גידי ואהרוני 2: למנה יפה צריך להיות גם טעם

אחרי עונה ראשונה מצוינת, הציפיות לחזרת ה"המסע המופלא של אהרוני וגידי" היו גבוהות. כמה מאכזב היה לגלות שהשף הלאומי וכובש הלבבות הנוירוטי ויתרו על הסיפור מאחורי האוכל לטובת דיבורי סרק ובדיחות קרש מבית גיל הזהב

ג'וני דוב | 19/8/2014 7:26

עברו שלוש שנים מאז הפעם האחרונה בה טיילו ישראל אהרוני וגידי גוב ברחבי העולם במרדף אחר מאכלים אותנטיים, והציפיות להמשך מעלליו של הזוג המוזר היו גבוהות. בלב לוח השידורים של ערוץ 10 עולה תוכנית שמשלבת בין אוכל, נוף, תרבויות רחוקות והמנטליות הישראלית, מה שנשמע כמו אוצר מרענן במיוחד בעונת הקיץ היבשה הזו. כל כך רציתי להנות מהעונה החדשה של "המסע המופלא של אהרוני וגידי", וכמה התאכזבתי כשגיליתי שמדובר בהצצה בלעדית לטיול גימלאים בפריים טיים.

אהרוני וגידי 2 גיל אטלן

בפרק הפתיחה של העונה השנייה יצאו אהרוני וגידי לעבר ויאטנם במטרה לטעום מתבשילי הרחוב הויאטנמי. בדרכם הם עברו בבית בו מכינים דפי אורז, דרך עיירת דייגים צפה, ועד לשדות גידול של אורז. אי אפשר להתכחש, "המסע המופלא" הוא בראש ובראשונה מסע יפהפה ומעורר התפעלות. הצילומים המדהימים שאליהם נחשפנו בפרק הראשון לא יביישו תוכנית בדיסקאברי צ'אנל - עשרות נופים, מיליוני אנשים, מאכלים אותנטיים, "המסע המופלא" הוא בעיקר תאווה לעיניים. הבעיה היא שכמו כל מנה משובחת - לא מספיק שתהייה רק יפה, צריך להיות לה גם טעם.

כמה חבל העונה השנייה של התוכנית לא מבושלת מספיק. נראה כי אהרוני, השף הלאומי והחכם שמוצא סיפור מאחורי כל פריט מזון, וגידי, הבדרן הלאומי הנוירוטי וכובש הלבבות, איבדו את הכימיה שהייתה ביניהם בעונה הראשונה של התוכנית. בעוד אהרוני יודע הכל על כל מאכל, על כל אגדה, על כל אתר אקזוטי, גידי בעיקר יודע לרטון. השילוב הזה, שבעבר היה קרקע פוריה לבידור קליל, מובילה הפעם לאינספור סצינות לא חינניות כשהפאנצ'ים של גידי לא עוברים מסך והידענות של אהרוני נשמעת מנותקת לחלוטין ממה שקורה סביבו. השילוב הזה בין השניים מוביל לתחושת חוסר רלוונטיות ובעיקר מצליח לעצבן - מנה מרעננת הופכת להיות תרופה מרה, שמשאירה אותנו עם מסקנה אחת בלבד: לכל טיול צריך למצוא את הפרטנר הנכון, ואהרוני וגידי כנראה לא פרטנרים כאלה.

דיבורי הסרק בין הצמד מסיחים את הדעת מהחלק החשוב והמעניין ביותר בתוכנית - הסיפור שמאחורי האוכל. העריכה מערבבת את המרכיבים השונים לתוך סלט שבו התפל בולט,

במקום לתת את הדגש למסע המעניין והמשכיל הזה לעבר מקומות רחוקים ומלאי קסם. אהרוני וגידי קופצים בין אתר אחד לבא, טועמים עוד ועוד מאכלים אך לא מצליחים להעביר אפילו קמצוץ מהתחושה הזו לצופים.

העונה השנייה של "המסע המופלא" הייתה יכולה להיות כיפית ומהנה אילו רק הייתה לוקחת את עצמה קצת יותר ברצינות ושמה את הדגש על התרבות העשירה של ויאטנם, ולא מסתפקת בכמה בדיחות קרש מבית גיל הזהב. זוהי תוכנית מלאה בכוונות טובות ולמרות הכל קשה להגיד לא לאהרוני וגידי ברקע הנופים הפוטוגניים של המזרח, אך המוצר הסופי מאכזב ומשאיר אותנו, הצופים, בתחושה שקיבלנו ארוחה מאולתרת ולא את סעודת הגורמה שלה ציפינו בכיליון עיניים.

עוד כותרות ב-nrg:
הסדרה הטובה בטלוויזיה הסתיימה בלי שתרגישו
התקציר הגנוז של גבעת חלפון 2 נחשף
אמני ישראל נזכרים בפסטיבל ערד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו