מארז תרבות 36: כנר על גג העולם והקול הישראלי
קישי באשי תופר חלומות של פופ פסיכדלי באמצעות כינור, ההופעות שמחוץ למיינסטרים שאסור לפספס וגם: באמת יכול להיות שכל הזמרים הישראלים לא יודעים לשיר?
לא רבים שמעו עליו, ודאי שלא מספיק, אבל תסמכו על המארז ש-ק. אישיבאשי, שידוע יותר בשם הבמה ופרויקט הסולו שלו "קישי באשי", הוציא לפני שנתיים את אחד האלבומים היפים, המתוקים והמקוריים ביותר של 2012.
לא רק מלחין את שיריו על כינור, מה שמראש מעניק לשירים גוון רענן ולא שגרתי, קישי באשי גם מרכז את רוב העיבוד סביב הכלי, מסמפל ומשחק בלופים ועוטף בקולות רקע, בונה יצירה שלמה המושתתת על קולו הרך והמיוחד, ארבעה מיתרים קצרים וקשת.
האזנה לאלבומו הראשון, 151a, מתקבלת כמו זריקת עידוד מיידית מהעתיד, או שאכטה מחומר כזה שמעיף גבוה לשמיים ללא שמץ של דאון. קחו את העומק והחדשנות של ג'וני גרינווד, חברו עם המגע החם והאוהב של ג'ורג' האריסון, שימו אותם בפיינט של בן אנד ג'ריס עם כינור וקבלו: קישי באשי.
עוד בתרבות:
מייסד הביצוע ההיסטורי מביא את ישראל למצרים
מיילי סיירוס: תחשפי עור ותהיי יותר מפורסמת
המומלצים של עמיר לב, הקספרים ומרסדס בנד
שנתיים אחרי אלבום הבכורה המקסים, ולאחר שחימם את רג'ינה ספקטור ועבד עם אוף מונטריאול (וגם הגיע עם הלהקה להופעה בבארבי), מוציא קישי באשי (מתברר שכיף להקליד את השם הזה כמו שכיף להגיד אותו) אלבום שני בשם Lighght, שנקרא כמו Light, ומרשה לעצמו הפעם לשלוח ידיים ורגליים מחוץ לקופסת האלבום הראשון עם הרבה יותר קצב ועם אורחים שבאו להעשיר את השיר באולפן.
התוצאה הרפתקנית יותר מהאלבום הראשון, שמחה יותר, כיפית יותר, ועדיין מקורית ומתוקה ועדינה ולגמרי קישי באשי. אם האזנה לאלבום הראשון הרגישה כמו שאכטה טובה, הפעם זה מרגיש יותר כמו נטילת כדור קסם ורדרד. הכל הופך לורוד באופן מיידי בעולמו הקסום של קישי באשי ולא באמת צריך לקחת שום דבר כדי להרגיש את זה, רק ללחוץ פליי.
סינגל בבכורה: איציק יונה – שיר הרים
"מצב בהייה מתקדם" קורא איציק יונה לאלבום הבכורה שלו, שיושק בהופעה מיוחדת ב-17.6.14 בתיאטרון תמונע, שם שמבטא בחן רב את סגנונו המוזיקלי שמכניס לגיטרה אחת פולק, מדבר, בלוז, חופש, עברי וקצת אנגלי. הפרקשניסט המופלא אבי אגבבה והבסיסט המהולל מיכה מיכאלי מלווים את יונה במסע הקטן והפרטי הזה, שמתכתב עם צלילים אתניים אהובים היכן שקרוב ומוכר.
תגובה: למה הזמרים הישראלים לא יודעים לשיר?
תחת הכותרת "למה הזמרים הישראלים לא יודעים לשיר" טען בטורו האחרון בן שלו, מבקר המוזיקה של "הארץ", ש"אם מקשיבים לתוצרת המוזיקלית של השנים האחרונות, קשה מאוד להתפעל וליהנות מהקולות ששומעים. על פי רוב אלה קולות שטוחים, חסרי תנופה, דהויי אישיות ונטולי יופי". בהמשך גם מפרט הכתב שהבעייה חולשת על פני כל ז'אנר מוזיקלי בישראל, החל מפופ ים-תיכוני, דרך המיינסטרים ועד לאינדי, ושלמעשה זכורים לו רק ארבעה רגעים ווקאליים מרגשים באמת מתוך אלוהים יודע כמה אלבומים והופעות של אלוהים יודע כמה אמנים בשנה החולפת במוזיקה הישראלית.
תוך שמירה על כבוד המבקר המכובד ומבלי להתייחס לכל פרט בלתי רציונלי ופרט מגוחך סטטיסטית בכתבה, או לחזור יותר מפעם אחת על השם מירי מסיקה (אין זו המלצה להאזין לה, אבל נו, בחייאת, להתעלם ממנה בכתבה על קולות ישראליים?), להלן מספר רגעים של קולות ישראליים מצויינים שהבריקו בזמן האחרון בביצועים ווקאליים שרחוקים מלהיות "חלושים, אפרוריים, שאין בהם לא יופי ולא אישיות ולא סאונד מיוחד", לעניות דעתו של המארז, כמובן.
את מספר הרגעים בהם הילה רוח, סולנית "כלבי רוח", מכשפת באלבום הבכורה של הלהקה בווקאלז מדוייקים, בין אם עדינים ובין אם חותכים בבשר, קשה למנות. ספקטרום הדמויות והגוונים שיוצאים מגרונה עצום, החל מילדותי, דרך פגיע ועד נקמני או מדוכא. יחד עם זאת, כל אחת מהדמויות שהן הילה רוח גם אמינה כשלעצמה, ובכלל מדובר באחד מאלבומי הרוק הישראלי הטובים של השנים האחרונות. גם בזכות הווקאלז, אבל לא רק.
אפשר (ורצוי) להתרשם מהאיכויות של שלישיית Snow Clerks באלבום הבכורה המצוין של הלהקה, אבל כדי להתרשם לחלוטין מכישרונו העצום של הסולן ליאור טף יש להגיע להופעה של ההרכב. מובטחת חוויה מרתקת. צביקה לורבר, או צביקה פורס, רענן את האינדי המקומי עם קול חצוף ונשכני שמטופף על הקו הדק שבין גברי ומחוספס לעדין ומזמין, על הבמה הוא שואג כמו אריה, צווח כמו עורב ולוחש כמו נחש בווקאלז סקסיים שמגיעים עמוק מבפנים. גם קשה להאמין שמי שנכח בהופעה של דוד לביא לא התרגש כלל מאיכויות הביצועים הווקאליים שלו, בין אם לשירים שלו ובין אם לשירים של אחרים, בהם הוא מכניס את הטוויסט החצוף שלו ומנכס אותם לעצמו, מה שרק זמר מוכשר באמת יכול לעשות.
איה כורם הקליטה לאחרונה את זה:
ורועי דהן שחרר השנה את זה:
להקת לולה מארש, אחת התגליות הגדולות של עולם האינדי הישראלי שמקליטה עכשיו את אלבום הבכורה שלה שכל יודע דבר וחובב הסגנון מחכים לו בקוצר רוח, מדהימה כל כך לא רק בזכות יצירת עולם ומלואו של פנטזיה וחן מקורי בכל שיר, אלא גם בגלל יעל שושנה כהן, מבצעת בחסד עליון, שיודעת להכניס נינואנסים דקיקים של חלומות מתוקים בכל תו שהיא שרה.
The Angelcy משחררים סוף סוף את אלבום הבכורה שלהם. לפרונטמן רותם בר-אור יש קול, שוואלה, באמת, המילה "מיוחד" לא מתקרבת, לא מדגדגת, אף לא בליטוף קל, את ייחודו הנדיר של הקול הזה. לא, באמת. בשיא הרצינות. קול מטורף. וכמה רגש הוא מצליח להעביר באמצעותו, זה לא יאומן. באמת. אאוץ'. בלב ובאוזניים.
נסגור עם רשימת מכולת קצרה לסגור את כל הפינות: אוהד שרגאי, אדר גולד, שרית חדד, דיאנה גולבי, אירית דקל, רותם אור, נינט טייב, שלומי שבן וזה רק על קצה המיינסטרים ואחותו.
את קרולינה כבר הזכרנו? עוד לא? אז הנה, קרולינה. יש שאומרים זמרת לא רעה.
הופעות מומלצות
הקיץ הזה מביא עמו אינפלציה מטורפת של אמנים לישראל, עובדה שעד לא מזמן הדהימה ושימחה ועכשיו קצת מתחילה להרתיע, הן מפני
בנוסף לכל השמות העצומים האלה יגיעו גם עוד כמה אמנים אדירים לא פחות, אך מוכרים בחוגים אחרים ומצומצמים קצת יותר.
הסינגר-סונגרייטר מ. וורד, שמוכר יותר או פחות בזכות חלקו בצמד She & Him, יגיע לאחר שחרור שמונה אלבומי סולו וארבעה אלבומים כחלק מהצמד להופעה אינטימית באולם נגה, תיאטרון גשר, ב-25.6.14. כרטיסים ניתן לרכוש באתר של חברת ההפקות נרנג'ה.
החצוצרן הוירטואוז אריק טרופז יגיע לישראל שוב בהרכב המרובע המעולה שלו. כל מי שהתמזל מזלו ליהנות מהג'אז האולטרה מודרני של טרופז ולהקתו על הבמה יסכים שמדובר בחוויה מרתקת ורוויית רגעים בלתי צפויים. ההרכב יופיע באמפי וואהל, פארק הירקון, ב-26.6.14. כרטיסים ב- www.eventim.co.il או *9066.
עוד מופע ג'אז מומלץ עד מאוד יפגיש בין אחד מגדולי הפסנתרנים ומי שהביא חידושים רבים לתחום – צ'יק קוריאה, לבין סטנלי קלארק, בסיסט בחסד עליון. השניים הקימו את הרכב הפיוז'ן פורץ הדרךReturn to Forever וכעת משתפים פעולה במופע שזכה להצלחה גדולה בכל רחבי העולם. 17.07.14, זאפה אמפי שוני, כרטיסים ב-*9080 או www.zappa-club.co.il.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם