ג'נגו ללא מעצורים: ראיון עם עמיר רוסיאנו
אפילו בשנות ה-90, כשהדיסטורשן בקע מכל רדיו, להקת ג'נגו לא ניסתה לדבר לכולם. היום, כשזירת המוזיקה העצמאית מבעבעת, חבריה חוזרים להופעת איחוד. הכינו את הדיסקמנים
עוד בתרבות:
ההורים הלכו לריאליטי, הילדים יסבלו במציאות
אפילו דפ לא מצליח להציל את התעלות
יש איזו משמעות לתזמון הקאמבק הזה דווקא עכשיו?
"בעיקרון עברו 15 שנים מאז הפעם האחרונה שלנו יחד כחבר'ה שהוציאו יחד אלבום, אבל ההרכב הזה באמת מנגן בשביל הכיף, לפחות כרגע. ומאחר שאנחנו לא מקדמים שום תקליט חדש, אז זה סתם מן ציון דרך".
להקת "ג'נגו", תקציר האירועים: בשנות ה-90, כשהרוק המקומי היה בלב המיינסטרים, גיבש רוסיאנו - שהיה פעיל בהרכבים שונים, בהם של רמי פורטיס וירמי קפלן - להקה משלו, שכללה את הגיטריסט נושי פז והמתופף רן שמעוני. הם נעזרו באמיר שור כאיש הסאונד והמיקסים, ובנגנים שונים נוספים בהקלטות.
ב-1995 יצא אלבום הבכורה שלהם, "קשורים", כשרוסיאנו כותב ומלחין את מרבית החומר. בין שירי האלבום, "ספר" ו"מה היא חשבה". ב-1998 יצא האלבום השני של החבורה, "מרחק של מטר", ממנו יצאו שירים זכורים לטוב כ"לילה" ו"כמו פעם". בשנת 1999 יצא אלבומה האחרון של השלישייה, "מאה שקל אחרונים", שמוזיקלית היה אישי ומורכב הרבה יותר, מתוכו הפכו מוכרים שיר הנושא ו"מדבר על אמת". באותה תקופה רוסיאנו כבר הפעיל עם שור לייבל עצמאי, "Fast Music", שקידם מוזיקה ניסיונית.
ללהקה של שלישייה יש סאונד בסיסי מאוד של גיטרה-בס-תופים. לא רציתם להעשיר את זה?
"כשעשינו את זה, ראינו שזה עובד טוב. אסור
כבר בשנות ה-90, כשהרכבים כמו "איפה הילד?" ו"מופע הארנבות של ד"ר קספר" היו פופולריים ומסחריים, אתם בחרתם ליצור מוזיקה שלא מנסה בהכרח להיות מסחרית.
"באופן כללי, כל הלהקות של אז, כולל 'זקני צפת' למשל, יצרו את המוזיקה ולא חשבו שזה יהיה מסחרי ויצליח. זה באמת נעשה באופן נקי. גם אנחנו, כשעשינו את התקליטים האלה, זה היה בתמימות, בהתחלה לפחות, לא מתוך שאיפה להגיע לקהל רחב, אלא כדי לנגן יחד את מה שאנחנו רוצים. אחר כך לקחנו את האג'נדה של המוזיקה האלטרנטיבית קצת קדימה וכשעשינו את האלבום 'מאה שקל אחרונים'. זה כבר היה משהו שלא מתחשב בשם דבר, פרט לניסיון לעשות תקליט טוב".
ובכל זאת, הייתם די חלוצים בתחום, והיום זירת האינדי-אלטרנטיב די רוחשת. דומה שיש בה פעילות ענפה ומשגשגת.
"נחמד לשמוע את זה, אבל אני לא יודע מה זה אומר פעילות משגשגת. אולי דווקא בגלל האינטרנט, אנשים חשופים להרבה מוזיקה שיוצריה לא היו מצליחים להגיע לקהל כשהיה רק רדיו. הרי אם היו משמיעים מחר את עוזי רמירז מהבוקר עד הלילה בגלגלצ, הוא היה נהפך לאברהם טל. אנשים שכותבים שירים ומבצעים את המוזיקה שלהם אלה לא להקות אוונגארד משוגעות שאי אפשר להשמיע בשום מקום.
"אז אנשים מתחילים לחפש כל מיני דברים חדשים ומגיעים לתקליטים האלה, שהם לאו דווקא מיינסטרים. אבל בין זה לבין להגיד שהאינדי-אלטרנטיב מצליח, הדרך עוד ארוכה. בניינטיז כשהיית מנגן דיסטורשן, היית מיינסטרים. אז הייתה התרחשות, הייתה מאסה של אנשים שאהבו את הצליל הזה. היום זה יותר חלש, אבל אני שמח כשזה קורה".
להופעה הבודדת שקבעתם יהיה המשך?
"בעיקרון, מה שכל להקה צריכה זה לעשות תקליטים, להתקדם ולהמשיך את המומנטום. אז עד שלא נעשה תקליט, אי אפשר לקרוא לזה דבר שהוא חי. אני מתאר לעצמי שנתחיל לעבוד על שירים חדשים, משהו שתמיד יש מגמה לעשות אותו, וזה גם יקרב אותנו לעוד הופעות".
ג'נגו יופיעו במוצאי שבת (26.4) במועדון אוזןבר, בתל אביב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם