"מלחמת הכוכבים 7": האם אלוהים יקום לתחייה?
הצפייה ב"מלחמת הכוכבים" נדמית כמגוחכת יותר עם כל שנה שעוברת, אך אין זה מוריד מערכה כהוא זה. גם שטף הפארודיות או הידיעה שהסרט הבא יופק על ידי דיסני לא מפריע לנו להכניס את הטריילר החדש לרשימת הרגעים שהאירו לנו את השנה. חלק ד'
עוד כותרות ב-nrg:
50 גוונים של אפור: תמונות ראשונות
הזירה הלשונית: שום דבר אישי בעד או נגד ביבי
חייב את הבמה: אוהד שרגאי מתחבר לילד הפנימי
אם לומר את האמת, קשה לרחם על מוחמד בכרי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם הטיזר-טריילר החדש של "מלחמת הכוכבים 7 – הכוח מתעורר" כבר זכה למספר לא קטן של תגובות משועשעות, שכללו גם התייחסות לכך שהסרט נרכש בידי חברת דיסני – דבר שהעלה את החשש מפני עיבוד קישטי לפרנצ'ייז המפורסם. יש סרטים שחווית הצפייה בהם משתבחת עם הזמן, במקרה של "מלחמת הכוכבים", נראה שהיצירה נהיית מגוחכת יותר יותר. אלא שאפשר לקוות, שהסרט החדש יעניק ליצירה של לוקאס מימד נוסף, בעזרת הכוכב האמיתי של הסדרה – אלוהים.
אחד היתרונות של סרטי קולנוע הוא היכולת שלהם להעביר לצופה מסרים עמוקים באופן מעניין. הקולנוע מלמד אותנו שעיסוק בשאלות פילוסופיות הנוגעות למוסר, לתודעה, לאלוהים, למוות, יכול להיעשות גם דרך קומדיה (מונטי פייתון) או פעולה (מטריקס). מי ששכלל את האומנות הזו והביא אותה לשיא הוא כריסטופר נולאן, הבמאי שמחבב סרטים עם מספר רבדי משמעות בקצב של מרדף מכוניות. "האביר האפל" של נולאן הפך הפך פסגה קולנועית שלוקחת את דמות הקומיקס של באטמן והופכת אותה לדיון מרתק על חשיבות הסדר, יחסי הטוב והרע ודמותו של הגיבור שמאחורי הקלעים.
לקרוא לסרטי מלחמת הכוכבים יצירות עמוקות יהיה עלבון לאינטליגנציה. החלוקה בין ה"צד האפל" של הכוח ל"צד הטוב" היא שטחית ודו מימדית. האתגר הנצחי של אבירי הג'דיי – להביא איזון לכוח, לא הופך בשום סרט לפעילות קוגינטיבית מורכבת. גם התוספות הפסיכולוגיות של לוקאס – יחסי אב ובנו, רמזים לגילוי עריות, יחסי אדם וטכנולוגיה ושיבוט גנטי, לא מצליחים לגרום לסערה אינטלקטואלית של ממש.
אם דיסני יפיקו את מלחמת הכוכבים - סרטון מתחילת 2013:
לוקאס לא לבד – פרוייקט "היקום הקולנועי של מארבל" ששם למטרה להחיות את הדמויות המפורסמות של "מארבל קומיקס" הוא למעשה עיבוד מביך ארוך ומתמשך למה שהיה יכול להיות רנסנס מפואר. למרות ההצלחה הקופתית המרשימה, הרי שכמעט אף אחד מהסרטים ביקום המקביל של מארבל לא מציג עלילה ראויה לשמה. חוץ מ"שומרי הגלקסיה" המוצלח שיצא בשנה, הפכו "אקס מן", "ת'ור", "הנוקמים", "קפטן אמריקה" וחבריהם לאופיום להמוני בני נוער שהוכיחו שהטמטום מוכר.
אם נתבונן כדוגמה ב"משחקי הרעב" – סרט שרחוק מלהיות מושלם – נוכל לראות כיצד גם סרט שמופנה לקהל ה"טיפש עשרה" מסוגל גם לשמור על מסחריות וגם להכיל אמירה חברתית מעניינת. "מלחמת הכוכבים" לא היה סרט כזה. גם השימוש שלוקאס עשה במונחים "רפובליקה", "סנאט" ו"חירות", לא הצליח לגרום לצופים לחשוב ברצינות על הזיקה בינו לבין המציאות. הפוטנציאל של העלילה ושל התסריט נרמס תחת רגליהן של הדרמה המוגזמת, הקיטש ומה שנחשב בזמנו לטכנולוגיה מתקדמת.
נקודת האור היחידה בסדרת הסרטים הארכאית של לוקאס היא ה"כוח". הנקודה היחידה שבה הסרטים האלו יכולים להפוך להיות משמעותיים ולהיכנס להיכל התהילה של סרטי המד"ב היא אם יעמיקו באותה ישות חמקמקה שאמורה להיות הבסיס למאבק הטוב והרע.
האנושות בשנת 2014 מפחדת לקרוא לאלוהים בשמו. היקום, הגורל, כוח עליון, הטבע, הקוסמוס, הם רק חלק מכינויים שאנחנו ממציאים כדי לא להשתמש במילת הגנאי המפורשת. מלחמת הכוכבים הוא מייצג של התופעה הזו, כחלק מעידן הניו אייג' המדבר על הפלנטה, אמא אדמה והרוח המנשבת. בפני ג'יי ג'יי אברהמס (אבודים) שמופקד על הסרט השביעי בסדרה ניצבת האפשרות לקחת את הסדרה הזו ברצינות על ידי עיסוק רציני במשמעותו של הכוח.
את הפרטים היחידים על האנרגיה שנקראת "הכוח", ניתן למצוא בסרט החמישי בסדרה, ה"אימפריה מכה שנית". דווקא הסרט ששייך לטרילוגיה הראשונה (מבחינה כרונולוגית), ושמכיל אפקטים מיושנים ושתיקות ארוכות מדי, מספק דיאלוג מרתק בין לוק לבין מאסטר יודה, בו מסביר אביר הג'דיי הגדול מכולם על משמעותו של הכוח. "החיים יוצרים אותו, גורמים לו לגדול. האנרגיה שלו מקיפה אותנו וקושרת אותנו. אנחנו יצורי האור ולא הבשר הגס הזה. עליך להרגיש את הכוח מסביבך. כאן, בינך לביני, לעץ, לסלע, בכל מקום", אומר יודה ללוק, שמסרב להאמין ביכולות שלו.
יודה מסביר ללוק על הכוח:
נדמה שהסוגיות המרכזיות המעסיקות את האנושות קשורות לפערים כלכליים וסוגיות חברתיות. גם מלחמות הדת של העולם המוסלמי הקיצוני לא נתפסות במובנן הדתי.
אחד הדברים המשותפים ללורדים של הסית' ואבירי הג'דיי הוא האמונה שלהם בכוח. שני הצדדים מכבדים מאוד את השליטה באומנויות השונות של הכוח ונאבקים על זהותו, לעתים גם בעולם שכופר בו. דווקא משום שהעולם המודרני מתחמק מלעסוק באלוהים. "הכוח מתעורר", יכול להיות במה לעיסוק מעניין ומקורי בדמותו של האל. אם אולפני "דיסני" שרכשו את הזכויות על היצירה של לוקאס, לא יסתפקו רק ביצירת אפקטים מרהיבים ובמתיחת הפנים האסתטית, אלא יחתרו ליצירה בעלת רובד משמעות נוסף, ייתכן שמלחמת הכוכבים תקבל את הכבוד שמעולם לא הגיע לה.
פרויקט הרגעים שהאירו לנו את השנה:
לכבוד החנוכה: חלק א
חוק ואי סדר: חלק ב
2014 אימפריה: חלק ג
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם