שלום, אריק: רוקפור חוזרים לשבלול
מאז שנות ה-90, רוקפור התבקשה שוב ושוב להעלות את המופע "בחזרה לשבלול" משירי אריק איינשטיין ושלום חנוך. עכשיו, לאחר מותו של אריק, הם החליטו לעשות את זה. לרגל ההופעה, הם חוזרים גם לתחנות התרבות שהביאו אותם עד הלום
מקדש המוזיקה הזה כבר אינו קיים. הוא שכן באזור התעשייה במזרח רמת גן ושם הקלטנו את ״האיש שראה הכל״ וחלקים נכבדים מ״בחזרה לשבלול״. היינו נכנסים בשעות הערב המוקדמות, כשאת פנינו קיבל חיוכו של בעל האולפנים גיא יפה, ויוצאים משם מוקדם בבוק כשהגיעה המנקה לעשות סדר בבלגן שעשינו. קירות העץ הכהים וריח עשן סיגריות עשיר מהול בבושם שהפיקו מכשירי החשמל יישארו חקוקים לעד בתודעתנו. שם, למעשה, יישמנו לראשונה את המוטו שלנו: לעשות הכל עד הסוף ללא עכבות.
עוד בתרבות:
"הדיבוק" מרגש מאי פעם
להקת טיפקס מתאחדת
הפיקסיז במסר לישראל
Pet Sounds / The Beach Boys
אפשר לומר שהאלבום המופתי הזה השפיע על כולנו בדרך שבה אנו מסתכלים על מוזיקה, החל משלב הכתיבה ועד ההקלטה והביצוע החי. בכל אלבום של רוקפור יש ביטוי מסוים לעוצמת השפעתו של בריאן וילסון ויצירתו. פט סאונדז מסמן עבורנו שלמות בכל פרמטר.
גד פוגטש
באולפני טריטון הכרנו את הטכנאי גד פוגטש שהיה שותף שלנו לכל הניסיונות המוזיקליים המסוכנים, והיה ממש כמו חבר חמישי בעבודה
ביל אלרטון, לונדון
באמצע שנות ה-90 קיבלנו מסרים דרך חברנו שי נובלמן, שהתגורר אז בלונדון, שאדם בשם ביל, בעל חנות תקליטים מיוחדת בנוטינג היל מוכר את האלבומים שלנו בעברית. לא עבר הרבה זמן וזכינו להכירו. הוא הפך מיד לחבר ועזר לנו רבות בביקורינו הרבים באנגליה: הכיר לנו אנשים חשובים בתעשייה, השמיע לנו תקליטים נדירים וסיפק לנו הרבה עניין בסיפוריו המרתקים. החנות נסגרה לפני מספר שנים אבל אנחנו עדיין בקשר עם ביל, שהוא ללא ספק אחד האנשים שעזרו לנו להתקדם מעבר לים.
החנות של אמא של מרק
בשעות הערב, כשחנות יד השנייה של אימא של מרק נסגרה, היינו נפגשים שם, ובין כלי הבית והבגדים (שאותם מדדנו בהזדמנויות שונות), הקמנו חדר חזרות מאולתר. סחבנו מגברים, כלי נגינה ומיקרופונים, ופירקנו כשסיימנו מאוחר בלילה. באופן מפתיע, החדר המאולתר נשמע מצוין הודות לאקוסטיקה שיצרו ערימות הבגדים. עוברים ושבים אימצו עיניהם דרך חלון הראווה וניסו להבין מהיכן בוקעים הצלילים שניגננו.
שם הקלטנו את הגרסאות הראשונות לשירי האלבום ״האיש שראה הכל״.
חדר החזרות בבית משפחת טננבאום
בחדר הזה, שעון לא היה רלוונטי. אפשר היה לנגן שם כמעט בכל שעה ביום ולאף אחד זה לא הפריע. אבא של איסר המשיך לצפות בחדשות ואימא של איסר שוחחה בטלפון ולא נתנה לקולות הרמים להפריע לשיחתה. בחדר הזה התגבשנו כלהקה ולמדנו להחזיק מעמד יחד שעות רבות בחדר דחוס בעשן ועמוס בכוסות פלסטיק חד פעמיות של נס קפה.
ההופעות הקרובות של "בחזרה לשבלול":
7/5 בזאפה הרצליה
10/5 בהיכל התרבות יקנעם
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם