ישראל במצרים: ראיון עם מייסד הביצוע ההיסטורי

המנצח המפורסם אנדרו פארוט מגיע לארץ אחת לשנה כדי לנצח על תזמורת הבארוק ירושלים. בראיון לקראת ביצוע היצירה "ישראל במצרים" הכוללת מבחר מזמורי תהילים, הוא מסביר כיצד ניתן לשמר את רעננות המוזיקה העתיקה ומודה: "העבודה כאן מרתקת"

לירן גורקביץ' | 7/5/2014 18:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בחצי השני של המאה ה-20 החלה מוסיקה מהעת העתיקה בכלל, ומוסיקת בארוק בפרט, לפרוח. בתי ספר שונים יוסדו ברחבי אירופה וכפועל יוצא מכך אולי, שאפו מוסיקאים שונים 'לשחזר' את מאפייני הביצוע המקוריים. שאיפתם של אותם מוסיקאים הייתה להתחקות אחר פרקטיקות שונות – ביצוע בכלים היסטוריים מהתקופה, צורת הנגינה, הכיוונון הכלי, סגנון השירה ואפילו הגייה סגנונית.

אחד מהמייסדים של "זרם הביצוע ההיסטורי" הוא אנדרו פארוט. פארוט נולד בוולסול שליד בירמינגהאם ב-1947. כבר במהלך לימודיו באוקספורד מ-1966, החל פארוט לייסד הרכבים שונים של מוסיקה עתיקה, ובכל זאת – הוא נזכר: "הרדיו, ה-BBC, לימד אותי יותר מכל דבר אחר...".

עוד בתרבות:
לורד בעקבות ריהאנה: אני חשופה לפחד קיצוני
מיילי סיירוס: חשפניות מתעניינות בתלבושות שלי
המומלצים של עמיר לב, הקספרים ומרסדס בנד
יוסי פרי
אורח כבוד בירושלים. אנדרו פארוט יוסי פרי
זן נדיר

פארוט, מנצח בעל שם עולמי, מגיע כל שנה ארצה על מנת לנצח על תזמורת הבארוק ירושלים כאורח כבוד ומודה "העבודה איתם מרתקת, אני פשוט נהנה". 

הוא אינו מוצא את השקט הנדרש בלובי של המלון, ולבסוף אנו מקיימים את הראיון בחדרו. הוא ורבאלי במיוחד, מתנדנד חזור ושוב בחוסר נחת על כסא פשוט. משמאל, על המיטה, מונחים התווים ל'ישראל במצרים', ומימין ליד המחשב הנייד, טיוטות למאמר אקדמי נוסף עליו הוא עמל.

פארוט הוא חלק מזן נדיר של מוסיקאים: הוא לא רק מנצח, אלא גם חוקר חשוב המגדיר ולוקח חלק  בסוגיות אקדמיות שונות הטורדות אותו, ובכלל: "מה שאני מנסה לעשות – המטרה שלי בחיים – היא לגשר על הפער בין למדנות אקדמית לבין ביצוע".

יח''צ
תזמורת הבארוק ירושלים יח''צ
רעננות היסטורית

כעת הגיע פארוט כדי לנצח על 'ישראל במצרים', אחת מהאורטוריות החשובות של הנדל. הביצוע יהיה בכלים היסטוריים עם תזמורת הבארוק ירושלים הנחשבת כחלוצה בכל הקשור לזרם הביצוע ההיסטורי בארץ.

את 'ישראל במצרים' הלחין הנדל ב-1738. בתחילה הייתה היצירה בשלושה חלקים. אולם הפרמיירה ב-1739, לא נחלה הצלחה רבה. הנדל לפיכך,

החליט להשמיט את החלק הראשון, וכך היצירה למעשה פותחת עם החלק השני. הטקסט של היצירה מושתת על יציאת מצרים מספר שמות וממבחר של מזמורי תהילים – הנדל העניק דגש רב ביצירה זו למקהלה. למעשה, "זאת היצירה היותר 'מקהלתית' של הנדל והיא מכילה את הכתיבה הווקאלית הטובה ביותר שלו".

אתה ידוע ברחבי העולם כאחד מהחלוצים המרכזיים בכל הנוגע ל'זרם הביצוע ההיסטורי'. במה ניכרת חשיבותו?
"הסגנון הזה פשוט מצמצם את המרחק ביני לבין המוסיקה, לא הופך אותה לרחוקה יותר, אלא משיג את הפעולה ההפוכה. מנסיוני, ככל שאתה מעמיק לחזור למקור – כך זה יותר מיידי וחי. אני אוהב את התחושה – ואולי אני משלה את עצמי, שזה חדש ורענן. הביצוע ההיסטורי מאפשר לאחרים להאזין ליצירה עם אותה הרעננות שהייתה לה בתחילה".

מה משך אותך למוסיקה מהעת העתיקה ולבארוק?
"אני מתעניין במוסיקה בהיקף של 900 שנה, מימי הביניים ועד לעת המודרנית. ההתמחות שלי בסופו של דבר הייתה במוסיקת בארוק, הוכשרתי כמוסיקולוג. ככל שאתה חוזר אחורה בזמן, עולות וצצות יותר שאלות אותן צריך להבין מנקודת מבט היסטורית מוסיקולוגית".

האם לביצוע הנוכחי של 'ישראל במצרים' משמעות מיוחדת עבורך?
"למרות שכבר הקלטתי אותה בעבר, במהלך החזרות הנוכחיות והביצוע הצפוי, אני רק לומד עוד להכיר אותה – כך אני מקווה לפחות. לביצוע כאן תהה משמעות עמוקה יותר – התהודה תהיה עמוקה יותר. פה בישראל, רבים מבינים את המשמעות של הטקסט: מה זה להיות מדוכאים, עבדים במצרים, ואז לצאת לחירות".

מה תוכל לספר על הביצוע הצפוי?
"אנחנו שואפים ללכת עם זה רחוק ככל האפשר. במובנים רבים, מה שאנו עושים הוא חזרה אחורנית: התזמורת של הנדל הייתה גדולה בהרבה מהמקהלה. כיום רגילים למקהלות גדולות ותזמורות מצומצמות – היחס אז היה הפוך. אנחנו ננסה לשחזר זאת, זה הכיוון הכללי".

אנדרו פארוט מנצח על 'ישראל במצרים' של הנדל עם תזמורת הבארוק ירושלים והאנסמבל הקולי החדש. 8.5.14 במוזיאון תל אביב, 10.5.14 בתאטרון ירושלים.

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק