שיא הרגש: תחנות התרבות של יסמין לוי
מבקשת סליחה, מעדיפה להפגע ולא לפגוע, מעריצה, מאבדת ומוצאת, מובכת במבחני קבלה ומוחמאת על ידי הזמרים שהיא הכי מעריכה – תחנות התרבות של יסמין לוי ירגשו כל קורא כשם שריגשו אותה, בדרך להצלחה
הזמרת הנערצת עלי. גדלתי על שירתה. שיר אחד, You've Changed, ליווה אותי משך שנים, עד שבגיל 14 בערך אבדה לי ההקלטה שלו. מאז שנים שחיפשתי אותו. לכמה שירים שלה האזנתי... אך את השיר הזה שוב לא זכיתי לשמוע.
בשנת 2007, התארחתי ברדיו ה-BBC בלונדון, בתוכניתו של איש יקר, צ'ארלי גילט, שהלך לפני כמה שנים לעולמו. הוא ליווה אותי מהיום הראשון בו יצאתי לעולם עם שירת הלאדינו. באחת משאלותיו, אינני זוכרת כיצד, הגענו לבילי הולידיי וסיפרתי על השיר הזה שלה שאני מחפשת שנים. שרתי שורה או שתיים להמחשה בשידור חי ועברנו לנושא אחר.
בזמן שהמשכנו לפטפט, צוות ההפקה עשה לי הפתעה והוציא מהארכיון של ה-BBC את השיר הזה וניגשו אלי באמצע השידור והגישו לי את השיר, צרוב על דיסק.
אין לתאר את התרגשותי באותו הרגע. מאז השיר זה מתנגן בביתי בכל יום שישי בעודי אופה חלות לשבת.
מחילה
בגיל 17, פגעתי בחברה טובה. מעלתי באמונתה באופן קשה ביותר. אני זוכרת את עצמי מתנצלת שוב ושוב ושוב, מסבירה, מתרצת, חסרת אונים אל מול אי רצונה למחול לי, ואילו היא רק הלכה והתרחקה, ולא אשכח לעולם את העצב בעיניה כשהיתה מביטה בי מדי פעם.
מעולם לא שכחתי אותה ולא את המקרה המצער הזה. שוב ושוב ביקשתי בליבי לפוגשה פעם נוספת ולו לרגע קט.
ואז, בגיל 35, עמדתי בצידי מאפיה, והנה אני רואה אותה עם בתה, שתיהן בוררות עוגיות ושאר מאפים. נרגשת ונבוכה ניגשתי אליה מיד. את זוכרת אותי? שאלתי. "וודאי... יסמין... מה שלומך? אני שומעת עליך כבר שנים, כל כך שמחה בשבילך".
ואז אחרי כמה מילות נימוסין, יריתי את הפצצה. "את זוכרת שפגעתי בך בגיל 17?".
"כן" היא השיבה "וודאי שאני זוכרת". רק אז הבנתי עד כמה היתה רבה הפגיעה שלי בה.
"בבקשה... אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה... תסלחי לי... זה מלווה אותי כבר 15 שנים ולא מניח את נפשי... אנא שחררי אותי, בבקשה תסלחי לי".
" אני סולחת לך... את משוחררת... לכי לשלום, הכל בסדר, אני באמת באמת סולחת", היא אמרה, ונפשי סוף סוף מצאה מרגוע.
מאז גיל 17 הבנתי שאני מעדיפה שיפגעו בי מאשר אפגע אני באחרים.
שירת אופרה
זהו הנס הווקאלי בעיניי. בשנות ה-90, בעודי תרה אחר חלומי לאחר השחרור מצה"ל, ניגשתי למבחני קבלה לאקדמיה למוסיקה בירושלים. לשם כך היה עלי להכין אריה איטלקית. חיפשתי שוב ושוב אנשי מקצוע שיוכלו ללמדני, אך איש מהם לא היה מוכן לקחת אחריות בזמן כה קצר. בלית ברירה למדתי באופן דידקטי, כמו כל דבר שעשיתי בחיים. פשוט האזנתי לביצועו של לוסיאנו פאברוטי עד שידעתי לשיר את האריה בעל פה. ביום המבחן, רגועה וחסרת פחד, ניגשתי למבחן באקדמיה, לבושה בג'ינס וקולה בידי, כשחיוך של זלזול מרוח על פני, כלא מבינה על מה המהומה.
בעודני ממתינה לתורי, נוכחתי כי חוסר הפחד שלי נבע מבורות ומחוסר הבנת עולם האופרה. הנבחנים האחרים הגיעו לבושים בחליפות, מעונבים, כשמוריהם מלווים אותם, נרגשים מן המעמד. אז הבנתי כי על מנת לשיר אופרה, יש להתחיל מגיל מאוד צעיר ולחיות עם משמעת נוקשה ולא מתפשרת. נכנסתי בתורי להבחן, מולי ארסנל של עשרה בוחנים, בעלי מבט קר ופניהם נוקשות, חסרות רחמים ורגש. אני זוכרת שכששרתי, הבחנתי באישה אחת מבניהם, מכסה פיה בידה ומגחכת.
מיותר לציין שלא התקבלתי. כנראה שנולדתי למשהו אחר.
חלומות אכן מתגשמים
אני בת לשני זמרים. חונכתי כל חיי להעריך קולות גדולים. מאוד קשה לי עם שירה בסגנון לחישה או עם זיופים.
היה לי חלום לשיר עם שני זמרים אותם הערצתי שנים רבות. היו אלה אברהים טטליסס, גדול זמרי תורכיה והזמרת הלני ויטאלי, מגדולות זמרות יוון. אני זוכרת את עצמי עושה ג'וגינג בערבים, באוזניי קולו של אברהים ואני מתפללת בליבי שיום אחד שמי רק יחלוף ליד אוזניו ואולי יידע שאני קיימת.
לא רבו הימים ואברהים הזמין אותי לשיר איתו דואט בתוכנית שלו. אני זוכרת שהלהקה שלו ניגנה לכבודי ואני עמדתי בצד ובכיתי. זה היה אחד הרגעים הגדולים בחיי.
לפני כמה שני בעלי הפתיע אותי ופנה למנהלה של הלני, סיפר על חלומי לשיר איתה. הלני כידוע לא שרה עם איש, אך איתי היא רצתה לשיר, היא הסכימה מיד.
טסתי מספרד ליוון בכדי להקליט איתה. לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות. הזמרת הגדולה, הענקית, הנערצת עלי, אחת ויחידה, עמדה לצידי באולפן והתגלתה כשברירית, מבוהלת כמו ילדה אבודה.
התאהבתי בה עד כלות. אלוקים הגשים לי את שני חלומותיי ואני כבת 33. יש האומרים כי קשה מכל הוא לחלום חלום ולא להגשים אותו.
אך קשה מזה הוא לחלום חלום וכן להגשים אותו, כיוון שאחר כך " נגמרים" חלומותיך, ואם כך הדבר, בשביל מה נותר עוד לחיות?
אבי, יצחק לוי ז"ל
אבי, זמר, חזן, אוסף, חוקר, מוסיקאי ברמ"ח איבריו, הלך לעולמו כשהייתי בת שנה וחצי. אינני זוכרת דבר ממנו, לא את פניו, לא את מגע ידו, לא שהרים אותי על כפיו והניף אותי באוויר. אך את קולו אני מכירה טוב יותר מאת כף ידי. גדלתי והתבגרתי ככל אחיי שיחיו, אל תוך הקול והדמות הנערצת.
צוואתו בעל פה של אבי היתה שכל ילדיו ילמדו מוסיקה מגיל שש, שילמדו לנגן בפסנתר, אך שמוסיקה לא תהיה לנו כדרך חיים וכי נרכוש כולנו מקצוע ראוי. דרך חשיבתם של היהודים. אחיי כולם הלכו לפי צוואתו. גם אני עשיתי כל דבר על מנת להמנע מלהיות זמרת, אך הבנתי די מהר כי עלי לחיות בשלום עם עצמי ולהקשיב לנפשי, ונפשי רצתה לשיר.
אכן הפכתי לזמרת ברבות הימים ורגע גדול בחיי היה הרגע בו שרתי דואט עם אבי. היתה זו הקלטה כבת חמישים שנה, של קולו ואני שרתי לתוכה. חששתי כל כך, פחדתי שלא היה מסכים.
בסופו של דבר שכנעתי את עצמי שלו היה יודע, וודאי היה מחבק אותי חזק.
הטנגו
זה מעניין איך שאנחנו נחשפים לדברים שונים במהלך חיינו ופתאום לא ברור לנו איך זה לא קרה לפני. כך קרה לי עם שירת הטנגו. בבית ילדותי אימי האזינה
ימים ולילות האזנתי לעוד ועוד זמרי טנגו. לכל שיר עשרות ביצועים, מי פחות טוב ומי יותר. אומץ רב נדרש לי על מנת שאשיר את שירי הטנגו. ככה זה כשאתה מאזין לזמרים גדולים בשירתם את הטנגו, תמיד תרגיש כי אתה מחלל את הקודש.
אבל זה היה חזק ממני, נשאבתי לעולם זה, עולם של יגון, צער וכאב, אהבת אין קץ, שברון לב, ייסוריי הנפש, חלומות, געגועים ותהפוכות החיים... הטנגו... כבש את ליבי ומהותי כאש בשדה קוצים.
כמה ברת מזל אני מרגישה. עולם מלא של רגשות עזים. כמה שירים עוד אוכל לשיר בחיי, כמה שירי טנגו עוד ילוו את קיומי. ברת מזל אנוכי.
ולחשוב שהייתי מקשיבה להפצרותיהם של אוהביי ולביקורתיהם של כאלה ואחרים, ודביקה אך ורק בשירת הלאדינו שאני כל כך אוהבת, זו שזורמת בדמי ולעולם תהיה בנפשי.
אך כמה יופי הייתי מפסידה בחיים אם לא הייתי שרה טנגו למשל.
אלבומה החדש של יסמין לוי "טנגו" עכשיו בחנויות.
האלבום הוקלט עם התזמורת הקאמרית נתניה בניצוחו של ירון גוטפריד, שגם אחראי על העיבודים המוסיקליים.
ההופעה הקרובה: מועדון הזאפה בתל אביב, בתאריך 12.6.14.
במהלך 12 שנים וחמישה אלבומים בהן חקרה והפכה, עיצבה ויצרה מחדש את מוסיקת הלאדינו והפלמנקו בסגנונה האישי ומעורר ההערצה, יסמין לוי ויצירתה הפכו לאחת ההצלחות הגדולות של ישראל בזירה הבינלאומית, בזכות כשרונה הייחודי כמלחינה, ככותבת וכמבצעת. כעת פונה לוי לכיוון מוסיקלי ישן / חדש , שירת הטנגו הארגנטינאית החושנית ומלאת תהפוכות הלב, שתואמת באופן מושלם את נוכחותה הכריזמטית על הבמה.
כאמנית בולטת בתחומה, קיימה יסמין מאות הופעות מעבר לים, באולמות גדולים ונחשבים כמו בית האופרה של סידני, קרנגי הול, בארביקן סנטר ועוד וזכתה בפרסים על כתיבתה. את המעריצים של לוי ניתן למצוא בכל רחבי הגלובוס, החל מאיראן (שם כמובן שיריה אסורים להשמעה) ועד הסיטי של לונדון. במהלך הקריירה קיימה עשרות שיתופי הפעולה עם מוסיקאים ידועים בעולם כמו נטשה אטלס, אנריקו מסיאס, עומר פארוק טקבילק , קונצ'ה בואיקה, ג'ורג' דאלאראס ועוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם