ערן צור בן 50: יום הולדת שמח לרוק הישראלי
לאור כמות הרגעים המרגשים במופע יום ההולדת של ערן צור, שכללו איחודים של להקותיו לצד אורחים כרונה קינן, קורין אלאל וגבע אלון, בלתי נתפס ולא הגיוני שאירוע אדיר כזה התקיים על הבמה הצנועה של הבארבי. ברי המזל בקהל זכו בחוויה חד פעמית
ערן צור החליט לחגוג יום הולדת 50 בהופעה מושקעת ורבת משתתפים בבארבי, ויש הרבה מה לומר על זה. נתחיל בזה שמי שלא הספיק לקנות כרטיס להופעה הפסיד אירוע חד פעמי ומרגש מאוד, בדיוק כפי שמצופה היה מהתבוננות ברשימת האורחים המכובדת שאספה כמעט את כל מי ששיתף פעולה עם צור בשלושת העשורים האחרונים.עוד כותרות ב-nrg:
• "אטלנטיקה": סקס, סמים ועבודות שירות
• "חירות": הצגה נוספת על מחבל בסל התרבות
• משה פרץ: אישה צריכה להבין את המקום הטבעי שלה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אפשר ומותר היה גם לצפות למופע איטי שלא מצליח לסחוב כל כך הרבה ירידות ועליות לבמה, מה שקורה לא פעם בהופעות מסוג זה, שלא נדבר על ביצועים לא אפויים בגלל חזרות מעטות לאור ריבוי המשתתפים. אבל כל החששות התבדו כבר עם עליית יהלי סובול לבמה, האורח הראשון של צור, שביצע את "המכסה הירוק" באופן שמצדיק הקלטה מחודשת של השיר.
יפה היה לראות שהקהל המגוון, החל מאלה שקנו את האלבום הראשון של טאטו בזמן אמת ועד אלה שרק נולדו כש"חתוך תוכן" יצא, בא לחגוג. ניכר היה שכל אחד ואחד בקהל העריך את מקומו הנכסף במסיבת יום ההולדת הגדולה של אחד המוזיקאים החשובים, המרתקים ופורצי הדרך של הרוק הישראלי. פרחים הוגשו לצור עוד בפתח ההופעה, לאחר ביצוע סולו של "בעין הסערה". בלונים צצו משום מקום ונמסרו לבמה וחזרה לקהל כשנעם רותם עלה לבמה, האורח המכובד השני למופע זה.
כאן מתבקש לעמוד ולתהות, ושלא יובן לא נכון – כבודו של הבארבי במקומו המכובד מונח ולמלא את המועדון התל אביבי הותיק זה לא עניין של מה בכך, אבל מסיבת יום הולדת 50 לערן צור, מגובה בלמעלה מעשרה אורחים והפתעות נוספות, לא ראוי היה שתתקיים בקיסריה? בשוני? בביתן 2 של גני התערוכה? מקום שיכול לאכלס יותר מאלף איש? מקום ראוי יותר להופעה חד פעמית של אחד מעמודי התווך של הרוק הישראלי מזה שלושה עשורים, שנידב שירים לברי סחרוף, שהקים להקות מיתולוגיות, שהכיר לנוער הישראלי את יונה וולך הרבה לפני שזה נהיה טרנד, הראשון שגילה את הפוטנציאל של רונה קינן, מי שאתגר את תחנות הרדיו בטקסטים שיוצאים הרחק מהמסגרת, מי שהלחין וביצע את "תמונה אימפרסיוניסטית"?
בין אם הקהל הישראלי מעדיף להוציא מאות שקלים על הופעות של זמרים זולים ובין אם ערן צור מרגיש נוח יותר בצפיפות המחבקת של הבארבי, ללא ספק הבית של הרוק הישראלי, שלא יובן אחרת, עדיין משהו כאן לא הגיוני, לא מסתדר, לא נכון.
לצד הרבה מאוד אמנים שהכירו טוב מאוד את הבמה של הבארבי ועלו עליה אמש, היו שניים שזו הייתה להם הפעם הראשונה להופיע על הבמה המכובדת הזאת, על אף שלא הייתה זו הפעם הראשונה שלהם על במה. "אני גם אבא", אמר צור והציג את שני אורחיו הקטנים, ליאם וטומי מגודלי השיער. חמושים בגיטרות חשמליות וכיאה למעמד, הם ביצעו יחד את השיר התמים ביותר של ערן, "המנון לאדישות", ואף נתנו סולואים מלאי מתיקות לכבוד אבא.
כאמור, לא הייתה זו הפעם הראשונה בה אירח צור את שני בניו בהופעה, ובכל זאת, אי אפשר היה להוריד את החיוך מהפנים כשטומי הקטן ליווה את אבא בשירה וליאם הבוגר יותר השקיע בגרסה אינסטרומנטלית ל"Happy Birthday".
מכאן והלאה, ההופעה עברה משיא אחד למשנהו, מאיחוד מרגש אחד לאחר, ומאורח מכובד אחד לבא אחריו. גבע אלון ביצע עם צור שירים מתוך האלבום "כל מה שאנושי" בו ניגן עמו, כל חברי 'כרמלה גרוס ואגנר' התכנסו לביצוע "עד תודבר המחלה", "עלבון", "פרפרי תעתוע" ו"כרמלה גרוס ואגנר", קורין אלאל המתרגשת יותר מחתן השמחה עצמו ביצעה עמו את "נשים כותבות שירה" הנהדר, "מותק" ו"עץ", להקת 'טאטו' התאחדה ונתנה ביצועים מקסימים ל"מחבואים", "בדידותי", "ערפד" ו"חתוך תוכן" הנוסטלגיים, והצמד חמד מסנר וצור נשארו לבד על הבמה להגיש את הגרסה האקוסטית ל"ערב ב' כסלו".
הרבה מזל טובים נאמרו על הבמה אמש, אבל הברכה הכי חמה הגיעה מכיוונה של רונה קינן, שחייבת לערן צור את פריצת הדרך שלה. "הייתי בת 17 וחצי, ערן נתן לי ספר שירים של יונה וולך ביד ואמר – 'תלחיני, מה כבר יכול להיות'". מה שיצא מזה הם שניים מהשירים היפים ביותר ברפרטואר של קינן עד היום, אחד מהם, "קסיוס", קיבל ביצוע מרסק.
כששלומי שבן הגיע שעתיים וחצי לתוך המופע, נדמה היה שכבר אי אפשר להעלות את סף הריגוש, אך בדקלום משותף של "ואז הופיעה בטי", במה שנדמה היה יותר מכל כהגשמת חלום ישן של שבן שהטעים כל הברה במיומנות של שחקן שזהו לו תפקיד חייו, סף הרגש עלה עוד קומה, אפילו שתיים.
ההופעה נמשכה כמעט שלוש שעות רוויות שיאים נוסטלגיים, מוזיקליים ואמוציונליים והסתיימה בביצוע של כל הנוכחים ל"תמונה אימפרסיוניסטית", במה שנדמה היה יותר כתמונה סוריאליסטית של כל כך הרבה ענקים על במה כל כך קטנה.
ביציאה מהמקום נדמה היה שכולם שותפים להרגשה שב-11.7.15, במועדון הבארבי, נחגג לא רק יום הולדת 50 לערן צור, כי אם יום הולדת לרוק הישראלי. והיה זה האירוע הכי מרגש שהרוק הישראלי יכול היה לבקש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם