מקומם: הפדופילים ניצודים אך התיקים נסגרים

אבי דוביצקי מקדיש 12 שעות ביום לצייד פדופילים באינטרנט, ובזכותו נעצרו כבר כ-600 חשודים. בחורף הקרוב הוא יארוז את מטלטליו וייסע לארה"ב, לאחר שיותר מדי תיקים שנפתחו ביוזמתו נסגרו בשל "חוסר עניין לציבור"

איתמר רייצס | 23/10/2014 7:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"ציידי הפדופילים", כתבתה של טל מיכאל, פתחה את המגזין "מבט שני" ששודר אמש, ועסקה בנושא שעצם המחשבה עליו מטילה אימה על כל הורה או הורה לעתיד: החשש שבנו או בתו יפלו קרבן לאחד מאלפי עברייני המין המשחרים לטרף. פעם הם ארבו ליד בתי ספר וגנים, הציעו פיתויים וסוכריות, והיום הם נהנים מאספקה שוטפת של קרבנות בפוטנציה דרך האינטרנט.

עוד כותרות ב-nrg:
לא ייאמן: חיידקים יוצרים אמנות מרהיבה
ארז טל: עדי אשכנזי סירבה להצטרף אלינו
מותג: לירן חולצה אפורה כבר טאלנט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
צילום מסך
''ציידי הפדופילים'' צילום מסך
   
אז הנה כמה מספרים: אחד מכל שלושה ילדים מוטרד ברשת האינטרנט. בכל 20 שניות ילדה מוטרדת. 90 אחוז מהתמונות ברשת האינטרנט הן פורנוגרפיות (לא ממש מפתיע), ורבע מהן הן תמונות בעלות גוון פדופילי. המשטרה והרשויות (גם זה לא ממש מפתיע) לא מצליחות להשתלט על כל הכמויות האלה, ואל תוך הוואקום הזה נכנסים אזרחים מודאגים: בחורה שנפלה בעצמה קרבן לפדופיל אינטרנטי, והיום מתחזה לנערה בת 13 כדי להפיל ברשת את עברייני הרשת. אימא שהקימה את האתר "תנו לגדול בשקט", מאגר מידע על פדופילים, ומעל כולם מתנשאת דמותו של אבי דוביצקי.

יש המכורים לסיגריות, יש המכורים לפחמימות, ואבי דוביצקי, על פי עדותו שלו, מכור לציד פדופילים באינטרנט. 12 שעות ביממה הוא מקדיש למלאכה הזו, תחת זהותן של ארבע "נערות" ועוד 2-3 "נערים", ומספר החשודים שנעצרו בזכותו מוערך בכ-600. ניסיון שלו לארוב לפדופיל שלכד, שנמלט ברכבו מהמקום, עלה לו אפילו בהתרסקות כואבת ובמרפק שבור. יש לו מינימום אמון במערכת, ובחורף הקרוב יארוז את מטלטליו וייסע לארצות הברית, אחרי שיותר מדי תיקים שנפתחו ביוזמתו נסגרו בשל חוסר עניין לציבור (שמישהו יסביר לי פעם איך מודדים את הפרמטר הזה).
צילום מסך
חוסר עניין לציבור? ''ציידי הפדופילים'' צילום מסך

"ציידי הפדופילים" מעניק הצצה מעניינת לפעילותם של האנשים האלה, שלפחות במקרה של דוביצקי מעוררת - לצעד ההערכה המובנת מאליה - גם פליאה נוכח המסירות 

המעט אובססיבית שלו, גם אם המטרה מקדשת את האמצעים. אבל עיקר חשיבות הכתבה הוא בהתייחסות לתמונה הכוללת, ולצדדים הפרובלמטיים של נטילת החוק לידיים ושל היוזמות הפרטיות. על הרקע הזה מעניינים בעיקר דבריה של ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי. היא מסבירה, למשל, על הבעייתיות בדרישה ההורית לפתוח מאגר מידע רשמי על פדופילים, שרק יעודד אלימות נגדם ויתקע מקל בגלגלים של מאמצי השיקום. וזהו המפתח: בהיעדר שיקום רחב-היקף ורציני, 40 אחוז מעברייני המין המורשעים חוזרים לסורם.

כפי שצ'רלס ברונסון המנוח לימד אותנו, קיים פיתוי גדול לעשות מעשה כשאוזלת היד של הממסד מטריפה אותך. אבל "ציידי הפדופילים" מזכירה שלצד פועלם החשוב של הציידים, חייב לבוא גם פתרון טיפולי ממוסד ויעיל. אפשר לקוות שהמדינה תמלא את חלקה בעסקה הזאת, ואפשר גם להרים גבה ספקנית בקשר לסיכויים שזה יקרה. ובינתיים תשמרו על הילדים שלכם.

צילום מסך
תשמרו על הילדים. ''ציידי הפדופילים'' צילום מסך
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק