עומר אדם ומשה פרץ שוביניסטים? לא יכול להיות
הם טוענים שדעותיהם לא שוביניסטיות, אלא "טבעיות", ורק מוסיפים לקלחת גם חוסר הבנה בסיסי במושגים בהם הם משתמשים. אך מעבר למובן מאליו, האם לא ניתן היה להסיק את זה מזמן, לאור הטקסטים הרדודים שמלווים את הקריירה שלהם?
הרשת גועשת בעקבות הריאיון הכן שנתנו עומר אדם ומשה פרץ לכתבת 'שישבת' של 'ישראל היום' שפורסם בסוף השבוע האחרון. שני דברים עיקריים עלו מהכתבה: האחד - מוזיקה צריכה לעשות שמח ואין להם שום יומרה להעניק תוכן כלשהו מעבר לזה בשירים שלהם. השני - גם בשנת 2015, יש מי שרואה בנשים יצור שצריך לדעת את מקומו בשרשרת המזון. וסחטיין על הכנות המרעישה.עוד כותרות ב-nrg:
• "אטלנטיקה": סקס, סמים ועבודות שירות
• "חירות": הצגה נוספת על מחבל בסל התרבות
• משה פרץ: אישה צריכה להבין את המקום הטבעי שלה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בין הפנינים שנאמרו שם: "אישה צריכה להבין את המקום הטבעי שלה", "אחת הבעיות בדור של היום היא שנשים וגברים מתחילים להתבלבל במקומות", "רוב הזמן אין לי מושג מה ירדן עושה עם הילדה", "חיתול יצא לי להחליף, אבל רק עם פיפי", ותאמינו או לא – זה רק על קצה מזלג השוביניזם הרדוד שנשפך בראיון הזה, בלי להתנצל או להתבלבל לשנייה אחת. אה, ובל נשכח, גם המשפט "לא שאני שובינסט, אבל זו בעיה כשהאישה מנסה לפרוץ את הגבולות הטבעיים שלה" נאמר שם, במלוא הדרו הדו פרצופי, מפי מי שללא ספק לא מבין בכלל את המושגים בהם הוא משתמש, אבל בטוח לגמרי שהוא לא כזה. אבל.

אין ספק, כל הטענות כלפי שני הזמרים מוצדקות, נכונות וצריכות להיאמר גם הרבה מעבר לגבולות הפייסבוק, ועל גבי כל במה אפשרית. אין לשוביניזם הזה מקום בשנת 2015, נורא שהם מרשים לעצמם לדבר ככה, איך לעזאזל אישתו מקבלת אותו ובלה בלה בלה.
אבל יחד עם זאת, ובשורה התחתונה, מה כבר נאמר שם שלא היה רק יישור קו עם התכנים שהם מוכרים באמצעות המוזיקה שלהם ממילא? משה פרץ, אחד מהזמרים הבולטים במוזיקה המזרחית של השנים האחרונות, שר באופן בלעדי, כמעט, טקסטים מגה-בנאליים שרק חוזרים על עצמם מאלבום לאלבום מנקודת מבט של גבר שרמנטי ומסכן שעבורו אישה היא סוג של "אוצר", חפץ יפה שצריך לזכות בו, לטפל בו, לשמר אותו.
מכל שיר ושיר של מר פרץ עולה כי דמות האישה, הפרס הנשגב מבחינתו עליו כתב עשרות, אם לא מאות שירים, הוא משהו יפה, עדין, פשוט וריק לחלוטין מתוכן, בדיוק כמו מערכת היחסים הארכאית שהוא מקדש. תוסיפו לזה את האישה ש"עומדת במטבח ומבשלת" בזמן ש"הוא יושב על הספה ומסתכל" בלהיט החדש שלו "סימני הזמן", וכש"בטלוויזיה יש משחק של כדורגל" "הוא מבקש והיא מכינה לו כוס קפה", וקבלו את זה בפנים שלכם, באותיות קידוש לבנה, שמבטלות כל צורך בתמיהה כלשהי לגבי טיב יחסיו של הזמר עם אישתו או לגבי דעותיו על מקום האישה בבית, במשפחה, בכדור הארץ.
שיריו של עומר אדם, כמעט מיותר לציין, מחצינים עוד יותר את הדברים עם קידוש החיזור המצ'ואיסטי והמחפיץ של הגבר הקופיף המצוי. באמת כל כך מפתיע שאמרו את הדברים שאמרו לאור השירים שזכו למאות אלפי השמעות ומיליוני צפיות זה מכבר? כל כך קשה לנו לקרוא סאבטקסט, אפילו כשהוא כל כך ברור, גלוי ומובן?
אם נצליב את המסקנה השנייה שעלתה מהריאיון המעמיק הזה, הרי שאין לצפות משני אלה שום דבר מעבר לשוביניזם טהור וקופיפי. אין עומק בשירים שלהם, אין להם כל יומרה למכור משהו מעבר לשטוח, בנאלי וסתמי וממילא השטוח והסתמי הולך יד ביד עם דעות ארכאיות. "אפשר להיות יותר אמיץ ומיוחד, אבל זה כנראה ייקח לך יותר זמן כדי לתפוס. אני כבר הייתי בפנים והלכתי בדרך לא מתחכמת, הלכתי על בטוח", הודה עומר אדם. נוֹ שיט, מיסטר אדם. אדם עם דעות כמו שלך, לא היה יכול לייצר תוכן אמיתי ומתוחכם גם אם היה באמת באמת רוצה.
המסרים השוביניסטיים שיצאו להם בקלות של חרחור בהמה או זיעת פועל בניין ביום יולי חם, קיימים בשירים שלהם גם בלי חיתולים, עם או בלי קקי. האם משהו מכל זה יגרום ולו לאחד/ת ממעריציהם של השניים לוותר על קניית כרטיס למופע המשותף שלהם? אני סקפטי מאוד. מי שאוהב להאזין לשני אלה ימשיך להאזין להם גם משנגלו לו דעותיהם. מי שאין לו בעיה עם השירים שלהם ומאזין להם בהנאה, סביר להניח שממילא אין לו בעיה עם הדעות הניאנדרטליות שלהם.
תגידו מה שתגידו, אבל עם כל הביקורת כלפיהם, דבר אחד הם יודעים לעשות – כסף, והרבה, ברדידות מוצהרת, בלי יומרות ואפילו בלי להתבייש בדעות שמחזירות את האישה למטבח, ואם אפשר שתחליף לילדה את החיתול בדרך כי גבר לא נוגע בקקי.
ותפסיקו להתפלא כל כך, בסדר? אם שניים כאלה, עם כאלה טקסטים סתמיים וכזו אג'נדה רדודה מצליחים כל כך, אזי יש מספיק אנשים שצורכים את מה שהם מוכרים וסביר להניח, לא מעט מהם חושבים כמוהם.