כל אחד והבוב שלו: ערן צור ודן תורן מדברים על הדילן שלהם
בהופעה שלו בישראל, בדרך לסרט נעורים או אחרי הפסקה ארוכה מהאזנה לו, לרגל יום הולדתו של אחד האמנים המשפיעים בהיסטוריה של המוזיקה, אספנו רגעי בוב דילן מיוחדים ששינו את חייהם של ארבעה יוצרים ישראלים
"כל אחד והבוב שלו", כתב חמי רודנר בשירו המפורסם וביטא במדויק את רוחב השפעתו של האמן על דורות של מוזיקאים מז'אנרים שונים. בדרך לקניותר בנס ציונה, על חוף טרופי בדרום תאילנד או דרך פרידה מחבר יקר, לכבוד המאורע אספנו מארבעה אמנים ישראלים את הרגע המכונן בו דילן השפיע עליהם, כמוזיקאים, כיוצרים וכמאזינים.
בשנת 1998 יצאתי לנסיעה של שלושה חודשים אל חוף טרופי שנקרא ריילי ביץ', בדרום תאילנד. זו היתה הפעם הראשונה שתרתי את החוף הטרופי של האיים. איתי היה האלבום החדש (Time Out of Mind) של דילן, שיצא שנה לפני כן.
הייתי אחרי הפסקה ארוכה מדילן, מאז שאהבתי אותו בשנות ההתבגרות. והנה בא האלבום הזה וכבש אותי לגמרי. אני זוכר את עצמי מנסה לכתוב בהשפעתו. יצא לי השיר "בלוז לצפון", לפי מהלך האקורדים בבלוז בן ה-16 דקות, Highlands, שסוגר את האלבום.
You're Gonna Make Me Lonesome When You Go. הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה הייתה על רכבת שנסעה מקיימברידג' ללונדון. הייתי מאוהב אז והוא היכה בי חזק, אמר את הדברים שהרגשתי בזמן אמת.
דילן מדבר בשיר על אהבה מדוייקת שמגיעה אליו אחרי שנים של אכזבות וציפייה, הוא עמוק בתוך סיפור יפה ולמרות זאת מוצא עצמו מהרהר בשיברון הלב שיגיע עוד מעט.
לפתע זה הופך לשיר פרידה לאהובה, היא כאן עכשיו ועוד רגע תיעלם. מחר או עוד שנה, בכל מקרה הוא ישאר לבדו כשהיא תלך.
מדהים איך אפשר לכתוב שיר אהבה להווה ביחד עם שיר אבל לעתיד, ולגרום לזה להישמע כל כך נכון ואמיתי. יש המון גרסאות יפות לשיר הזה. מעולם לא חשבתי לנגן אותו עד שערב אחד לפני כמה שנים הוא עלה פתאום ויצא לי למצוא אותו שוב, הפעם דרך הקול שלי.
אני שמח שהצלחתי לתעד את הרגע הזה עם הלהקה, ולחלוק אותו אתכם.
"סוף סוף בוב דילן בישראל. ביום שני ה-20.6 ב-20:30 יעלה בוב דילן להופעה אחת באיצטדיון רמת גן". כך כתוב לדראון עולם בדפים האלקטרונים של האינטרנט, זמן עתיד למרות שזה כבר קרה בעבר.
השנה הייתה שנת 2011, חודשיים לפני סוף המאבק הארוך של עמיחי כ"ץ במחלת הסרטן שתקפה אותו כשנה קודם לכן בזמן שעשה דוקטורט בהיסטוריה
עוד מתוך הזיכרון הקולקטיבי של גוגל, אם אתה מקליד את השם עמיחי כ"ץ אתה מקבל אינפרמציה כגון זו: "הלך לעולמו עמיחי כ"ץ, שהיה מוכר למוזיקאים ולאוהבי מוזיקה רבים כמי שניהל את בר "הסינדרום" בירושלים במשך שמונה שנים. כ"ץ נפטר אתמול (שישי) בגיל 36 לאחר מאבק ממושך במחלה קשה".
"כולם קראו לו כ"ץ, רק שהוא היה חולה בכלל גיליתי שקוראים לו עמיחי", אמר עמיר לב בראיון לוואלה! תרבות. לב הכיר את כ"ץ במשך שנים וסיפר כי הופיע עשרות פעמים במועדון שניהל. "פתאום באמצע החיים איש אחד מחליט להקים מועדון הופעות בירושלים, וזו לא עיר קלה להופעות ובטח לא אז, ועוד הוא מקשה על עצמו ומחליט שלא ימכור שם אוכל אלא רק אלכוהול. הוא הביא את כולם והיה איש מקסים ונתן את הכל לאמנים, את כל הכסף – בגלל האידיאולוגיה שלו. בדרך כלל האנשים עם האידיאולוגיה המוצקה מקדישים את עצמם לפוליטיקה והוא הקדיש עצמו למוזיקה. הוא נתן במה וכולם הופיעו אצלו".
בכל מקרה, כ"ץ היה מאוהבי דילן וחלם לראות אותו, הוא קנה כרטיס לדילן כשהיה בארה"ב אבל לא הגיע להופעה בגלל מחלתו, ואז כשכבר היה בטיפולים בארץ, שלומית (אלמנתו) צלצלה לקסטל ושאלה אם תוכל לרכוש זוג כרטיסים, ואם תוכל הביא את כ"ץ על אלונקה להופעה. הבחורה במשרד הכרטיסים ביקשה שנמתין רגע, ואז חזרה ואמרה שהם מוזמנים, ושיכניסו אותם עם האמבולנס דרך שער מיוחד. וכך פגשנו אותם בהופעה של דילן, חבריו המוזיקאים, מקשיב בריכוז רב להופעה בשכיבה.
השיר המצורף הוא שיר שכ"ץ הלחין למילותיו של חנוך לוין.
אני זוכר את היום שההתמכרות שלי לדילן התחילה. נסעתי עם אחי לקניותר בנס ציונה לראות את "עולמו של וויין" ובדרך הוא שם קסטה של "Desire". איפשהו בין מוזמביק לג'ואי זה התחיל להתערבב לי בדם. חיכיתי שהסרט יגמר כדי לחזור לאוטו ולהמשיך לשמוע.
כל שיר, כמו סרט קצר, מספר סיפור ומכניס אותך אליו פנימה מהרגע הראשון, והקול של בוב חותך אותך יותר עמוק עם כל הברה. הדרך משם הייתה קצרה לקניית כל האלבומים, מפוחית עם סטנד ולהתחיל ללמוד את השירים.
אחד הדברים שאני אוהב אצלו זו היכולת והצורך להמשיך ולשנות את השירים שלו, ראיתי אותו לפני כמה שנים בהופעה והוא עדיין משחק עם המילים והלחנים של שירים שהוא מבצע כבר 50 שנה. תמיד לא צפוי וצעד אחד לפני כולם. חוץ מזה גם הכרתי המון מוסיקה חדשה בזכותו, אנשים כמו וודי גאתרי, פיט סיגר, ראמבלינ' ג'ק אליוט, גרי דיוויס ועוד רבים וטובים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם