מי יתן רישיון לערוץ הראשון?
לא פשוט כלל להצדיק את המשך קיומו של הערוץ הממלכתי, במיוחד לאור גביית האגרה שלרבים מאיתנו משולה לזריקת כסף לפח. מספר הפקות מקור חדשות, בתזמון מושלם עם המונדיאל, מאירות את הסוגייה באור מעט שונה, גם אם עודו קלוש וחיוור
זו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה של רשות השידור להציל את עצמה מסגירה. המונדיאל בכותרות והערוץ הראשון משדר את כל המשחקים המרכזיים וזוכה לנתוני רייטינג גבוהים. הקברניטים של הערוץ מנצלים את המומנטום כדי למחות נגד סגירת הארגון על גבי המסך, ובמקביל גם משדרים מספר יצירות מקור מבטיחות ומכריזים כי זה לא נגמר עד שהאישה הממלכתית לא שרה. יש מי שיאמר שהיא גם שמנה, מתשלומי אגרה מנופחים וחסרי הצדקה.
עוד בתרבות:
האחים כהן עוברים מסך
אדיר מילר עוצר את רמזור
ביקורת חברתית במסווה של סקס ואלימות
בגזרת הדוקומנטרי עולות "נישואין במשבר" שעוקבת אחר מסעם של גרושים-גרושות במדבר, ו"קול מן העבר" בהנחיית איריס קול על מפורסמים שנעלמו. השבוע עלתה "מי נתן לך רשיון", קומדיה חדשה ומוצלחת שבין כותביה נמצאת גם טליה לביא, הבמאית שמאחורי "אפס ביחסי אנוש" מעורר הבאזז, והצליחה ללהק לשורותיה גם מבחר שחקנים אהודים, ביניהם לירון ויסמן, נירו לוי ויוליה פלוטקין. דווקא הקומדיה הבועטת הזו מעלה תהייה - לאן נעלמה הרוח החיה שהייתה בערוץ הזה כשהיה היחידי ששידר בטלוויזיה? כיצד קרה שהמניות של הערוץ הראשון צנחו בצורה חדה כל כך? והאם עדיין יש מה להציל שם בפנים, ואולי אפילו כדאי?
אי שם, לפני עליית הערוצים המסחריים, הערוץ הראשון סיפק לאזרחים יצירות מקור, קומדיות, סרטים שוברי קופות, תוכניות רכש, הופעות של אמנים
הבדיחות האלה הן נכונות- הנכס הגדול ביותר שמחזיקה רשות השידור היא הארכיון העצום והנוסטלגי שלה, והערוץ הראשון הפך ברבות השנים לערוץ ארכיוני שתשלום אגרה עליו נראה כמעט חסר טעם – על אחת כמה בעולם של היום כשהארכיון הגדול הזה יכול להיות נגיש גם באינטרנט.
מה חושבים כוכבי הערוץ בעבר ובהווה? חני נחמיאס, שצמחה בערוץ הראשון (בין היתר בתוכניות "בלי סודות", "הופה היי" ו"זאפ לראשון") וכעת שבה לשחק בערוץ בקומדיה "מי נתן לך רשיון", מדברת ברגשנות על סגירתו של הערוץ. "אני מאוד מקווה שזאת לא הצהלה האחרונה של הסוס", היא אומרת. "הערוץ הראשון הוא נדבך חשוב בתקשורת הישראלית וקשה לי לחשוב על ביטולו. הארכיון הגדול של הטלוויזיה הישראלית שנמצא בבניין שעכשיו כולם רק עטים עליו הוא נכס צאן תרבות, ואם הוא ינצל בזכות יצירה זה יהיה דבר נפלא".
גם שאר כוכבי הסדרה תומכים. שמרית לוסטיג, אחת מהן (שכיכבה גם ב"קטמנדו" ו"בטיפול"), מציינת את ערך התחרותיות. "אם הערוץ הראשון לא היה קיים קומדיה כזו הייתה יכולה ליפול בין הכיסאות. אנחנו מתחרים עם המון ריאלטי בערוצים המסחריים". ודווקא יוליה פלוטקין, שלפני תפקידה בקומדיה החדשה הספיקה להשתתף גם בריאלטי בערוץ 10 המסחרי, מודה כי "אמנם חבל לסגור את הערוץ הראשון אבל כן כדאי לפתח אותו".
גלעד ארדן, שר התקשורת, אמר במסגרת מסיבת העיתונאים בה הודיע על ביטול האגרה, "יש בדיחה שאומרת שבכל יום נפטר צופה של ערוץ 1 ונולד צופה של ערוץ 2 או 10". הוא הוסיף כי בקרוב הבדיחה הזאת לא תהיה רלבנטית. הדרך היחידה להציל את רשות השידור כפי שהיא עכשיו היא לשנות אותה מהשורש. ייתכן כי שר התקשורת אכן צודק והדרך היחידה להמשך קיומו של ערוץ ציבורי היא דרך שינוי בדעות הקדומות שנוצרו בציבור, מהלך שיתבצע בקלות ע"י סגירת הגוף הקיים והקמתו של ארגון חדש מאפס.
קשה להתעלם מהעובדה כי המהלך הגורלי הזה אכן יכניס 2000 עובדים למעגל האבטלה, אך השאלה המתבקשת היא האם את המשכורות האלה צריכים לקבל העובדים מכיסו של האזרח, במסגרת אגרת הטלוויזיה, כשבפועל הוא מקבל תמורה עליה פעם ב-4 שנים?
המשא ומתן בין שני הצדדים נמשך, כשעוד לא ברור האם יש סיבה למנוע את ההפרטה הזו, ובפועל גם אין ביטחון כי המהלך הזה אכן יוביל לערוץ ציבורי חדש שישרת את צרכי האזרחים. בינתיים נראה כי המאבק הזה אמנם גרם להתעוררות מחודשת בערוץ הראשון שנמצא בקרב אחרון על הישרדותו, אבל ייתכן שזה כבר מאוחר מדי ומעט מדי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם