מחוץ למקום ולזמן: זקני צפת חוזרים לתיכון
מאור כהן וחבריו מתאחדים לרגל אלבום חדש, חוזרים לימים בהם חוסר היגיון היה הדבר הכי הגיוני ונשמעים הכי טוב כשהם מאלתרים, יורקים ג'יבריש ועושים שטויות בניחוח ניינטיז
עוד בתרבות:
ממד חדש לניסויים בבני אדם
מוניקה סקס יוצאת מהמסגרת
ניקולס קייג' משתגע על אקסל רוז

אז כמו היום. זקני צפת
יח''צ
עם שינויים קלים בהרכב וציפיות בתעשייה, הזקנים התחילו להרגיש את הגיל. הפירוק ב-1996 היה סיום עם סוף פתוח; חברי הלהקה נשארו מלאים ברעיונות ומחשבות על יצירה, שהתבטאה בפרויקטים צדדיים של כל אחד מחבריה בהמשך.
אלא שעכשיו, הרביעייה חוזרת לניינטיז הפרועים ומתאחדת לצורך אלבום חדש – שסוגר את המעגל וחוזר אל הקיצון, אל תחילת הדרך. כמה שנים
המוזיקה מדברת בעד עצמה, וקשה לחבר בין אנשי המשפחה הבורגניים שמאחוריה כיום לפסיכדליה שאופפת את האלבום, החל בתצלומים המלווים את חוברת האלבום וכלה במילים הביזאריות. "דני אוהב את רינה אבל רינה לא אוהבת את דני! / רינה בעצם כן אוהבת את דני אבל אומרת שהיא לא אוהבת את דני כי הוא מכוער!". הם צווחים ב"אוי לא, הנצח!", מעין מערכון-מוקלט שמשאיר את המאזין בפה פעור.
יש שיגידו שעם פז"מ כשלה, הלהקה יכלה ליצור משהו חדש ורלוונטי יותר, ולא לשחזר תהילת עבר בתקופה בה תלמידי השמינית מאזינים ל-EDM והמעריצים הותיקים בגילאי ה-40 כבר עברו להאזין ל...טוב, בעיקר "בייבי אוריינטל". אלא שלא מדובר כאן רק בהתרפקות על העבר וניסיון להחיות קסם שחלף מן העולם, אלא הישענות על קונספט מוצלח וייחודי מסוגו והעלאתו לשלב הבא.
למרות חוסר הגיוון שאופף את רוב השירים, אפשר למצוא באלבום גם כמה רצועות שנשמעות מהודקות יותר ומבולבלות פחות. "בלבלי", למשל, הקאבר לקובי פרץ, אמנם יבלבל לכם את קו המחשבה ברגע הראשון – אבל כשהאוזן מתרגלת אליו תגלו דווקא רצועה מהודקת למדי. "איזים" ו"פילים" הם דוגמאות טובות להפקה כמעט-מיינסטרימית, מה שלא גורע מהאותנטיות של אווירת 'המסיבה הכי היפסטרית בעיר', אלא רק מוסיף עליה.
אך למרות הכל, נדמה שהקסם של זקני צפת גלום בעיקר בחומרים הקשים לעיכול, אלה שבשמיעה ראשונה נשמעים כמו אלתור (לא יהיה מופרך להניח שחלקם אכן כאלה), ומחזירים את המאזין לתקופה שבה חוסר היגיון היה ההיגיון היחיד בחייו. לשמחתנו, הרבה מזה נמצא ב"לא היו הדברים מעולם", אלבום שנדמה כי לא הוקלט בשום-זמן ובשום-מקום, אבל מדייק ופונה ישר למתבגר הפרוע שתמיד הסתתר בכל אחד מכם.
היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות

לא היו דברים מעולם
עטיפת האלבום