הנוקמים 2: נבל ראוי משנה את התמונה
הסרט הראשון בסדרה היה משעשע אך חסר היה נבל אמיתי שיצדיק את כל הבלגן. "עידן אולטרון" אינו מסתפק רק באקשן, אפקטים וגיבורים נאים בפוזות מנצחות, אלא מנסה להציב במרכזו גם תסריט אינטליגנטי ונבל שראוי באמת לגלריית גיבורי העל שנלחמת בו
''הנוקמים: עידן אולטרון'', במאי: ג'וס ווידון
המרכיב הסודי החשוב ביותר בסרטי גיבורי העל תמיד היה ונשאר הנבל. ככל שהנבל מגניב, מרשים ומתוחכם יותר, כך הסרט וגיבורו רק יוצאים נשכרים. מה היה באטמן בלי הג'וקר המוטרף או ביין האימתני? מה היה סופרמן בלי לקס לות'ור? ספיידרמן ללא הגובלין? או אפילו לוק סקייווקר בלי דארת' ויידר?
עוד כותרות ב-nrg:
• אמהות שכולות מתמודדות עם הכאב באמצעות יצירה
• "משחקי הכס": תושבי ווסטרוז יוצאים לבחירות
• תערוכה: עמדות מתגרות אודות גבריות בצה"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סרט "הנוקמים" הראשון שקיבץ סביבו את מיטב גיבורי העל של 'מארוול' (מינוס ספיידרמן משום מה...) הצטיין בשפע שורות פאנץ' ודיאלוגים דינמיים ומשעשעים מתחילתו ועד סופו ובעלילת 'באדי מוביז' על חבר'ה טובים שלא מסתדרים, המנצחים בסופו של דבר את הרעים ומצילים את העולם רק כאשר הם מתאגדים. אך למרות ההומור המשובח והאווירה הקלילה, נקודת החולשה בסבב הראשון של "הנוקמים" ננעצה בנבל המאוד לא מרשים, שקשה היה להבין מדוע נדרשה חבורה של מיטב גיבורי העל על מנת להכניעו, מה שהפך את סצנות האקשן הנאות לעין לעיסת אפקטים נטולת מתח.
"הנוקמים: עידן אולטרון" מחזיר למסך את גלריית גיבורי העל הכוללת את איירון מן, קפטן אמריקה, ת'ור, הענק הירוק וגיבוריה האנושיים יותר – האלמנה השחורה והוקאיי. לאחר שהחבר'ה כבר עברו גיבושון וטבילת אש משותפת בפרק הקודם, הם כעת ניצבים כיחידה אחת מול איום חדש על העולם.
פרויקט אבטחה חדשני למטרות שלום אשר פיתח טוני סטארק, יצא משליטה. הפרויקט למעשה הוא רובוט ייחודי בעל בינה מלאכותית בשם אולטרון אשר במקום לאבטח את תושבי כדור הארץ, שם לו למטרה להשמיד את האנושות. מאותו רגע בו הגולם בעצם קם על יוצרו, על "הנוקמים" להתכנס מחדש ולעצור את הרובוט הסורר אולטרון ואת צבא הרובוטים הרצחניים הנאמנים לו.
"עידן אולטרון", עליו מכהן גם הפעם הבמאי-תסריטאי ג'וס ווידון, מנסה לפצות על מגרעות הסרט הקודם בכך שהפעם הנבל חזק, מרשים ומתוחכם בהרבה ומעניק סיבה טובה מדוע נדרשת נוכחותם של גלריית הגיבורים. אולטרון (המדובב בקולו המהפנט של ג'יימס ספיידר, כוכב סדרת "הרשימה השחורה") הוא מעין דמות חדורת מטרה כמו הטרמינייטור של "שליחות קטלנית", מעורבבת עם האלגנטיות וההתפלספות הפילוסופית של הסייבורג הבלתי נשכח אותו גילם רוטגר האואר ב"בלייד ראנר". בכלל, נראה כי "עידן אולטרון" אינו מסתפק רק באקשן, אפקטים וגיבורים נאים בפוזות מנצחות, אלא מנסה להציב במרכזו גם תסריט אינטליגנטי המעורר דיון על טבע האדם, מגרעותיה של המכונה ושבריריותה של כל תפיסת-ביטחון.
אך למרות ש"עידן אולטרון" מציב נבל-על מוצלח ומעניין בהרבה, ההומור השופע של הסרט הקודם מוגש הפעם במנות קטנות בהרבה וזה קצת מבאס, אותו דבר לגבי הדיאלוגים המשעשעים והקלילים שאפיינו את היחסים בין הנוקמים בסבב הקודם, והפעם מפנים מקומם לטובת אווירה ופטפטת מעט כבדה ורצינית יותר. כמו בסיבוב הקודם, מי שגונבת כאן את ההצגה, בלי הרבה מאמץ, היא סקרלט ג'והנסון בתפקיד "האלמנה השחורה", אשר הפעם הקשר המיוחד הנוצר בינה לבין ברוס באנר / הענק הירוק, הופך להיות לב הסרט ומעניק כמה רגעים דרמטיים, מותחים, מרגשים ובעיקר מאוד אפקטיביים.
מצטרפים חדשים כוללים את דמויותיהם של וונדה מקסימוף (אליזבת אולסון) טפייטרו (ארון טיילור ג'ונסון מ"קיקאס") המשחקים אח ואחות גיבורי-על המצטרפים לצוות הנוקמים, וכן את דמותו של "ויז'ן" (פול בטאני), סייבורג הפועל בשירות הנוקמים.
"עידן אולטרון" לא ייזכר כסרט גיבורי העל הטוב ביותר של "מארוול" ("ספיידרמן 2" של סם ריימי ו"קפטן אמריקה – חייל החורף" של האחים רוסו עדיין טובים ומגניבים בהרבה), אך שפע של אקשן, עלילה מעניינת וסיקוונס פתיחה בעל צילום סוחף המגיע לשיאו הוויזואלי ברגע סלואו מוושן בו גלריית הגיבורים ממוסגרת באוויר, מנתרת לפוזת לחימה מרשימה, תוציא את חובבי הז'אנר מרוצים מחזרתם של "הנוקמים" למסך הגדול, זה בטוח.
אקו"ם