ראשי » תרבות » טלוויזיה

מורן אטיאס ניצחה את ביונסה

בלי גינוני התקרבנות סחטניים ועם הרבה רגעים פשוטים, כנים ויפים, הצליח הסרט "מורן אטיאס: בגוף ראשון", לעומת רוב סרטי הדוקוסלב המאוסים, לצייר תמונה של כוכבת בינלאומית ולהשאיר אותה עם הכנפיים על הקרקע

ז'אנר סרטי הדוקו-סלב המאיס את עצמו עלינו כשהבנו שאף אחד לעולם לא יודה כי בגד או יצא מהארון במשדרים האלה, לא משנה מה הפרומואים יבטיחו - החשיפה הגדולה נגמרת תמיד  בתשובות מרומזות לשאלות מביכות. ועדיין, מדי פעם, כשמגיע הרגע הנכון לקדם מוצר כזה או אחר, שולפים היחצ"נים את הקלף הסודי שלהם ומשדרים ראיון "אישי", "אינטימי" או "חושפני", בשיטה המגלה טפח ומכסה טפחיים. ריטה, אייל גולן, הראל סקעת ואפילו ביונסה כבר עשו את זה והצליחו לעורר את סקרנותנו חסרת המענה כל פעם מחדש.

אבל מורן אטיאס היא לא ביונסה, והיא יודעת את זה. היא גם לא ממש באה לקדם שום יצירה חדשה בכיכובה - סרטה ההוליוודי הראשון, "גוף שלישי", שעלה בקיץ האחרון למסכי הקולנוע, כבר הספיק להיעלם מן האולמות. העובדות האלה הפכו את "בגוף ראשון", הראיון ששודר איתה אמש בערוץ 10, להרבה יותר מהנה, ובמקום שנחפש מניע מסתר, הן אפשרו לנו להתמקד במורן אטיאס, משהו שקל מאוד לעשות.

עם יופי מהפנט וחינניות מושלמת, אטיאס מטפסת באיטיות בסולם הדרגות ההוליוודי. את הקריירה שלה התחילה בערוץ הקהילתי של חיפה, הפכה להיות כוכבת פריים-טיים באיטליה, זינקה הלאה לכיוון היעד הבא - הוליווד, והספיקה כבר לכתוב, להפיק ולככב בסרט שכתב וביים פול האגיס ("התרסקות", "מיליון דולר בייבי"), שם היא התבלטה מעל כוכבים עולמיים כמו ליאם ניסן ומילה קוניס.
 
קטעי הראיון עם אטיאס שהוצגו אמש בסרט עליה קפצו מנושא לנושא - החל מהקריירה שלה והערכתה העצמית, דרך התובנות שלה לגבי מערכות יחסים ועד למשפחה החמה שהשאירה מאחור בישראל. מה שנשמע בתחילה כמו עוד "דוקוסלב" מהשורה הפך במהרה ליצירה שעומדת בפני עצמה - לא ראיון עם כוכבת עולה, לא הצצה לחייהם הנוצצים של המפורסמים, אלא סיפור אישי על בחורה אחת ודרכה להצלחה, סיפור שבחלקיו אפילו מצליח לתת מעט השראה.

אטיאס מנהלת לאורך הסרט שיחה אסוציאטיבית עם המצלמה בגובה העיניים. היא מצחיקה, כריזמטית, חכמה ופלפלית. אי אפשר שלא להתאהב באטיאס שתמיד קנתה את הקהל שלה גם בזכות האופי 

שלה ולא רק בגלל יופייה (אהלן פנלופה קרוז). אטיאס חורגת מהנוהל של דקלום מתוך תסריט יחצ"ני דיפלומטי ומצליחה להיות אנושית ומעניינת. היא לא לוקחת את עצמה ברצינות גדולה ולכן לא מתביישת לחזור לימיה כסנסציה איטלקית, היא יודעת שלא כל דבר שיוצא לה מהפה הוא פנינת חוכמה (אהלן ביונסה) ולכן לא מפחדת לדבר בכנות ולצחוק על עצמה, והיא לא מנסה להעליל על עצמה סיפורי התקרבנות שיגרמו לכולנו להרגיש שגם לכוכבת ההוליוודית יש רגשות.

לא כל הרגעים על פניהם חלף המשדר היו משמעותיים, אך בכל זאת הסרט הקצר הצליח ללכוד כמה רגעים כנים. אחד המקסימים שבהם היה כשאטיאס והבמאי האגיס הולכים יחד ברחוב בניו-יורק והאגיס שואל, "איפה תפגשי את גבר חלומותייך?". היא עונה לו, צוחקת, שתפגוש אותו ברחוב, הוא יחלוף על פניה ויגיד לה שהיא האישה של חייו, ואז הם ילכו לשתות קפה. ברגע אחד, בלי הרבה מאמץ, כוונה או משמעות, הצליחה אטיאס ללכוד איזשהי תמונה יפה בחייהם של רווקים ורווקות במאה ה-21, שמחפשים אהבה אבל לא עושים שום דבר בשביל להשיג אותה, מבינים כי שום דבר כבר לא יהיה כמו בסרטים. מה, גם האנשים שהולכים על השטיח האדום מרגישים כמונו, בני האדם הפשוטים?

כך הצליח הראיון עם מורן אטיאס להיות אישי, אינטימי וחושפני. בלי להגזים, בלי להתאמץ, בלי להעמיד פנים, בלי פלאשים מסנוורים של פאפרצי ובלי חשיבות עצמית, הצליח הסרט להעביר מסר מעניין ופשוט על העולם שלנו שבו אהבה היא לא המצרך הכי חשוב, ועל כך שהדרך להצלחה היא קשה ואולי אף פעם לא נגמרת כי היא קשורה רק בהערכה שלנו כלפי עצמנו. בקלות יחסית הצליחו מורן אטיאס ויוצרי הסרט לעשות את מה שכל אנשי דוקוסלב לשעבר לא הצליחו - ליצור הזדהות. אחרי הכל, אף אחד מאיתנו לא באמת רוצה להציץ לחייהם של הסלבז כדי לראות כמה הם מוצלחים. אנחנו רק רוצים לראות שהם בדיוק כמונו.

עוד כותרות ב-nrg:
אביחי שר על המראות שלא יוצאים לו מהראש
לסבית חילונית ובחור דתי מצאו יחד את הקול
כך הצעירים התמודדו פעם עם רוחות המלחמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...