כתום זה השחור החדש: אד שירן שיכור מהצלחה
הסנסציה החדשה של עולם הפופ נשמע אופטימי מאי-פעם. לאחר שהשתלט על אמריקה, גם בזכות חברים כמו טיילור סוויפט, פסנג'ר והארי סטיילס, והתגבר על בעיית השתייה שלו, אד שירן מתכוון 'להכפיל' את הצלחתו במבחן האלבום השני. תתכוננו ליום כתום
אלבום הבכורה שלו, "+", שוחרר ב-2011 וזכה להצלחה עולמית. "The A Team", סינגל הבכורה של שירן היה לאחד מהלהיטים המפתיעים בקיץ של אותה השנה, עם גוון אקוסטי ושקט שהפך לנדיר תחת שמי המוזיקה האלקטרונית. ההכרה באירופה והסביבה הגיעה באופן ישיר, והחלה לזלוג גם לאמריקה, הרבה בזכות ידידים נכונים דוגמת טיילור סוויפט והארי סטיילס, מלהקת הבנים הגדולה בעולם כרגע, וואן דיירקשן.
אחרי המסע המטורף בו הפך מאמן שוליים לאקט מוביל בפסטיבלים, לקח שירן הפסקה נחוצה, עם סיום קידום אלבומו הראשון וקצירת הפירות שלו ברחבי הגלובוס. הופעות סולד-אאוט, כתיבה משותפת עם אמנים שמתחננים לעבוד איתו, התנסות בהפקה, הופעה לצד סר אלטון ג'ון, הקלטת שיר הנושא לסרט "ההוביט" וכמובן עבודה על אלבום שני – כל אלה מילאו את זמנו של שירן העסוק.
כעת, הוא מגיע שוב אל הנקודה המכריעה, בה היצירה עליה עבד – זו שלמעשה תייצג אותו ותקבע, במידה זו או אחרת, את הרלוונטיות שלו והאם הוא מספיק טוב בשביל להישאר – עומדת לראות אור יום. אחרי חודשים של המתנה קצרת-רוח בגזרת קהל המעריצים, שירן הכריז על שחרור האלבום "X" (אותו יש לבטא כמו שקוראים את סימן הכפל, 'Multiply') ב-23 ביוני.
מבחן האלבום השני ידוע כאחד האתגרים היותר מבעיתים מבחינת כל אמן, גם כזה הנמצא בלב המיינסטרים, אבל אם לשפוט לפי קבלת הפנים החמה שזוכה לה שירן עם חזרתו לקידום האלבום בדרך המסורתית: הופעות טלוויזיוניות בתוכניות אירוח, ראיונות ושערי מגזינים (כל הדברים שהוא שונא לעשות, אך נאלץ בלית-ברירה), הוא לחלוטין על שביל האבנים הצהובות, אגב פרויקט הקאברים לסר ג'ון בו השתתף.
"Sing", הסינגל הראשון מהאלבום, היה הפתעה מוחלטת; שירן בנסיגה מוחלטת מסגנון הפולק-רוק שאפיין אותו לטובת המקומות הקצביים יותר, שכוללים ראפ והשפעות R&B שמעוררות השוואה ישירה לג'סטין טימברלייק. בסינגל, מגיע שירן בקולו לגבהים שמעולם לא ביקר בעבר – כשהמאזין בהחלט מתחיל לתהות האם אין זה אדם לווין שממוקם מאחורי המיקרופון.
גיטרות אנרגטיות, פזמון 'או-או-או' מדבק ופינאלה מכובדת מאפיינים את ארבע הדקות הסוחפות, שעל הפקתן אחראי לא אחר מאשר פארל וויליאמס, מי שנמצא בכל מקום לאחרונה (שמועות טוענות כי הוא גם מתקן מזגנים, משפץ חדרי אמבטיה ומחליף חלקי רכב במחירים מוזלים, תבדקו את זה).
קשה להתעלם מהנימה האופטימית-המנונית שאופפת את השיר החדש. נדמה שהשהות הארוכה באמריקה הוציאה משירן את הצדדים החיוביים יותר – אם '+' התאפיין בסגנון שקט ומלודי, עם הרבה בלדות וסיפורים שמרגישים כאילו נלקחו היישר מהמגירה בשידה הסודית שליד המיטה, השירים שנחשפו עד כה מהאלבום החדש מדגישים את הצד השמח של שירן.
גם כשהוא שר על מערכת יחסים שהשתבשה ובגידה כואבת דוגמת הסינגל העתידי "Don't", שהופק על-ידי בני בלאנקו (אם מדברים על שינוי כיוון מוזיקלי ניכר)
"השיר הזה הוא במאה אחוז לא על טיילור", פסק בראיון לרולינג סטון. "טיילור היא מסוג האנשים שאם תעצבן אותם, הם יכתבו עליך שיר, ואז אלו לא חדשות טובות במיוחד עבורך. מעולם לא יצאתי עם טיילור. יצאתי עם כמה זמרות אחרות, זה כן".
השמועות קושרות את שמו לאלי גולדינג וסלינה גומז, אך דבר בקשרים האלה אינו וודאי כמו החברות האמיצה עם סוויפט, איתה הופיע ברחבי העולם בסיבוב ההופעות שלה, "Red Tour", ב-66 יעדים שונים. "אני מראה לה את רוב החומרים שלי לפני שהם הולכים לאולפן, כדי לקבל חוות דעת", הוא מספר. "כך גם עם 'Don't'. היא אמרה שלא משנה מה יקרה בינינו אי-פעם, כידידים, היא מקווה שהיא לא תעצבן אותי עד כדי כך...".גם סוויפט לא נשארת חייבת, ונוהגת לחשוף בפני שירן את השירים שהיא כותבת. "זה די נהדר. היא ממש התעלתה על עצמה, וחשבתי שזה כבר בלתי אפשרי", הוא מפרגן חזרה.
שרשרת התמיכה בגזרת הסינגר-סונגרייטרים לא נגמרת כאן. בחור נוסף המחובר לשירן עוד מאז היו השניים בני חמש-עשרה הוא מייק רוזנברג, הידוע כ-Passenger, האחראי על הלהיט "Let Her Go" (שיגיע בקרוב להופעה אחת בישראל). "הוא אחד האנשים הכי אמביציוזים שיצא לי להכיר", מספר רוזנברג על שירן. "אני חושב שהוא ישתלט על העולם בנקודה כזו או אחרת".
בעוד החברים שכבר נחשפו לחומרים החדשים מפרגנים, תומכים ומעודדים, לא מעט מעריצים הרגישו מודאגים כשהבינו לאן הקמפיין החדש הולך. הטענות היו חריפות למדי – ההשפעה האמריקאית, 'החיים הטובים', השנה הטובה בחייו – כל אלה מוציאים משירן מוזיקה מתועשת ולא מקורית. שירן אכן עבר להתגורר בארצות-הברית בתחילת השנה שעברה, כשהוא הופך את בקבוקי השתייה לחבריו הטובים.
אלא שלקראת ההכנות הסופיות לאלבומו השני, מנהליו של שירן הודיעו לו כי הוא חייב להתאפס, וכך אכן קרה. שירן עשה לעצמו ריסטארט בקיץ שעבר והחליט להתמקד בעבודה על האלבום. וכשהוא ממוקד, הוא ממוקד.
"סיימתי לכתוב את השירים לאלבום תוך שבועיים, פחות או יותר", חשף בראיון. "כמובן שהיו לי כמה שירים ששמרתי מתקופות אחרות, שבהן כתבתי לעצמי. אבל מרגע שישבתי לכתוב עבור האלבום, סיימתי עם זה די מהר". הפקת האלבום מילאה את רוב זמנו של שירן, שהיה בטוח שיספיק לשחרר את האלבום עוד בפברואר האחרון, מה שלבסוף לא הסתייע. "אני חוקר מקומות חדשים מוזיקלית, אבל אין פה שינוי של 180 מעלות", הוא מרגיע את המאזינים המודאגים, שמפחדים לשמוע חיקוי חיוור של טימברלייק במקום רוק-פולק אקוסטי. בנקודה זו אפשר כבר להיות סמוכים ובטוחים ששירן עומד מאחורי המילה שלו. שירים שחשף בהופעות, דוגמת הבלדה "Tenerife Sea", מחזירים אותו למקום השקט והנוגע. "רציתי שירים חשופים, כנים, שיוצאים מהלב", הוא מספר. "כשאתה שומע את השיר הזה של קשה ופיטבול, אתה מבין שזה להיט, אבל הוא לא גורם לך לרצות לבכות או לצחוק או לשבת בפינה לכמה שעות ולחשוב על עצמך".
אין ספק שזו היא המנטרה העיקרית של שירן – לכתוב בשבילך עצמך, כפורקן, בלי לנסות לרצות אף אחד או ליצור להיט. "אני חושב שהרגע שבו אתה מתחיל לכתוב בשביל לרצות קהל יעד מסוים, זה הרגע שבו אתה מתחיל להתדרדר. אני הבטחתי לעצמי שתמיד, אבל תמיד, אכתוב על מה שמרגיש לי נכון, גם אם לכאורה זה לא קשור להלך הרוח הכללי, או אפילו לא מתאים לקהל. אמרו לי פעם אחת, יש לך שיר בשם 'Drunk', ויש לך הרבה מעריצים בגילאי נוער. אתה משמש כמודל רע לחיקוי. אני התחלתי לשתות בגיל 13. אני לא חושב שמדובר במנהג חריג מדי, זה נראה לי די נורמאלי".
מודל לחיקוי או לא – אין ספק כי העולם שם את הז'יטונים שלו על שירן. עם הגישה הלא-מתפשרת, הדרך האמיצה בה הוא נוגע בכיוונים מוזיקליים חדשים והכנות העמוקה בחומרים שלו, קשה להתייחס אליו כאל מישהו שכבר נמצא בתעשייה זמן רב – הוא עדיין מרגיש כמו הבחור החדש והאמיץ-מוזיקלית.
התקופה הקרובה צופנת עוד כמה צעדים מעניינים בגזרתו: שיר בפסקול הסרט המדובר "אשמת הכוכבים" לצד אלבום ראפ (הפעם גנגסטרי לחלוטין) עם The Game, שיראה אור בסוף השנה הלועזית. אך לפני כל זה נזכה להאזין ל-"X", המבחן הגדול של שירן, ומבחן נוסף עבור המאזינים שמסרבים להאמין להייפ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם