תיאור חלקי של דילמה בלתי אפשרית
פריז, 1942. לוסיין, אדריכל שאפתן, מקבל שתי הצעות עבודה: באחת הוא מתבקש לבנות מחבוא ליהודים, ובשנייה לתכנן מפעל עבור הנאצים. מהשילוב הבלתי אפשרי הזה נוצר ספר מתח קולח וקצבי, על אף דמויות שטוחות מדי
האדריכל מפריז עטיפת הספר
ברחובות הללו צועד גם לוסיין, גיבור הספר. לוסיין הוא אדריכל מוכשר, מודרניסט צרוף, שעדיין לא זכה לפריצת דרך משמעותית. אל שגרת חייו נכנס גורם מפתיע שיהפוך את חייו מן הקצה אל הקצה. לאחר תקופת יובש ארוכה שמותירה את מצבו הכלכלי מעורער למדיי, מגיעה הצעת עבודה מפתה מכיוונו של מסייה מנה, איש עסקים קשיש ואמיד. אלא שלא מדובר בעבודה אדריכלית מהזן הרגיל: מנה מבקש מלוסיין שיתכנן מחבוא בלבה של פריז, כזה שלא יתגלה גם לאחר חיפוש קפדני.
לוסיין לא מקבל את העבודה בקלות. הוא חושש לחייו, חושש מאוד, ומתקשה להבין את המוטיבציה האדירה של מנה להציל את חיי היהודים. אלא שהכסף, כמו תמיד, יענה את הכל. כשמנה מבטיח לו 12 אלף פרנק אם יבצע את המשימה, הוא לא יכול לסרב לה, ומציב לו תנאי אחד: הוא אינו מעוניין לדעת דבר על זהות האנשים שישתמשו במחבוא. אל המשוואה המסובכת ממילא של חיים בצל הכובש הנאצי, נכנס גורם שהופך את העניינים לכמעט בלתי אפשריים: מנה, יזם ואיש עסקים בולט בפריז, הוא בעליו של מפעל שמייצר מנועי מטוסים עבור הנאצים.
כחלק משיתוף הפעולה שלו עם לוסיין, הוא מציע לו לבנות מפעל חדש ומפואר שישרת את הגרמנים. לוסיין, שכאמור עדיין לא זכה לתכנן פרויקט גדול באמת, נענה לאתגר. עם הזמן מתפתחת ידידות קרובה בינו לבין הקצין הנאצי הממונה על תכנון המפעל, איש נעים הליכות וחובב אדריכלות ואמנות. ואם כל זה לא מספיק, בלפור זורק אל הקלחת הבוערת הזו גם צלע נשית, בעצם לא אחת כי אם שלוש: אשתו של לוסיין, שמערכת היחסים בינה לבין בעלה ידעה ימים טובים יותר והיא הולכת ודועכת, בין השאר משום שהזוג לא מצליח להביא ילד לעולם. מהעבר השני נמצאת אדל, מעצבת אופנת עילית ופילגשו של לוסיין, ובשלב מאוחר יחסית של העלילה נכנסת לתמונה דמות נשית שלישית, שמפרה את השילוש הצרפתי הקדוש של גבר, אישה ומאהבת.
שיתוף הפעולה החד־פעמי בין איש העסקים העשיר לאדריכל השאפתן הופך לשני ושלישי, והמחבואים הסודיים הולכים ומתרבים. היסוסיו של לוסיין בנוגע לקבלת
כל הגורמים שנמנו למעלה לצד העובדה שמדובר בספר קולח במיוחד שעלילתו מתקדמת בקצב מהיר, הופכת את "האדריכל מפריז" לספר מתח משובח. בכל פעם שקציני הגסטאפו נכנסים לדירת מסתור ומתחילים לסרוק אותה מהמסד ועד הטפחות, הלב מחסיר פעימה. העובדה שבלפור עצמו הוא אדריכל ניכרת לאורך הספר, בין אם מדובר בתיאור חזיתות הבניינים בפריז של שנות ה־40, ובין אם הוא עוסק בתיאור קירות התמך שנדרשים כדי לבנות את מקומות המחבוא.
אלא שבעוד תיאורי המבנים והתוכניות האדרכליות נהנים מפירוט רב ומאמינות גבוהה, תיאור הדמויות בספר לוקה בחסר. עלילת הספר שזורה בדמויות מגוונות, שיכולות היו בוודאי להפוך לעגולות ומעניינות אם בלפור היה מעניק להן טיפול רגיש יותר. במקום זאת, הוא בוחר להתמקד בבניית העלילה המותחת ומותיר את דמויותיהם של הקצין הנאצי בעל הנפש האמנותית, של אשת האופנה רודפת הבצע ושל רבים אחרים שטוחות למדי, כאלו שאין צורך ביותר ממשפט אחד כדי לתאר אותן. לוסיין עצמו מתואר באופן מעמיק קצת יותר, כמי שעובר לאורך 350 עמודי הספר תהליך שהופך אותו מאדריכל קר רוח לחסיד אומות העולם. אלא שגם כאן, אפשר למצות את הלכי הנפש של הגיבור במשפט אחד או שניים. למרות הפגמים, "האדריכל מפריז" הוא ספר מתח מוצלח שמצליח להציג, ולו באופן חלקי, את השואה מנקודת מבטם של תושבי צרפת
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם