געגוע לימים אחרים: שפה מקודשת לשתי הדתות
הופעתה של תזמורת שבאב אל אנדלוס בפסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת, הוכיחה כמה אמיתות שלרוב אינן זועקות מתוך שידורי החדשות – פעם, בארצות ערב, חיו יהודים ומוסלמים בעולם של כבוד ושותפות, האזינו למוזיקה זה של האחר
אתמול אוישו צריחי המבצר מחדש. אך במקום להביט החוצה, התבוננו בשקיקה אורחי המקום אל לב מוזיאון "מגדל דוד". 10 גברים מוסלמים בלבוש מסורתי ישבו בחצי מעגל ושוחחו עם הצופים בשפה מיוחדת, עם נשק שלרגע נדמה כי יכול לנצח כל מלחמה. חלקם פרטו על עוד, חלקם על כינור או צ'לו, יחד עם סלסול מיתרי הקול, שליטף את החומות. הם הגיעו היישר מרבאט, בירת מרוקו, תזמורת "שבאב אל אנדלוס", להתארח בפסטיבל למוסיקה מקודשת. יחד עם הפייטן רבי חיים לוק, נגן המנדולינה המוכשר והמנצח תום כהן ואנסמבל הפיוט של מכון בן צבי, הפך הערב לחגיגה מעורב-ירושלמית.
"ביום של הפסקת האש האחרונה, אני מקווה, במבצע 'צוק איתן', התקשר אלי אישאם ואמר שהוא כל כך שמח שזה נגמר, איחל שיהיה שלום", סיפר המלווה המוסיקלי תום כהן, שפתח את הערב. עוד הרבה יוזכר אודות הדו-קיום שהפליא לנגן, בעת שהמוזיקה הערבית שימשה לשירת מאוויים יהודיים לירושלים ופיוטי קודש אחרים מאת משוררי ימי הביניים ר' שלמה אבן-גבירול ור' יהודה הלוי, המשורר החלבי מהמאה ה-19 ר' רפאל ענתבי ומחדש הפיוט המרוקאי בישראל ר' דוד בוזגלו. הם שרו בערבית ועברית, שוחחו ביניהם לעיתים בצרפתית, והוסיפו לשיר גם בלאדינו - עד כי הפך מגדל הבבל לאוסף ספרדי-ערבי, יהודי ומוסלמי, שהמס לרגעים את הקיץ הקשה לרגעים של עונג.
הקהל היהודי ידע את המילים לכל השירים בעל פה. ''שבאב אל אנדלוס''
פרט לתיירים האירופאים שהגיעו לצפות במופע האתני שסקרן את אוזנם, עבור רבים מהצופים היה זה ערב נוסטלגי ומרגש. "היינו מקשיבים למוסיקה הזו ביום שבת בין שתיים לארבע, אחרי החמין", מספר לי בהתרגשות אבא שלי, אבי נידם, כשהושמעו טעימות מה"נובות", קטעים מוסיקליים המיועדים לכל שעה משעות היממה (ואורכים לא פחות מארבע שעות).
יחד עם עיניו של אבי, נצצו בקהל עיניים רבות של יהודים מרוקאים שהמנגינות הרעידו את מיתרי ילדותם, ביניהם גם בנו של ר' דוד בוזגלו – ד"ר מאיר בוזגלו מהאוניברסיטה
לצידי ישבו זוג גרמנים, והביטו במתרחש. כששתי נשים קמו על רגליהם והתחילו לרקוד, נראה כי הם יצאו מגדרם. בניסיון לדמיין כיצד נראה המתרחש בעיניהם, הופכת הסיטואציה מבורדקת ומעניינת – מי הם האנשים האלה בישראל הלוחמנית, אויבת המוסלמים, שמתגלים כקהל אוהדים למוסיקה הערבית המושמעת, רובם מבוגרים וכמעט כולם יהודים?
"מרוקו צריכה לקבל את פרס השלום הבא", טען הפייטן חיים לוק, לאחר שהוזמן ברוב כבוד על ידי ידידיו המוסלמים ועלה להפליא בשירה. בין אם ברצינות או בחצי-צחוק, הערב הזה הוכיח כמה אמיתות שלרוב אינן זועקות מתוך שידורי החדשות – פעם, בארצות ערב, חיו יהודים ומוסלמים בעולם של כבוד ושותפות, שמעו את המוסיקה אלו של אלו.
ברגעים העצובים ביותר בפיוט אמר לי אבא: "זה קולו של הגעגוע לגעגוע". אחרי שנים של גלות, כאן בירושלים, הפכו מוסלמים ויהודים לשותפים ללחן הנסתר הזה, הגעגוע לימים אחרים.
עוד כותרות ב-nrg:
מי הסלבס שיצפו בליידי גאגא מטבעת הזהב?
אמא מחליפה: בהמיות בשירות הפריים טיים
הראפר היהודי שמראה לישראל איך עושים הסברה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ערב נוסטלגי ומרגש. שבאב אל אנדלוס
נעם שוגנובסקי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם