הגרסה האוסטרלית ל"ציפי בלי הפסקה"

פנים צבועות בחום, בוקסים לאשכים, הצעות מגונות וגרפיטי של אברי מין מרכיבים את הסדרה החדשה של יוצר וכוכב "סאמר הייטס היי". כל אלה היו מצדיקים את עצמם לו הייתה גם מצחיקה

איתמר רייצס | 4/9/2014 7:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צופי yes שאוהבים את הקומדיות שלהם עם טאץ' מוקומנטרי והרבה מבטא אוסטרלי, מכירים היטב את פועלו של הקומיקאי כריס לילי. הוא היוצר והכוכב של סדרות כמו "סאמר הייטס היי", "בנים זועמים" ו"ג'מיי: נערת בית ספר פרטי", שבהן הוא מחליף שלל דמויות, פאות ומוצאים. אחת הדמויות האלו, הנער ג'ונה טקלואה, מככב עכשיו בסדרה משלו, שזכתה בארצות הברית לתו התקן האולטימטיבי: מקום בלוח השידורים של HBO.  
 
יח''צ יס
מצחיק לעתים, לעתים רחוקות. ''ג'ונה מטונגה'' יח''צ יס

ג'ונה טקלואה, הלא הוא "ג'ונה מטונגה", הוא נער סורר בן 14. אמו הלכה לעולמה בילדותו, ואביו, בניסיון נואש להחזיר אותו לדרך הישר, שולח אותו לגור אצל דודו באיי טונגה שבאוקיינוס השקט. ג'ונה מעביר כמה חודשים עם הנערים המקומיים בסיפורי גוזמאות, תעלולים והתנהגות דושבאגית באופן כללי, עד שגם דודו נאלץ להודות בפני המצלמה כי אחיינו הוא דפקט לא קטן. בצר לו, נאלץ אביו להחזיר אותו לאוסטרליה ורושם אותו לבית ספר הקתולי "הצלב הקדוש", בתקווה כי המסגרת הנוקשה תיטיב עם הבן, אבל גם שם – קבלו את הטוויסט המטורף בעלילה – הוא מתחבר עם נערים ממוצא דומה לשלו, וממשיך בגוזמאות, תעלולים והתנהגות דושבאגית באופן כללי.

"ג'ונה מטונגה" עשתה לא מעט רעש עם עלייתה: לילי ספג ביקורות על החלטתו לצבוע את פניו בגוון חום, מה שלא כל-כך מקובל בימינו, ועל הייצוג הסטריאוטיפי והמעליב של יוצאי טונגה. מיטב 
ארגוני זכויות האדם בארה"ב הביעו את מחאתם עם עליית הסדרה ב-HBO, וגם ברייטינג הסדרה הצליחה הרבה פחות מיצירותיו הקודמות של לילי. הקהל הישראלי, למוד הומור המבטאים והעדות, אמור להזדעזע פחות מההיבט הזה של הסדרה – הרי אפילו ב"ארץ נהדרת" השחקנים התחפשו לאתיופים בכמה וכמה הזדמנויות. מה שמשאיר אותנו עם ההיבט הטיפה יותר חשוב של סדרה קומית: האם היא מצחיקה?

לפחות על פי פרק הפתיחה, לא כל-כך. דמיינו לעצמכם גרסה אוסטרלית של "ציפי בלי הפסקה" מתחילת הניינטיז. גם כאן קומיקאי שחוגג בקרוב 40 מגלם בשיא הטבעיות תלמיד בית ספר שובב, רק שהפעם במקום לשגע את ספי ריבלין ז"ל בקיוסק, הוא מכניס לחבריו בוקסים לאשכים, מנבל את הפה בסיטונות, מציע הצעות מגונות למורות ומרסס כתובות גרפיטי של איברי מין. יש כמה רגעים משעשעים, בעיקר כאלה שכוללים את דמותו של מר ג'וזף, המורה הקשוח של ג'ונה, שאומר בגלוי כי מדובר באנאלפבית ודביל עם תעודות ("המורה, מאה ואלף זה אותו מספר?"), אבל התוצר הכללי ירוד למדי.

לאות הזדהות עם אחינו, קהילת יוצאי טונגה בישראל ובתפוצות, עושה רושם שאפשר לוותר על "ג'ונה". מה שכן, אם אתם במקרה שטים לכם בין ניו זילנד להוואי, אתם מוזמנים לעצור להתרעננות. נראה יפה שם.


עוד כותרות ב-nrg:
דודו ארז מציג: הומור נוירוטי לילדים
רגעים בלתי נשכחים מחייו של מני פאר
הלהקה הכי טובה שלא שמעתם בדרך לישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יח''צ יס
זה רק נראה מגניב. ''ג'ונה מטונגה'' יח''צ יס
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק