ראשי » תרבות » ספרותגלוש ב - nrg מהסלולר

ממציא הצרצר: חידושי הלשון של ביאליק

לא רק המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק היה גם מנשיאי ועד הלשון העברית ותחת ידיו חודשו והומצאו מאות מילים ששגורות בפינו עד היום. לרגל כנס מיוחד לציון 80 שנה למותו, קבלו מבחר מתרומתו לעברית המתחדשת

לציון 80 שנה למותו של ביאליק יתקיים ביום ראשון הבא (13/7) בבית האקדמיה ללשון העברית ערב עיון שנועד לשפוך אור על תרומתו ללשון העברית. באירוע ירצו חברי האקדמיה חיים באר, עמינדב דיקמן ואבנר הולצמן והחוקרת והמשוררת חמוטל בר-יוסף. הערב ילווה במופע מוזיקלי משירי ביאליק.

ביאליק נצרב בתודעה הישראלית כמשורר הלאומי אך גם תרומתו לעברית המתחדשת לא תסולא בפז. נוסף על מפעלותיו בתחום התרבות העברית ועל פעילותו הנמרצת בוועד הלשון, הוא חידש בעצמו מילים רבות הן בכתיבתו המסאית וכעורך ספרות הן בוועדות המינוח של ועד הלשון. במילים שחידש ניכרים כוח יצירתו והיכרותו הישירה עם הספרות העברית העתיקה. כשנה לאחר מותו פרסם הלשונאי יצחק אבינרי את "מלון חידושי ח. נ. ביאליק" ובו מאות מילים.

עוד בתרבות:
ריקי בליך: לא חשתי כישראלית ייאוש שכזה מעולם
בין ריאליטי למציאות: אזעקות נשמעו בבית האח הגדול
הזקן שהלך לאיבוד בנבכי עלילה מופרכת

מבחר מחידושיו של ביאליק:

הצדיע
הפועל הצדיע נגזר מן המילה צֶדַע – החלק בפנים שבין המצח לאוזן (מילה מקבילה לרַקָּה. פעולת ההצדעה היא מחוות כבוד צבאית שבה

שמים את היד על הצדע.

ויסות, וַסָּת
המונחים הללו כלולים במילון למונחי הטכניקה של ועד הלשון שביאליק היה שותף בהכנתו.

טייס ומטוס
ביאליק הציע לייחד את השורש טו"ס למכלול המונחים הקשורים לתחבורה האווירית. לפי הצעתו 'מטוס' יחליף את 'אווירון' (חידוש של איתמר בן אב"י), 'טייס' החליף את 'מעופף', ו'טיס' יחליף את 'תעופה'. ועוד חידש ביאליק מילה ל"שפעת מטוסים": טייסת.

יְבוּא, יְצוּא
המילים חודשו במשקל מילה כמו 'יבול' ו'יקום' והחליפו את המונחים הלועזיים . אימפורט ואקספורט. שנים לאחר מותו של ביאליק עוד התווכחו על החידושים האלה והציעו הצעות אחרות, ואולם ועד הלשון אימץ בסופו של דבר את המונחים וכידוע לכולם הם נקלטו, ואף נגזרו מהם פעלים - לייבּא ולייצא.

מצלמה
חידוש זה של ביאליק החליף את המילה שרווחה בעבר 'צלמנייה'.

עֶרְגָּה
מילה רדפת לגעגוע, כמיהה, כיסופים, השתוקקות ועוד. את המילה חידש ביאליק במשקל של מילים כמו חֶמְדָּה ועֶדְנָה בעקבות הפועל המקראי עָרַג: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים" (תהלים מב, ב). לפי הפירוש המסורתי הפועל עָרַג מביע את קולו של האייל הצועק בצימאונו. אך לפי תרגומי המקרא עָרַג הוא כָּמַהּ ונכסף, וכך המילה משמשת בימינו.

צְרָצַר
את השם צרצר חידש ביאליק במשקל השם צְלָצַל (מין ארבה) ועל פי הפועל לצרצר.

רֶקַע
תחילה הציע ביאליק את המילה מרקעת אך אחר כך סבר "אולי טוב ממנה – רקע, על משקל שֶׁטַח".

שבריר
חידושים רבים של ביאליק הם צורות של הקטנה, ונוסף על שבריר אפשר למצוא גם את: אפלולי, בצלצל, זהרורי, זנבנב, זערורי, זקנקן, יפהפה, לחלוחי (לח במקצת).

שַׁפָּר
שפר הוא 'דקורטור'. כיום דקורטור בתאטרון הוא 'תפאורן' והמילה 'שפר' פנויה לשמש במשמעויות אחרות, למשל תמורת קוסמטיקאי(ת).

תְּגוּבָה
את המילה תגובה טבע ביאליק תמורת ראקצייה במילון למונחי פיזיקה של ועד הלשון שהתפרסם בשנת 1930. המילה 'תגובה' נוצרה מן השורש הארמי גו"ב במשקל המילה תשובה.

"ביאליק והעברית"
ערב עיון לציון 80 שנה למותו של ח"נ ביאליק
יום ראשון, ט"ז בתמוז, 13 ביולי בשעה 18:00 עד 20:00
בחצר האקדמיה ללשון העברית שבגבעת רם, ירושלים
פרטים באתר האקדמיה ללשון

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...