משהו ממני נשאר אתנו: רגעים מחייו של מני פאר
אמנם באולפן הטלוויזיה אירח בעיקר אנשי תרבות, חברה ופוליטיקה מן השורה הראשונה, אך בסלון ביתנו, ארחנו אותו כולנו. מני פאר הלך הבוקר לעולמו, והותיר אחריו מורשת טלוויזיונית של עשייה המשקפת את התמורות שחלו במדינה משנות השבעים ועד היום
פאר, בן 67 במותו, התארח מאז שנות השבעים ברבבות בתים בישראל, עת עלה על המסך בשורת תכניות אירוח, דוגמת "ממני", "בין הכיסאות" "סיבה למסיבה" ו"שעה טובה", בהן ראיין אישים מקשת תחומים רחבה – תרבות, פוליטיקה, חברה ועוד. מן השיחות שניהל מכיסאו כמנחה, ניכר העניין שגילה במרואייניו ובסיפור האנושי שנשאו עמם, ונדמה שניחן ביכולת להגיע אל כל אדם, לפתוח בו מקומות מעט חבויים ולעודד אותו לומר את אשר על ליבו.
פאר מארח את ספי ריבלין ואת דודו דותן, בתכניתו "סיבה למסיבה":
עוד כותרות ב-nrg:
איש הטלוויזיה והרדיו מני פאר הלך לעולמו בגיל 67
רבקה מיכאלי, זאב רווח וחברים נוספים נפרדים ממני פאר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא פעם, שיקפו תכניותיו את רוח התקופה, ואחת הזכורות בהן היא הפקת השיר "רוצים שלום" בהשתתפות אמנים ישראלים רבים, בתכנית של "ממני" משנת 1987, שלא הותירה עין יבשה בקרב הצופים בבית, ורלוונטית גם היום:
פאר, בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, השתתף בתכניות טלוויזיה, כמו "סברי מרנן", "דני הוליווד" ו"השיר שלנו", בחלקן בתפקיד עצמו, כאשר הוא מגלה כישורי משחק דרמטיים וקומיים כאחד. בתוך כך, הפך לבן בית גם בסלונו של הדור הצעיר יותר, שעד אז הכיר את פאר רק משידורים חוזרים, שחלק לא מבוטל מהם בשחור לבן.
גם על המסך הגדול זכינו לצפות בו לאורך שנותיו, בין היתר בסרטים "חסמב"ה ונערי ההפקר", "סלומוניקו", "בדרנית בחצות" ו"שרית".
פאר ב"סלומוניקו", בתפקיד בועז:
בנוסף, שיחק בהצגות רבות בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון באר שבע ובתיאטראות נוספים, ואף הנחה ערבי תרבות, אמנות וזמר עברי, הן באולפני הטלוויזיה והן על הבמה.
פאר ב"מי מפחד מנישואין", לצד יעל דואני:
בשנים האחרונות ערך את המגזין "יין, גורמה ואלכוהול" ואף הרצה בנושא תרבות היין, לצד הרצאות בתחום האמנות, אותו למד באוניברסיטת ת"א. סטודנטים באוניברסיטת אריאל זכו להכירו אף כמרצה לתקשורת.
גם במהלך התמודדותו עם המחלה, נותר פאר חד, רהוט, מנוסח היטב ומלא רגישות והומור. כך, גם בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו, בו העלה את תמונתו וכתב: "זה מהבוקר, אחרי הכימותרפיה השלישית. קרני, המלאך שלי שאני לא יודע איפה היא החביאה את הכנפיים שלה, אומרת שחבל שככה הגעתי לתספורת שהכי מתאימה לי. ממשיכים הכל כרגיל רק עם לוק חדש... הסרטן המר עשה לי ראש מתוק".
התגובות לא אחרו לבוא, גם מצד חבריו לתעשייה. סנדרה שדה כתבה לו "ישר כח, מני אהוב", סוזי מילר הגיבה "הי מני, זו סוזי הישנונית מ"האחים והאחיות", תחלים בקרוב, כולנו כאן אוהבים אותך ומתפללים עבורך". אריק סיני כתב "בריאות ומהר, איש מתוק!"
גם בראיון שנערך עמו בתכנית "כך היה", זמן קצר לפני מותו, הפגין את הגישה הכל כך אופיינית לו ודיבר בפתיחות:
התוכנית "כך היה, עם מני פאר תשודר הערב בערוץ הראשון בשעה 23:00, ולאחריה ישודרו בערוץ קטעי ארכיון של פאר.
"משהו עצוב, אבל שיצחקו", תיאר מני פאר את הרעיון מאחורי תכניתו המיתולוגית "בשעה טובה", שהולידה את שרשרת התכניות שאחריה, בסרטון שהופק לציון 45 שנה לטלוויזיה הישראלית.
בכמה דקות מלאות קסם, בהן נשמעת ההתרגשות בקולו, סיפר פאר על הטלוויזיה הישראלית ועל הקריירה שלו, שתי דרכים השזורות זו בזו, ובמידה רבה גם בחיי כולנו.
לכתו של פאר ללא ספק מקוטלגת תחת "משהו עצוב", אך הוא הותיר אחריו שעות רבות מספור ורגעים יקרים מפז של חומרים אנושיים, מרגשים, חלקם מצחיקים להפליא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם