זה באמת קרה: הרולינג סטונס עשו היסטוריה
איפה אתם הייתם כשהרולינג סטונס הופיעו בישראל? סיקור ההופעה הגדולה בתולדות פארק הירקון לא חוסך במחמאות, פשוט כי אי אפשר
מזג האויר הכין את הקרקע לאירוע המוזיקלי המצופה ביותר בישראל, כנראה אי פעם. החום והלחות היו בלתי נתפסים ממש כשם שקשה היה לתפוס שהנה, סוף סוף זה קורה, אחרי שנים של ניסיונות להביא אותם לארץ, מיק ג'אגר, קית' ריצ'ארדס, צ'ארלי וואטס ורוני ווד הגיעו לישראל. ההתרגשות האמיתית עוד החלה עם הנחיתה של הלהקה בבן גוריון במטוס הפרטי שלה, חותמת סופית להתגשמות החלום שאינו חלום עוד.
כל הדרך לרולינג סטונס:
ההופעות הכי שוות של קיץ 2014
הישראלים מתכוננים עם קאבר מקפיץ
כל מה שצריך לדעת על האבנים
פרט למלחמת הקהל והתקשורת במחירי הכרטיסים והבהלה אחר כרטיסים מוזלים, הכל הכין את הקרקע לאירוע החד פעמי הזה. ככל שהתקרב המופע, נדמה שרבים אף התרככו בנוגע למחאת מחירי הכרטיסים והבינו שעוד מאתיים שקל או פחות יכריעו אם יקחו חלק באירוע היסטורי או לא. הפרסום ויחסי הציבור המעולים למופע בהחלט תרמו לכך. נדמה היה שכל העוסקים במלאכה הבינו שמעבר לעבודה, הם שותפים למשהו שנפל בחלקם הכבוד לעסוק בו.
גם רגע הכניסה למתחם ההופעה המחיש שמדובר באירוע חד פעמי, עם הקאטווק באורך 34 מטר שנפרש כמו הלשון של הלהקה לתוך הקהל, ועם מסכי לד ענקיים שבישרו על מה שהולך לקרות. עוד הזכירו המסכים כי גם הפיקסיז, סאונדגארדן וניל יאנג צפויים לרגש אותנו הקיץ, בין היתר, בעונת ההופעות הגדולה ביותר שידענו אי פעם.
מופע החימום הרותח של רמי פורטיס התחיל על הדקה, כמתוכנן. המנטור המשוגע התרגש כמו נער מעריץ מהזכות שניתנה לו, ובפעם הראשונה שדיבר אמר "זה קורה, זה באמת קורה, עוד מעט החשמלים יעופו מעל לתל אביב". במהלך הופעת החימום המעולה של אחד הפרפורמרים הגדולים ביותר שלנו, הופעה שנדמה שאם חברי הרולינג סטונס בעצמם היו נוכחים בקהל גם הם היו מתענגים ממנה, גם החשיכה ירדה על ישראל. הכל היה מוכן להופעה שתהפוך לנו את השכל.
35 הדקות שהפרידו בין החימום להופעה עצמה נתנו כמה רגעים שעזרו לשבור את הקרח, או במקרה שלנו – את השרב, אבל זה הגיע מאוחר יותר. זה התחיל בקול שבקע מהרמקולים והכין את הקרקע לאירוע עם קריאה נרגשת על הזכות שניתנה לנו להיות חלק מיום חג לתרבות בישראל והמשיך קצת כמו נאום בטקס יום השואה עם קול רציני שדאג שנשתה ושנעודד את הלהקה להופיע כמה שיותר זמן.
אז ניתנה לך גם ההזדמנות להתבונן בקהל שסבב אותך. כשאתה רואה אנשים יושבים על צידניות בהמתנה למופע, אתה יודע שמדובר בהופעה של להקה ותיקה מאוד. ג'אגר וריצ'ארדס החליפו בגדים לקראת עלייה לבמה ואנשים בקהל אשכרה אכלו ענבים ואבטיח, כי זה מה שמביאים לבילוי בפארק, כנראה, פירות, בשקיות שקופות של סנדוויצ'ים. אפילו חברי הלהקה, ממרום גילם, היו מתאפקים עם הפירות ודופקים שווארמה אחרי ההופעה.
אגב הקהל, שהורכב מילדים ובני נוער, הוריהם והסבים והסבתות שלהם בעירבובייה יפהפייה, היה קהל שמח, מנומס ואדיב, שאילולא ידעת שההופעה בפארק הירקון יכלת לטעות כי אתה נמצא... בוא נאמר - לא כאן. אולי זו ההתרגשות מהאירוע, אולי זו הטרוגניות הקהל ואולי משהו אחר, אבל כזה סדר ואחוות מעריצים לא נראתה בפארק הירקון אולי אף פעם. אשכרה, לרגע הרגשנו שאנחנו לא בישראל.
אינטרו. הבמה, על מסכיה וטונות התאורה שעליה, נצבעת אדום וצדדיה יורקים אש. הרולינג סטונס פורצים לבמה עם Start Me Up, כמתבקש. הגיטרה מעיפה אותך למקום אחר, על המסכים וידאו ארט ועריכה מלהיבה של המופע מכמה זוויות, ג'אגר מעיף את עצמו מצד אחד של הבמה לשני בקצב מסחרר, ורק התחלנו. לעזאזל, רק התחלנו.
אחרי שני שירים הסולן זורק מילים ראשונות בעברית, "ערב טוב תל אביב, חג שבועות שמח יזראל", משפט ראשון בלבד מתוך רבים שמאוחר יותר
בהדרגה מצטרפים לבמה זמרי ליווי, מאוחר יותר גם כלי נשיפה וגיטריסט חיזוק. הם מקבלים את הבמה בכבוד וכל אחד מהם מפציץ, אבל כמו שאמר ג'אגר – "אנחנו חאבנים חמתגלגלות", והעיניים לא יכולות להפסיק לחפש ולתור אחר הפרפורמרים המתרוצצים מפה לשם ומשם לפה ללא הרף.
לא מובן איך הוא רץ כל כך הרבה ולא מפספס לרגע, ועוד בחום הבלתי נסבל הזה, ועוד בגיל 71. אף לרגע קט לא שומעים אותו מתנשם. מנוחה ראשונה מהמרתון הוא לוקח עם ביצוע נהדר לאנג'י. אז אתה מתכיל לעכל את כמות הקלאסיקות שכבר שמעת הערב ועוד תשמע, וההופעה אפילו לא בחצי.
"תודה, שוכרון", הוא מודה לקהל. ולשוכרון, מתברר. "הכל סבבה?", הוא שואל, ועובר להציג את "הזמרת המקסימה" ליסה פישר שהרעימה בקולה המטורף, ואת שאר העוסקים במלאכה סביבו. "מה, קנית את הנעליים בשוק?" הוא שואל בעברית צחה את רוני כשזה משתחווה לקהל ומעביר את המיקרופון לריצ'ארדס כדי לבצע את You Got the Silver, שגם לא חוסך בהומור עצמי, הפעם על הגיל שלו. "טוב להיות כאן", הוא אומר אחרי סיום ביצוע השיר, "אבל טוב להיות כאן בכל מקרה".
למשמע הקצב המוכר הבמה המפלצתית מכינה את עצמה ל"Sympathy for the Devil" עם פצצות עשן אדומות שדולקות לאורך כל השיר ומכסות את הקהל בעשן סמיך, אפקט מרהיב בשילוב הזרקורים ממעל ומאחור ומהצדדים. ג'אגר מבצע את השיר במעיל נוצות אדומות וסך הכל החליף כסות במשך שלוש פעמים. גם האחרים החליפו בגדים, מה שריהאנה לפני פחות משנה התעצלה לעשות אפילו פעם אחת. לא שהיא קשורה לכאן בדרך כלשהי, סתם ציון העובדה כי מדובר בשתי קצוות מנוגדים של הספקטרום – של גיל (הילדה העצלה היתה בת 25 כש"הופיעה" אצלנו), אבל גם של פרפורמנס, למקרה שמישהו עדיין תוהה אם ההופעה של הרולינג סטונס שווה את הכסף.
לקראת ההדרן עולים לבמה עשרות זמרי המקהלה המקומית שקיבלו פרוטות עבור תרומתם לשיר. עושה רושם שהם פשוט מודים על הזכות שניתנה להם להופיע על אותה במה עם האבנים, אבל אם כבר מדברים על הפקה מטורפת, אין ספק שראוי היה גם לא להיות ישראלים בקטע הזה ולשלם לזמרים המקצועיים האלה כמו שצריך.
לקראת סוף הביצוע של You Can't Always Get What You Want, בצירוף מקרים קוסמי, השרב נשבר וטיפות קטנות החלו לטפטף על הראשים בזמן שהמקהלה סגרה את השיר. הרולינג סטונס מסיימים עם Satisfaction, מה שסביר להניח שכל אחד ואחד בחמישים אלף האנשים שהיו בקהל קיבלו ממנו מנות גדושות. הרולינג סטונס הופיעו בישראל וקיימו את כל ההבטחות. מי שהיה שם הבין.
עוד בתרבות:
להקה עצרה הופעה בגלל הטרדה מינית בקהל
מלחמת העולם של אפרון ורוגן
יובל דיין לא מתווכחת עם הנפש
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם