אולימפיאדה של קלידים: 40 שנה לתחרות רובינשטיין

יוני רכטר ישפוט בתחרות שתחגוג השנה 40 שנה להיווסדה. אריה ורדי, יושב ראש חבר השופטים, מסביר מדוע הוא מחשיב את האירוע כפסטיבל, שיקבל השנה פנים אינטראקטיביות מאי פעם

לירן גורקביץ' | 14/5/2014 16:58

תגיות: תחרות רובינשטיין לפסנתר,יוני רכטר,ארתור רובינשטיין,אריה ורדי

אולימפיאדה של פסנתרנים – כך אולי אפשר היה לכנות את תחרות רובינשטיין שתיפתח היום (רביעי) ותתקיים בין ה-14.5 – 29.5. השנה יתחרו 36 פסנתרנים מכל רחבי העולם. התחרות, המתקיימת פעם בשלוש שנים, חוגגת השנה 40 שנה להיווסדה ולכן מדובר באירוע מיוחד.

ב-1973 הציע יאשה ביסטריצקי לארתור רובינשטיין – מגדולי הפסנתרנים של כל הזמנים, לייסד תחרות על שמו. רובינשטיין נענה ברצון ושנה לאחר מכן בתל-אביב של 1974, מתקיימת לראשונה התחרות בנוכחותו של הפסנתרן האגדי. מעבר לטובי הפסנתרנים בעולם, תחרות רובינשטיין מושכת אליה קהלים רחבים - פסנתרנים צעירים מהאקדמיות השונות, מוסיקאים מתחומים שונים ובכלל כאלה המתעניינים במורשת האדירה של ספרות הפסנתר והקונצ'רטו לפסנתר. אחת הסיבות לכך שתחרות רובינשטיין כל כך מצליחה נוגעת אולי לרפרטואר המושמע בה, במהותו רפרטואר שמרני למדי המדבר לכלל הציבור.

ארתור רובינשטיין יעקב אבירם

ברור כי הרעיון של 'תחרות' זר לעקרונותיה של האמנות – אך הוא ודאי שלא זר לחוסר הערכים והדורסנות בה נוקטים חלק גדול מהמוסיקאים. ייתכן מאוד וזו הסיבה לכך שהפסנתרן הידוע, אריה ורדי - היו"ר של חבר השופטים, מחליט להגדירה יותר כ"פסטיבל", מאשר תחרות: "אנחנו יודעים שתחרויות הם לא משאת הנפש שלנו והתחרות האמיתית היא בין האדם לעצמו ולא בין האדם לחברו ולכן אנחנו מנסים לצמצם את היסוד התחרותי ולהדגיש את המסורת הפסטיבלית. לכן מותר הדרנים ומותר למחוא כף - כמובן בין היצירות. ולא רק בסוף היצירה, כפי שמקובל". עוד מוסיף ורדי: "אנחנו רוצים לראות איך המתחרה מתקשר עם הקהל ולא רק עם בטהובן ועצמו. שהתחרות תהיה קונצרט במעמד שופטים ולא רק תחרות במעמד הקהל".

תחרות רובישנטיין מתייחדת גם בשידורים הישירים של כל שלבי התחרות באתר האינטרנט שלה: (http://www.arims.org.il/). השנה, שידורים

אלה יכללו גם הנחיה באתר האינטרנט, שיחה עם המתחרים, דיונים ופאנלים שונים: "בתחרות הקודמת, הצפייה באתר הייתה יוצאת מן הכלל והיא רק הלכה וגברה עם השלבים".

גם הרכב השופטים השנה יוצא דופן וביניהם נמנה יוני רכטר: "הוא מישהו שמייצג את אמנות הזמר, או המוסיקה שאיננה דווקא קלאסית כפי שהיא", מסביר ורדי. "השתדלנו שבכל תחרות יהיו עוד שניים שהם ממציאות אחרת – כנר, מבצע, מבקר או מנהל פסטיבל. רכטר מהווה תרומה נהדרת ועידוד לקהל צעיר".

להרכב השופטים יצטרף גם אלכסנדר קורסנטייה – אחד מזוכי העבר של התחרות, והוא בעל קריירה בינלאומית. זה לא מובן מאליו, תחרות רובישנטיין מהווה מקפצה חשובה, אבל אינה מספקת ערובה לקריירה בינלאומית. ובנוסף, לחבר השופטים הבכיר, צורף גם הרכב שופטים צעיר יותר המונה מספר פסנתרנים צעירים.

אנחנו רוצים לראות איך המתחרה מתקשר עם הקהל ולא רק עם בטהובן ועצמו. אריה ורדי דניאל פלג

מה לגבי הרכב המשתתפים ביחס לשנים קודמות?
"השנה יש לנו הרבה יותר משתתפים ממזרח אסיה ומזרח אירופה. כהמשך אולי למגמה שהתחילה בשנים האחרונות".

בכל תחרות רובינשטיין נבחרות שתי יצירות ישראליות חובה – לתחרות הספיציפית הנוכחית הוזמנו יצירות מאת שני קומפוזיטורים חשובים במוסיקה ישראלית: אלה מילך שריף עם 'הגיגים של אהבה' ובנימין יוסופוב עם 'המרבד המוסיקלי'.

השלב הראשון של רסיטלים יתרחש בין ה-14 – 19 למאי החל מהשעה 14:00. שלבי הגמר – רסיטלים יהיו בין ה-20 ל-21 למאי; ב-23 – 24 למאי - שלב המוסיקה הקאמרית; 25 – 26, קונצ'רטו קלאסי עם הקאמרטה ואבנר בירון; ב-28 – 29 למאי קונצ'רטו עם הפילהרמונית – בניצוחו של אשר פיש, וטקס סיום.

מעבר ליוקרה המתלווה להשתתפות בתחרות, לזוכי פרס רובינשטיין מוענקים גם פרסים כספיים גבוהים וגם פרסים בקטגוריות שונות כגון חביב הקהל ופרס היצירה הישראלית.

40 שנה לתחרות רובינשטיין במוזיאון תל אביב והיכל התרבות.