ראשי » תרבות » טלוויזיה

"נויורק": ארץ האפשרויות פינת נתניה

אין חדש תחת גורדי השחקים. אחרי שתי עונות שצברו אהדה, הכותבים של "נויורק" לא ממהרים לעשות שינויים במתכון ומשאירים גם את המרכיבים הטובים וגם את הרעים בסדרה שמרגישה הרבה יותר כמו סדרת בורקס מאשר סדרת אקשן איכותית

התעלומה הגדולה שעומדת מאחורי "נויורק" כבר מאז עונתה הראשונה ועד היום היא האם מדובר בסדרת מתח רצינית או בטלנובלה טיפשית? הדרמה היומית של yes, שעלתה אמש בעונה שלישית, מצליחה לבלבל אותי כל פעם מחדש. מצד אחד היא שואפת לסטנדרטים גבוהים של אקשן, קונספירציות ואנשים רעים עם רובים גדולים, אבל מצד שני היא מבוססת על הפורמט של הדרמות היומיות מהעשור הקודם, וגם מרגישה כזו.

כמו תמיד, גם העונה הזו נפתחת כשהדמויות רחוקות אחת מהשנייה. קטע מונטאז' קצר מסכם את מה שקרה לחבורה מאז העונה הקודמת: יוסי (אושרי כהן הערס הלוהט) הוא עכשיו אלכוהוליסט שחייב כסף למאפיונרים איטלקיים, שמרית (מגי אזרזר המצחיקה) טוענת שהיא "גרסת 2.0" של עצמה - בלי קללות ובלי צעקות, בזמן שהיא במערכת יחסים עם לירון (איתי תורג'מן), ואילו ענת (יובל שרף) מאורסת לסטארטפיסט טוב-לב. בהמשך יצטרפו גם דמויות חדשות - טלי שרון ("סרוגים") תגלם עיתונאית שחוקרת התאבדות מסתורית, ודר זוזובסקי ("בני ערובה") תגלם אשפית מחשבים מיחידת 8200. הפעם עולם ההייטק נמצא במרכז העלילה - חברות לפיתוח משחקי מחשב ואפליקציות שנראות תמימות ממבט ראשון. בטוויסט עלילתי ציני למדי נגלה כי הגבול בין פושעים להייטקיסטים דק, ונסיונותיהן של כל הדמויות להתרחק מעולם הפשע תיכשל עד סוף הפרק הראשון.
 
אין חדש תחת גורדי השחקים. אחרי שתי עונות שצברו אהדה, הכותבים של "נויורק" לא ממהרים לעשות שינויים במתכון ומשאירים גם את המרכיבים הטובים וגם את הרעים. הנוף הנו-יורקי עושה טוב לשחקנים הישראליים, סצינות מושקעות מצולמות ברחבי התפוח הגדול והעריכה כמו תמיד קצבית וכיפית. אך יחד עם זאת, כרגיל חלק גדול מהעלילה מופרך לחלוטין וההתפתחות העלילתית איטית להחריד (כמו טלנובלה - 5 פרקים בשבוע שווים לפרק אחד נורמלי), לא מעט דיאלוגים כתובים בצורה מואלצת ומובילים למשחק לא אמין, ותחושה של מבוכה אופפת חלקים שלמים בסדרה. אפשר לומר עליה שהיא לא בוגרת, מוקצנת מדי ובעיקר מגוחכת. למרות זאת, עדיין קל לחבב אותה.

הסיבה לכך נובעת מחוסר היומרה של "נויורק", שאינה מנסה להיות איכותית ולמרות שהיא מתהדרת בלוקיישן נוצץ, היא מעדיפה להישאר נאמנה למקורות הישראליים. גם בעונתה

  השלישית, "נויורק" מרגישה הרבה יותר כמו סדרת בורקס מאשר סדרת אקשן איכותית - מין בדיחה שלועגת על האמריקאים (ועל סדרות האקשן המלוקקות שלהם), ובמקביל גם על כל הישראלים שחושבים שהם אמריקאים. בעזרת עריכה משעשעת (צילום של קו הרקיע של ניו-יורק מתחלף לצילום של קו החוף של נתניה), בתוספת דמות הישראלי תאב-הבצע, עולם הפשע של הערסים הנתנייתים, ועוד כמה בדיחות על חיל מודיעין, וקיבלתם יצירה ישראלית משעשעת ופשוטה שבעיקר צוחקת על החלום האמריקאי.

"נויורק" מהלכת על הקו הדק שבין טלנובלה דבילית לדרמת מתח, והקו הזה הוא כנראה המסלול הישיר לליבם של הצופים הצעירים יותר - כאלה שמעדיפים את הטלוויזיה שלהם לא מתוחכמת במיוחד ועם אווירה מקומית, כאלה שמעדיפים את האקשן שלהם עם ריח של אמריקה אבל עם טעם של ישראל, ועזבו אתכם מ"הומלנד" או "24". כך נוצר בטלוויזיה מין ז'אנר בן-כלאיים, שמשלב בין הרצינות של סדרות מתח לטראשיות של טלנובלות. מבלי ששמנו לב, הז'אנר הזה תפס תאוצה - הביטו לעבר לוח המשדרים ותראו את "אניגמה" ששודרה מוקדם יותר השנה ב-yes, או את "מתים לרגע" שמשודרת במקביל ב-HOT. זהו ז'אנר הטלנובלות של המאה ה-21. סדרות יומיות, פשוטות ולא מתוחכמות שמנסות להסיח את דעת הצופים מהכתיבה המביכה שלהן אל עבר סצינות אקשן או מד"ב, מה שיוצר תוצאה מביכה עוד יותר אבל מבדרת, מין שילוב ביזארי בין שני ז'אנרים שמחזיר את הקהל צעיר כל שנה מחדש כדי לצפות ב"נויורק", ולהרגיש את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות פינת נתניה.

עוד כותרות ב-nrg:
טל גלבוע: ההפקה רצתה שאזכה
תמונות עירום של עשרות סלבס דלפו לרשת
מזעזע: האיש שאכל את עצמו למוות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...