מי רוצה בושם בריח של ספרים ישנים?

אמנם רוב העולם התקדם כבר לספרים אלקטרוניים, אבל יש כאלה שכל כך אוהבים את הניחוח הטחוב עד שמצאו הצדקה להמציא בושם בריח ספר ישן

דור בביוף | 19/6/2014 16:17

"נראה שהגיל הוא טוב ביותר לארבעה דברים - עץ ישן להבעיר, יין ישן לשתות, חברים ישנים לבטוח בהם, וסופרים ישנים לקרוא", אמר הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון.

עוד בתרבות:
למה הלכתי לפיקסיז למרות חטיפת הנערים?
דני שטג מחליף חמש דמויות בקליפ אחד
קליפ האשליות האופטיות ששורף את הרשת

לספרים של סופרים ישנים מתלווה לרוב דבר אחר ישן ונפלא: ריח של ספרים ישנים. לא כולם אוהבים אותו, ולפעמים הוא גורם להתקפי עיטושים מציקים,

ספר ישן Kables, רשיון cc-by

אבל מדובר במרכיב אינטגרלי בחוויית הקריאה בספרים אמיתיים, פיזיים, מנייר ודיו, שבעולם לפחות (בישראל קצת סקפטיים לגבי העניין) מקומם נדחק הצידה על ידי הספרים האלקטרוניים, אך מאותה סיבה גם מוערך יותר על ידי חובבי ספרים. אבל מה גורם להם להריח ככה?

"שילוב של גיליונות עשביים עם רמז לחומצה ורמז של וניל מעל טחב המצוי בבסיס" - כך הגדיר צוות בינלאומי של כימאים את הריח הזה. תיאור די פואטי, שנשמע כמו תיאור מתפלסף של מנה מהמטבח של אייל שני. אך כדי להבין את מקור הריח, יש לשים לב שספרים עשויים מחומרים אורגניים: נייר, דיו, דבק, סיבים. כל הרכיבים האלה מגיבים לאור, לחום, ללחות ואפילו אחד לשני לאורך השנים, ומשחררים תרכובות אורגניות נדיפות, הנוצרות בגלל הכימיקלים השונים בהם השתמשו בדפוס בתקופות שונות.

לכל ספר, אפוא, יש ריח קצת שונה, והריחות האלו גם מושפעים מהשימוש בספרים (סיגריות, קפה, שערות של חתולים). המרכיב הדומיננטי ביותר בקביעת חומרת הריח הוא רמת החומציות של הנייר: רוב הספרים שהודפסו במאות ה-19 וה-20, לדוגמה, הודפסו על נייר חומצי מאוד (מסוג הנייר עליו מודפסים עיתונים), מפני שהוא היה זול מאוד, ולכן כיום הם מצהיבים ומוכתמים. דווקא ספרים ממאות מוקדמות יותר, שהודפסו על גיליונות איכותיים יותר, נמצאים כיום במצב טוב יותר.

בינתיים, מדענים מפתחים שיטות לגלות מידע על ספרים באמצעות הריח שלהם, ואפילו להבין בעזרתו כיצד לשמור עליהם טוב יותר. ואם גם אתם חולים על הריח הזה ויש לכם מאה דולר מיותרים, בית ההוצאה לאור הגרמני Steidl פיתח בושם בריח של ספרים ישנים! סקסי.