סיה בושה: זמרת מכוערת? שימי שקית על הראש

פעם זמרת אינדי מקורית, מעניינת ובעלת מסרים והיום מעדיפה להתנדנד מהשנדליר – סיה המסחרית של היום מביישת את היוצרת המוערכת של פעם. תוסיפו לזה את הסתרת פניה הלא מספיק הוליוודיות על אף הצלחתה, ותקבלו את הפנים המכוערות של התעשייה

דיוויד לרנר | 22/6/2014 15:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היה הייתה פעם מוזיקאית שכל לחן שלה זהב וכל מילה מלאת משמעות.
סיה מאחורה
סיה מאחורה גטי
כזו שקולה מרגש בדיוק במקומות הנכונים ומפלרטט בצ'ארם טבעי, כזו שיכולה לכתוב אלבומים שלמים על חוויות אישיות וזה עדיין ירגיש כאילו היא מכילה שטחים אינסופיים של עומק חבוי. הקול שלה ריתק מהתו הראשון שלה בהרכב הצ'יל אאוט המצוין זירו-7. מדובר  הזמרת האוסטרלית סיה פרלר, רגע לפני שהפכה ל"זאתי של שנדליר".

סיה פלסה לעצמה דרך מוזיקלית נקייה, אומנותית, עמוק בשוליים. על אף מיני-להיטים פה ושם (ע"ע "Breath Me"), היא המשיכה להיות גחמת חובבי הסגנון בעיקר, כזו שיהיה הגיוני יותר להתענג לצליליה בבית קפה טוב מאשר בתחנות הרדיו הפופולאריות. חמישה אלבומים הקליטה כך, טהורה וגאונית, ובכל אחד מהם הוכיחה את מנעדה המרשים; ב"Colour the Small One", למשל, היא נעה לעבר המופשט והסוריאליסטי, ב"Some People Have Real Problems" היא הייתה כנה ומרגשת מאי פעם, ובאלבומה האחרון, "We Are Born", יצרה פופ אלטרנטיבי שמצטיין בסגנון פשוט ומורכב בו זמנית. אבל לכל דבר טוב יש סוף, וכך גם לתור הזהב של סיה.

עוד בתרבות:
משחקי התוכעס: כמה עירום נשי סדרה צריכה?
כנסו לקבל כרטיסים במתנה למייקל עם אסי כהן
חמש עשרה דקות התהילה של יהונתן גפן



להיטים חפוזים

משם, באופן מפתיע, סיה החלה לצעוד לעבר זהב אחר לגמרי. אלבומי זהב, אולי, ורצוי שיהיו פלטינה. סיה התגלתה ככותבת להיטים מוצלחת מאד, ותעשיית המוזיקה האמריקאית מצאה בה (או ליתר דיוק, בשירי הפופ שהיא כותבת) פוטנציאל מסחרי עצום.

זה התחיל בשיתוף פעולה עם מפיק ההאוס דיוויד גטה בלהיט "Titanium", אותו כתבה ובצעה, שהפך אותה לשם מוכר הרחק משולי האינדי שהכירה.

משם המסלול היה ידוע מראש: היא הצטרפה לאחד מזמרי הלהיטים החפוזים, פלו-ריידה, בלהיט קיצי דביק להחריד אותו גם כתבה ("Wild Ones"), היא כתבה להיט ענק לריהאנה ("Diamonds"), ומאז חטאה בעוד אין ספור שירים, כולם בעלי פוטנציאל להיטי וחלקם להיטים של ממש, לענקי פופ כמו ביונסה וקייטי פרי.

תפנית בעלילה. סיה, שהודיעה לא מזמן על פרישה מהבמות, הכריזה על חוזה הקלטות חדש עם RCA, לייבל שפועל תחת חברת סוני ובו חתומה, בין היתר, גם ריהאנה.

טיזרים מעוררי ציפייה מתפרסמים במהרה. העמודים של סיה ברשתות החברתיות מתמלאים באיורי הקארה הבלונדיני שלה על רקע כהה. משהו בחזות הפשוטה מידי של התמונות האלה רימז, אולי, על העתיד לבוא – פופ ממכר, אייקוני, רווחי – אבל מי תיאר לעצמו ששורות כמו "אחת שתיים שלוש, אחת שתיים שלוש, משקה", או "אני אתנדנד מהשנדליר, מהשנדליר" יהיו מהבולטות בו. על אף הערך המוסף שקיים, עדיין, זו לא סיה ששואבת אותך אל תוך תוכה. זו סיה שנשאבת אל תרבות האינסטנט. מכונה משומנת שמתקתקת חמישה להיטים ביום, ושומרת אחד עסיסי לעצמה. זו סיה בלי הלב הפועם שניכר בכל לחן ומילה. זו סיה בלי נשמה.

 



הפרצוף של התעשייה

אבל הנקודה המעניינת ביותר נמצאת בפרט שמנסים להסתיר, ששמים לב אליו רק בדיעבד, אם בכלל. החל מהמפגש הראשון של סיה עם תעשיית המוזיקה המסחרית, פניה נעלמו מעל פני השטח. זה התחיל באותם קליפים עם גטה, בהם הופיעו שחקנים בלבד. בקליפ של הלהיט עם פלו ריידה, סיה לא נראתה מפזזת על היאכטה בדובאי. עד כאן עוד ניתן לחשוב על הסברים הגיוניים – הקונספט שנבחר הוא שחקנים בלבד, היא לא מתאימה לרוח הדברים. שיהיה. אבל זה נהיה מוזר יותר בקריירת הסולו שלה. בקליפ ל"Chandelier", היפהפה יש לציין, מופיעה רק הילדה-רקדנית מאדי זיגלר כשהיא חובשת פאה סטייל הקארה המפורסם של סיה. אין זכר לסיה עצמה.

מחשיד? רגע. בשער למגזין בילבורד האמריקאי, סיה הופיעה כשראשה מכוסה בשקית נייר; בהופעה לקידום הסינגל המדובר בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס, היא עמדה עם הגב לקהל, בזמן שאותה ילדה מהקליפ רוקדת לה בפראות על הבמה; בלייט נייט הפופולארי של סת' מאיירס סיה שרה כשהיא שוכבת על מיטה וראשה מופנה מטה, בעוד השחקנית לנה דאנהם עומדת בקדמת הבמה במעין הומאז' פארודי לקליפ הויראלי.

אלן דג'נרס הציגה את הצעד הזה כבחירה אישית של סיה – אני מתקשה לקנות את זה. מישהו לא רוצה שנקשר בין הפנים העזות של סיה ובין קולה או השיער הייחודי שלה. מישהו מנסה, בכל הכוח, להפוך את סיה לכוכבת פלסטית, מושלמת. אופה, אבל גם יפה. בקריירת הסולו הקודמת שלה, סיה נלחמה באידאל היופי –  מספיק לראות את הקליפ הנהדר לשיר "Buttons" כדי להבין זאת בבירור. המהפך המהיר בתדמיתה של סיה, או הכניעה לגימיק, צריכים להדאיג את כולנו.

 




זה צריך להדאיג כי זה מייצג את הלכי הבריונות של תעשיית הפופ הממוסחרת על המוזיקה העצמאית, היצירתית באמת. כי זה דוגמה חיה למסר החשוך והשוביניסטי שמועבר אלינו בכל מדיום אפשרי, במבויש או שלא, לפיו נשים שוות רק אם יש להן פנים יפות, וכשהפער בין הכישרון למראה משמעותי מידי - עדיף לזרוק את המראה לעזאזל. כי זו עדות חותכת לאי קבלת השונה והמיוחד בקנה מידה עולמי. כי זה הרס את האותנטיות של בת אדם מוכשרת ביותר.

ראוי לציין שסיה אמרה לא פעם לתקשורת (ועשתה זאת יפה במאמר שכתבה למגזין בילבורד) שהכוכבות דוחה אותה. שהיא עברה לא מעט טלטלות בחיים, כמו אלכוהוליזם והתמכרות לסמים, ושאורח החיים המשוגע הזה הוא הדבר האחרון שחסר לה על הראש. התאים לה לעבוד מאחורי הקלעים ולהרוויח המון כסף מכתיבה לאחרים. אבל קריירת הסולו המסחרית שלה לא תואמת את הרעיונות הללו.

האלבום האחרון של סיה כלל שיר אחד, מצוין, על שינוי לטובה. כמה חבל שהגעת למצב בו את סותרת את המהות שלך, סיה. כמה חבל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק