קרחנה בהיכל: אייל גולן הציל את אתניקס
בהופעת פתיחת סיבוב ההופעות לציון 30 שנה ללהקת אתניקס, למשך רגעים ארוכים מדי הקהל ישב ובדק מיילים, במקום לעמוד ולצלם. אפשר להאשים את היכל התרבות שלא מתאים לקרחנה אותה זאב נחמה ניסה למכור, מזל שאייל גולן התארח והרים את המופע
צילום: אמיר מאירי
אחד הדברים החשובים בהופעה, הוא להתאים את הלך הרוח שלה למקום בו היא מתרחשת. קונצרט של מוזיקה קלאסית, למשל, לא יתקיים במועדון הבארבי וסקאזי לא יופיע בבית-קפה. ולכן, כשביקשו אמש להקת אתניקס להרים בהיכל התרבות מסיבת 'קרחנה', כמו שכינה זאת זאב נחמה, נוצר דיסוננס בין האווירה הרצויה לבין המרחב הנתון.
עוד כותרות ב-nrg:
• מבקר הספרות הבא של ישראל: לירן חולצה אפורה
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• איט אנד ראן: המופע הנרקיסיסטי של נאור ציון
• איום בדקירה: עידו תדמור הותקף על רקע הומופובי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
להקת אתניקס פתחה אתמול את סבב ההופעות הנוכחי שלה, המציין 30 שנים להיווסדותה ואת יציאתו של אלבומה החדש, ה-18 במספר (אם כי אך ורק שיר אחד מתוכו נכלל בהופעה). לכבוד המאורע החגיגי הכינו חברי הלהקה מופע מהודק, עם תאורה מרשימה, קטעי מעבר מוזיקליים מושקעים ואורח בעל קשר היסטורי - אייל גולן.


התרגשות גדולה אפפה את האולם בתחילת המופע, כאשר עלו אתניקס על הבמה ופתחו עם "שיר ישן" שהמשיך ל"כתם הפרי". אך אותה ההתרגשות דעכה לאחר מכן וזאב נחמה עמל רבות על מנת לייצר רגעים מלהיבים נוספים. בחלקה הראשון של ההופעה הסביר לנו נחמה שוב ושוב כי אנחנו כעת רק בשלב החימום. 'אנחנו מתחילים להעלות הילוך' חזר ואמר, 'אנחנו מתחמים לקראת שלב ב' של ההופעה, עוד מעט נכניס אתכם לשלבי הקרחנה'.
• צפו: שמונה שירים מההופעה, כולל כל הביצועים עם אייל גולן

שלב ב' של ההופעה, אגב, הוא כמובן השלב של איל גולן. סדר השירים אכן הצליח לייצר איזשהו קו לינארי של התרגשות, שעבר דרך "היא לא תשוב" והגיע לשיאו בשיר "דינרוס" הקצבי, עם טמפו גבוה יותר מהשירים שקדמו לו. סוף סוף הקהל נעמד על רגליו והתנהג כיאה לקהל שבא לראות מופע חגיגי של להקה שהיא נכס צאן ברזל.
כך גם הכינו אתניקס את הקרקע לקראת הצטרפותו של אייל גולן שהגיע מיד אחרי ופתח בביצוע של השיר "צאי אל החלון", אותו כתב עבורו זאב נחמה. עם כניסתו של גולן אל הבמה גברו הצעקות, כמו גם כמות האנשים העומדים על רגליהם. למעשה, במשך כל השירים שביצע גולן - "בלעדיך", "יפה שלי" ו"לב של גבר" שחוברו יחדיו למחרוזת; ו"פורטוגל", הקהל כולו עמד על רגליו, רקד ושר בקולי קולות. מהבחינה הזו, ביקור האורח של אייל גולן היווה את המנה העיקרית ורגע השיא של המופע, אך השיא הזה הגיע מעט מוקדם מדי.



במשך שאר ההופעה זאב נחמה המשיך לרקוד ולקפוץ על הבמה, אך הקהל נע ונד בין קימה על רגליו בשירים המוכרים והאהובים, וביניהם, "ציפור מדבר", "תותים" ו"ג'סיקה", לבין הפסקות מנוחה לבדיקת מיילים. כאשר הגיעו אתניקס לשלב ההדרן, הודה נחמה לקהל ופינה את הבמה, אך בין רגע חזר ואמר: "טוב, טוב, בסדר, נו, אנחנו לא באמת יורדים להדרן. תעשו כאילו עמדתם פה לפחות 40 דקות ונחסוך את הבירוקרטיה".
יש לציין שאכן יש משהו טיפשי בריטואל הזה של ההדרן, כאשר ברור לכולם כי הנגנים עוד ישובו. אך הדרן גם מאפשר לקהל להביע את ההתלהבות שלו, לצפות לקראת הלא נודע: יהיה עוד? לא יהיה עוד? ולהגיע לקתרזיס כאשר אכן יש עוד. נחמה מנע את השלב הזה מהקהל, וחבל שכך, כי ייתכן שדווקא אז הוא היה סוף סוף מפגין את אותה ההתרגשות.
