תחנות התרבות של בעז בנאי
מהשכונה הותיקה דרך כדורגל ומערכונים, עם קצת מוזיקה כמובן וייחוס משפחתי מכובד - לקראת ההופעה המיוחדת בזאפה הרצליה בה יארח את בן דודו אביתר, סיפר לנו בעז בנאי על התחנות בחייו שהביאוהו עד הלום
אני מניח שאם הייתי צריך לבחור את הכדורגלן שריגש אותי יותר מכל אחד אחר, זה היה דניס ברגקאמפ. היו מוצלחים ומעוטרים ממנו, אבל כל שער, כל מגע גאוני בכדור של ההולנדי החרדתי, לא רק ההוא הבלתי נשכח מול ניוקאסל, היה עבורי יצירת אמנות של ממש.
לא מזמן תהיתי, ככה, ביני לבין עצמי, האם בעולם בו אנחנו חיים כיום, עם ספורטאי על ואנשים מושלמים מדי כדוגמת כריסטיאנו רונאלדו, שכל נשימה וכל פעולה שלו נראית כאילו לקוחה מחוברת ההפעלה של המשחק, האם יתכן שזוהרו של ברגקאמפ היה מאפיר במקצת לנוכח השלמות השגרתית כמעט של ימינו? אלא שבשונה מאומנים הולנדים דגולים אחרים, העובדה שדניס ברגקאמפ הקדים את זמנו, שיחקה הפעם לטובת כולנו.
ווילקו
על ווילקו שמעתי לראשונה דרך חבר טוב שהמליץ על אחד מאלבומיה הראשונים של הלהקה, summerteeth. אהבתי את האלבום הזה של הלהקה משיקגו עד מאוד, והרגשתי תחושה משונה, כאילו שאני יודע על משהו טוב, שרק החבר הטוב ואני מכירים. אחר כך יצא Yankee hotel foxtrot וכבר יותר אנשים חלקו איתי את תחושת הנס.
אחר כך A ghost is born, sky blue sky, Wilco - The album, the whole love, הסרטים: I am trying to break your heart, והסרט הנפלא: Ashes of American flags, בו אני צופה בכל פעם שמרה עלי רוחי.
קרוב לעשרים שנה שאני גומע בשקיקה כל דבר שהלהקה המחוננת הזו מוציאה, ולעולם אינני מתאכזב. אני אוהב כל חבר בלהקה כאחרון המעריצים, ועם ג׳ף טווידי, הסולן, יוצר ומקים הלהקה, אני מקיים יחסים וירטואליים קרובים מאוד. הוא, כמובן, לא יודע על כך, וכך גם שירותי הרווחה, וטוב שכך, אבל נוכחותו, השראתו ועצתו, המיסטית כמובן, מלוות ומקלות עליי בצוקי העיטים ובעתות מחלוקת לא פעם.
הגשש החיוור
על ואת הגשש החיוור הכרתי הרבה לפני שנודע לי על קיומי הפרטי. כילד הייתי שומע את כל התקליטים, מכיר את כל המילים, מכל התכניות, באדיקות שרק ילד חובב ממורביליה ואובססיה, מילים אותן יבין זמן רב לאחר מכן, יוכל להעריך ולהתחבר. הייתי נהנה להצטרף לנסיעות עם סמי הנהג ולבלות מאחורי הקלעים עם הילדים של פולי, אברם גשש הסאונדמן, חיים פולומבו ובני ״מכונות כביסה״ בוימן - פועלי הבמה, פשנל הבלתי נשכח, וכמובן הגששים.
הייתי מתרגש ומאושר כשפשה היה קורא לי לבחור איתו השטיחים שעליהם ידרכו בהופעות והעניבות אותן יענבו. אהבתי לשמוע את אבא חוזר בלילה מהעבודה, ואני שמח ומאושר על הזכות שנפלה בחלקי לגדול לסיטואציה שכזו ולהנות כמו גם ללמוד, יופייה של שפה כל כך עשירה של ענקי לשון כניסים אלוני ויוסי בנאי (בהמשך בהחלט), מקצוענות וחברות כה יוצאת דופן שכל כך איפיינה את הגשש החיוור.
יוסי בנאי
בפעם הראשונה שראיתי את יוסי בנאי על במה, הייתי חייל ויצאתי המום. כבר הכרתי ואהבתי פועלו של יוסי כיוצר וכמבצע, אך לא העליתי על דעתי שכל כך אתרגש ואתרשם מיכולותיו הבימתיות הוירטואוזיות. כל ניואנס, כל הברה, נראים כאילו נשלפו מהמותן, אך ברור שנבדקו ונבחרו בקפידה.
מיד לאחר ההופעה, יוסי הפך למודל גדול עבורי, וביום אחד ניצלתי את קרבתנו והתייעצתי איתו בנושא מסויים, תשובתו היממה אותי ושנים רבות התעסקתי ברצון הפרטי שלי להסביר אותה. אני רוצה להאמין שהייתה לי הזכות לשתף איתו פעולה, ולו ברמת הרוח, ב״מרוב אהבה שותק״ ואני מרגיש שהצלחתו של החידוש, כמו גם העובדה שהצליח להגיע לקהל צעיר שיתכן שלא הכיר את השיר קודם לכן, גורמת לי לתחושה נפלאה של סגירת מעגל קוסמי קארמתי פנימי בצורה האידאלית ביותר שהייתי יכול להעלות בדעתי.
המרכז בברודצקי
את המרכז המסחרי הישן בברודצקי אני מכיר, מוקיר וזוכר עוד מימי הבית ספר היסודי. אם זה קולנוע ״תמוז״ עליו השלום, תחנת
כל כך אוהב ושמח שזכיתי להכיר מקרוב את משפחת ראובן וחזי בראשה, שמלמד אותי את רזי החיים בשפה שאני לא מבין. ספק אם מישהו אי פעם יבין.
נהנה להיות חלק מהמשפחה הזו כפי ששמח להיות חלק מהשכונה הזו, על אחת כמה וכמה באזורים המיושנים והאותנטיים שלה. אוהב את התמוהים ואת התמהונים מזהה כבר ממרחק. כולם מקסימים ומרחיבי לב. גם אלה שלו. אבל הכי הכי אוהב את בבו, כי הוא ראש העיר הבלתי מוכרז.
בעז בנאי יופיע ביום שני, 9.6.14, בזאפה הרצליה. אורח: אביתר בנאי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם