ראשי » תרבות » קולנוע

"השופט": דואט של דרמה והומור

החומרים מהם עשוי "השופט" לא ממציאים את הגלגל: שוב גיבור החוזר לעיירת הולדתו ואהבת נעורים מציתה בו ניצוץ ישן, שוב סיר לחץ של כינוסים משפחתיים. אבל הומור בריא וצמד הרוברטים הראשיים מצליחים להפוך קלישאה ארוכה מדי לסרט ראוי

לכאורה נראה שהכל דבש בחייו של האנק פאלמר. הוא סנגור מצליח בשיקגו, שמתמחה בזיכוים של מנוולים שמסוגלים לממן את שכר הטרחה המפנק שלו. יש לו בית רחב ידיים, מכונית נאה ובת קטנה ומאוד חכמה לגילה. אבל אז מגיעה שיחת טלפון מדכאת: אמו הלכה לעולמה, מה שיחייב אותו לקפוץ לביקור מאוד לא רצוי מבחינתו בעיירת הולדתו באינדיאנה. כבר שנים רבות שהוא לא פוקד את בית ילדותו, בעיקר בגלל יחסיו הטעונים מאוד עם אביו ג'וזף, שופט ותיק וחמור סבר.

עוד כותרות ב-nrg:
האמת על קורט קוביין: תיעוד נדיר של סולן נירוונה
פעילות פמיניסטיות איימו על חייה של משוררת
HBO נגד הסיינטולוגיה: נשכור 160 עורכי דין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כשהאלמן הטרי נוסע בליל חורף סוער להביא מצרכים מהמכולת, ילדיו מגלים למחרת סימנים חשודים על רכבו. כשמתברר שהשופט פאלמר חשוד בדריסתו למוות של גבר מקומי, שאתו יש לו חשבון ישן, הוא מוצא עצמו על כס הנאשמים. מצב כזה, כמובן, מחייב עורך דין ממש טוב, ולגמרי במקרה יש אחד כזה בסביבה. אבל כשעורך הדין הוא הבן הסורר שלך, וכשהארון מלא בשלדים ישנים ובסודות, קל זה לא יהיה.

 




החומרים שמהם עשוי "השופט" לא ממציאים את הגלגל. בהרמת יד, מי לא ראה כבר סרט או שניים או ארבעים על הגיבור שחוזר לעיירת הולדתו, על אהובת נעוריו  שמציתה בו שוב ניצוץ ישן, על יחסי אב-בן בעייתיים ועל סיר הלחץ שנקרא "כינוסים משפחתיים"? אבל "השופט" מצליח בכל זאת להיות סרט ראוי ומהנה, משתי סיבות עיקריות: ראשית, הדואט בין שני השחקנים הראשיים שלו. רוברט דאוני ג'וניור, שחקן מצוין שהקדיש את העשור האחרון בעיקר לכל מיני איירון-מנים עתירי אפקטים, קומדיות פרועות ושרלוק הולמסים, מקבל כאן תפקיד עם משקל דרמטי משמעותי בהרבה. בחלקים גדולים הוא עדיין דאוני המוכר מהמון תפקידים אחרים, חד הלשון והשנון, אבל יש לו גם כמה וכמה סצנות נוגעות ללב.
  
רוברט דובאל בן ה-83 (בריאות ואריכות ימים) מצוין בתפקיד השופט הזקן, שרואה איך קריירה משפטית מזהירה עלולה להסתיים באורח טרגי, אבל חרד יותר מכול לכבודו ולמורשת שלו. הקטעים המשותפים של צמד הרוברטים כוללים לא מעט רגעים קשים וטעונים, אבל גם נגיעות של חסד ורוך. הם גם זוכים לסיוע מצוות מוכשר של שחקני משנה: בילי בוב ת'ורנטון, שזכה השנה לעדנה גדולה

כרוצח ב"פארגו", משלים מהפך של 180 מעלות ומגלם את התובע במשפט. ורה פרמיגה היא האקסית של האנק, ודקס שפרד ("הורים במשרה מלאה") בתפקיד קטן ומצחיק של עורך הדין הגרוע עלי אדמות.

שנית, ההומור. דיוויד דובקין, במאי הסרט, מוכר לקהל העולמי בעיקר כבמאי של קומדיות מצליחות ("לדפוק חתונה"), ובחלקו הראשון של הסרט הסיפור הדרמטי מהול בהרבה קטעים משעשעים ושורות מחץ של דאוני, כולל סצנה מצחיקה במיוחד של בחירת מושבעים. דובקין נעזר גם בצילום היפה של יאנוש קמינסקי הפולני, הצלם הקבוע של שפילברג ומי שאחראי בין היתר לסרטים כמו "רשימת שינדלר", "להציל את טוראי ריאן" ו"לינקולן". "השופט" הוא לא סרט בשיעור הקומה של הסרטים האלה, אבל הוא סרט לא רע בכלל להעביר אתו שעתיים ועשרים דקות. נהיו ארוכים הסרטים של ימינו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...