מארז תרבות 53: אלבומים שמצדיקים את ההייפ

מדאנה איבגי דרך הטריו A-WA ועד רוסו וויינברג, שנת תשע"ה המתקרבת לקיצה סומנה זה מכבר כשנה רוויית הייפ בכל הנוגע למוזיקה מקומית. לשמחת המארז, לא מעטים הם האלבומים שמצליחים לעמוד בציפיות ואף להפתיע

רז ישראלי | 24/8/2015 12:22
אלבום: טייני פינגרז – The Fall

זה לא שטייני פינגרז אי פעם האכילו את המאזינים שלהם בכפית, אבל נדמה שבאלבום החדש שלהם הם קשוחים מאי פעם.

איזשהו קונספט מטושטש מהלך על האלבום. הלהקה שידועה בקטעים בומבסטיים של פוסט-רוק פסיכדלי, נסחפה הפעם ליצירה הרבה יוצר אמוציונלית, עמוקה, אישית. הקטרזיס המוכר והשמח שהגיע מדי קטע בכל אלבום של הלהקה, פינה את מקומו לסאבטקסט מוזיקלי חרישי.

עוד כותרות ב-nrg:
ההזדמנות המפוספסת של עומר אדם
טום באום הוא הספר המנייאק של מגי אזרזר
גפן על מריה קארי: איפה ה-BDS כשצריך אותם?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אפילו עטיפת האלבום מדמה בדיוק רב את אותו קונספט אינסטרומנטלי עמום – צילום תת ימי של אלמוגים הנעלמים במרחק.

זה עמוק יותר, מסתורי יותר, דורש תשומת לב רבה יותר. מי שצלילה כזו במעמקי אוקיינוס המטאפורות האינסטרומנטליות של הלהקה מסקרנת אותו, ימצא כאן יצירה מאוד מעניינת.

ובכל מקרה, תנו צ'אנס ל-Dispatcher, הקטע השמיני באלבום, יצירה אטמוספרית מענגת שתגביר לכם עשרה הילוכי מחשבה.

 
קטעים נוספים

צילום: נועה מגר
צלילה מרתקת. טייני פינגרז צילום: נועה מגר

אלבום: A-WA - Habib Galbi

אנשים שבכלל לא הכירו אותן גדשו את הופעת השקת הסינגל הראשון של שלוש האחיות למשפחת חיים. השמועה עשתה לה כנפיים כאש בשדה שלטי הרחובות של תל אביב. עד היום אנשים לא בטוחים איך לבטא את שם הלהקה A-WA, או מה זה אומר, אבל בטוחים שהן הדבר הבא.

האם ההייפ מוצדק? אפשר להתווכח על זה. מה שבטוח – על אף פריחת הז'אנר הפיוז'ני של מזרח, מערב ולפטופ, כזה דבר לא שמעתם. וזה ללא ספק מצדיק האזנה.

 

קטעים נוספים

עטיפת האלבום
A-WA עטיפת האלבום

אלבום: טיים אימפאלה - Current

הרבה פעמים מפחיד להסחף בהייפ. הייפ מסנוור אותך, ולא פעם, אחרי שנה או שנתיים, מה שהתקבל כגאוני פתאום נשמע טריוויאלי, או משעמם.

אבל כשההייפ מוצדק, זה הכי כיף. זה M.I.A, זה רדיוהד, זה סופר פרי אנימלס, זה ג'יימס בלייק, זה FKA Twigs, זה ספיריצ'ואליזד.

להקת טיים אימפלה כבר זכתה במנת הייפ גדושה עם יציאת האלבום הקודם שלה, ולא נתווכח אם היה מוצדק או לא. אבל נדמה שהאלבום החדש מצדיק את ההייפ מהלהקה האוסטרלית עוד יותר. הרבה יותר.

די להאזין לשיר הפותח את האלבום פעם אחת בודדת כדי להתמכר. וגם שאר האלבום בכלל לא רע.

 

קטעים נוספים

אלבום: ניצן חורש וה-Cut Out Club

כל מה שהסינגלים המעולים מתוכו הבטיחו, האלבום החדש של ניצן חורש ולהקתו מקיים. צבעוני, משוגע ושמח ועם זאת מדויק, חייתי ורציני, כמו מכונית ספורט יוקרתית בצבעים פסיכודליים.

מי שרוצה לראות איך להקת רוק דוהרת מאפס ל-200 קמ"ש בשתי שניות, מוזמן לחוות את זה בהופעת השקת האלבום בבארבי, 8.9.15.

 

קטעים נוספים

צילום: שחר שטיבל
רוקנרול ב-200 קמ''ש. ניצן חורש והקאט אאוט קלאב צילום: שחר שטיבל

אלבום: רוסו וויינברג - Stay

כבר שנתיים מדברים על צמד היוצרים המיוחד הזה ואין אלא להסיר בפניהם את הכובע על שעמדו בכל הציפיות. להיות מתוק ועמוק בו זמנית זו משימה שלא רבים צולחים בכבוד.

האזינו לארבעה שירים נהדרים מהאלבום החדש כאן.

 

קטעים נוספים

צילום: תום מרשק
מתוקים ועמוקים. רוסו וויינברג צילום: תום מרשק

אלבום: דאנה איבגי – ID

ואם כבר מדברים על מדויק, צבעוני ומתוק ועם זאת חזק וחכם ועמוק, דאנה איבגי מצליחה להוכיח שוב, גם באלבום הבכורה שלה, שכל דבר שהיא תיגע בו יהיה לזהב, שאף יצירה לא תצא מביתה לפני שתיגע בשלמות, ושכל דבר שיצא תחת ידיה יהיה מקורי, אישי ומעניין.

הבחירה בשם האלבום מעידה על כל אלה בשתי אותיות ביתר דיוק. ב-11 שירים מצליחה היוצרת-זמרת-שחקנית הזאת לגבש אישיות מרובדת שכבות כחתך גיאולוגי הנגלה לאוזן בלתי מזוינת. יש שם הכל – פחדים, שאיפות, בלבולים מהילדות והשלכות על העתיד. כל אלה מחוברים בהרבה אומץ וכישרון.

איבגי, אפשר כבר לקבוע באופן חד משמעי, היא עצמה נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית. והיא סך הכל בת 33.

 

קטעים נוספים

צילום: גל דרן
נכס. דאנה איבגי צילום: גל דרן

הופעה: רון קרטר בפסטיבל הג'אז באילת

ועכשיו למשהו שונה לגמרי.

הוא התפרסם בזכות הצטרפותו לחמישייה של מיילס דייויס וניגן בהמשך גם עם תלוניוס מונק, אריק דולפי, בילי קובהם, הרבי הנקוק ומי לא. הוא לקח סטנדרטים מוכרים כ-Autumn Leaves והפך אותם לשלו. הוא אשף שלישיות, מומחה בג'אז חופשי, מלהיב אפילו בדואו והתנסה כמעט בכל סגנון אפשרי ב-78 שנות חייו, בעודו שומר על אלגנטיות גבוהה ורוח 'בופ' חזקה מאמצע המאה הקודמת.

הוא ניגן בכ-2,500 תקליטים ומכאן שהוא אחד הבסיסטים המוקלטים ביותר בתולדות הג'אז האמריקאי. הוא קלסיקה אמיתית מהלכת על שתי רגליים וקונטרבס, והשבוע (ג', ד') הוא מגיע לשתי הופעות במסגרת פסטיבל הג'אז באילת.

גם אם קפיצה לאילת הרחוקה היא לא בדיוק בתכנון, מדובר בהזדמנות חוזרת (קרטר ביקר בארץ ב-2008) שיתכן ולא תשוב עוד. כל חובב ג'אז קלאסי, שילוב של טכניקה גבוהה ודמיון, כדאי שישקול טוב טוב את האופציה לגיחה דרומית קצרה, כדי לתפוס את הענק הזה בהופעה חיה.

 

קטעים נוספים

צילום: R. Niemeyer
דור הנפילים של הג'אז. רון קרטר צילום: R. Niemeyer
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק