ראשי » תרבות » קולנוע

סיפור על אהבה וחושך: יצירה עוצמתית בעוגמתה

קל היה לבטל את נחיצות הסרט על פי ספרו האלמותי של עמוס עוז, והמבקרים לא הססו להיכנס בבמאית השאפתנית שזו לה יצירתה הראשונה. אך מי שיתעלם מקולות הסרק הללו יזכה לצפות בסרט יפהפה ובחוויה עגמומית ומדכאת אמנם, אך גם מרגשת עד דמעות

 
לאחר שנים של ציפיה מתונה וחודשים של ציפיה מאומצת (מאז שהוקרן לראשונה במאי בפסטיבל קאן) הגיע אלינו בשבוע שעבר בבכורה חגיגית ובנוכחותה של נטלי פורטמן בכבודה ובעצמה "סיפור על אהבה וחושך", העיבוד הקולנועי בכיכובה ובימויה של פורטמן בת ה-34, לרומן האלמותי של עמוז עוז באותו השם.

עוד כותרות ב-nrg:
• דרמה משתוללת בבית הכנסת
• חגיגיות קדם החתונה של בר רפאלי
• עמיר בניון לא מתחרט על שום דבר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עוד לפני שהסרט היה קרוב לשלבי סיום, המטענים הרגשיים לגבי שאיפתה של פורטמן להפוך את הקלאסיקה הישראלית לסרט נטו לכיוון השלילי. בין אם זה חוסר הניסיון של פורטמן כבמאית, הבחירה ביצירה כה מונומנטלית, או המימון המקומי המשמעותי שקיבלה הכוכבת ההוליוודית עבור עשיית הסרט – לא היה חסר על מה לעקם את האף. מי זו הצעירה הזו שחושבת שהיא יכולה להשתמש בכסף "שלנו" על מנת לספר בשפתנו "שלנו" את הסיפור "שלנו"? מהיכן באה האמביציה המתרברבת הזו שגורמת לה לחשוב אפילו לרגע שזה ילך לה? אלה היו בוודאי מחשבותיהם של רבים שעקבו אחר תהליך יצירת הסרט. ועכשיו שהוא כאן, בעוד שלבטח יהיו כמה שידבקו בדעות שליליות כאלו ולו רק בגלל שהם בזבזו כל כך הרבה אנרגיות במהלך השנים על לשנוא סרט שלא ראו, התוצאה הסופית, למרבה צערם של אותם דעתנים, מוצלחת למדי, גם אם יש להודות ש"סיפור על אהבה וחושך" איננו סרט לכל אחד.

בשעה וחצי של סרט לא ניתן להכניס את כל כרוניקת חייו של עוז. האמת היא שגם בשלוש שעות לא. בחירתה המוצלחת הראשונה של פורטמן היא בעיבוד התסריט – היא בחרה להתמקד בקו עלילה ספציפי מהספר, והוא סיפורה של אמו של עוז, פניה, אשר התאבדה בהיותו בן 12.

הסיפור מתרחש בירושלים בשנות ה-40 שלאחר מלחמת העולם השנייה, ומגולל את חיי המשפחה של עוז – האם המלנכולית (פורטמן), האב כסופר כושל (גלעד כהנא) ועמוס הקטן (אמיר טסלר). על רקע המנדט הבריטי והמתח של התקופה, ממלאה האם את ימיו של בנה בסיפורים ממקומות רחוקים, בעוד שהאב מפציר בו לחפש את משמעותן של המילים. תפיסתו של עמוס הצעיר את הוריו כאנשים מושלמים מתחילה אט אט להיסדק.
בין אם בזכות בימויה של פורטמן או כישרון המשחק שלה, או שילוב מנצח של שניהם, ככל שדמותה של פניה עדינה יותר, כך היא עוצמתית יותר. ובעוד שהסיפור מסופר דרך עיני הילד, האם עומדת בלבו. פניה לא מוצאת את מקומה בירושלים, במקום שלא עומד בהבטחות שקיבלה בילדותה, לא מוצאת את מקומה בתא המשפחתי המעיק והחונק. אולי לבה באמת עם אותו קיבוצניץ דמיוני עליו היא מפנטזת כל הסרט, שמייצג את מה שישראל שלה הייתה אמורה להיות. אולי לבה עדיין בעיר הולדתה רובנו, ביערות פולין. אולי הוא עם האנשים שהכירה בילדותה, אשר נספו במלחמה. הוא בטח לא בדירה הירושלמית (חלומו של כל היפסטר ישראלי בשנת 2015 – כולל הסמובר) שבגינתה לא גדל דבר.

אפשר להבין כיצד צופים רבים לא יתחברו לקונספט של האישה הסובלת מכך שכל חלומותיה התגשמו. מפונקת, קוראת לפניה חמותה, ובעוד שהמספר מנסה להצדיק את סבלה של אמו ולטעון שהוא מבין אותה באומרו "חלומות מוגשמים תמיד מכזיבים", האם הוא באמת מבין? הרי מהי בעצם המשמעות של הגשמת חלום, כאשר החלום הוא הבניה חברתית ותו לא? היא לא קיבלה את כל מה שרצתה, אלא רק את מה שהיא אמורה הייתה לרצות, והגורל שבוחר לעצמו הבן הוא ניסיון לכפר על כך כאשר כבר מאוחר מדי.

הקצב והסגנון החלומיים בהם מתנהל הסרט, המילים המאוד ספציפיות בהן פורטמן בחרה להשתמש ואופן הגשתן על ידי צוות השחקנים הופכים את "סיפור על אהבה וחושך" ליצירה עוצמתית בעוגמתה, תהום של אומללות ומועקה. האופן בו מביאה פורטמן לקדמת הבמה את האלמנטים הללו מתכתבת דווקא עם הרגעים המלנכוליים ביצירותיו של הבמאי דארן ארונופסקי, איתו עבדה פורטמן על "ברבור שחור", שעבורו זכתה בפרס האוסקר. ההשפעה הזו באה לידי ביטוי משמעותית גם בפסקול של "סיפור על אהבה וחושך" שמזכיר מאוד את "המעיין" של ארונופסקי (אם כי השניים לא חולקים את אותו המלחין). בין אם היא מכוונת או לא, השפעה זו בהחלט ניכרת ומעניינת. "סרט מדכא" היא ללא ספק דרך די גרועה לשווק יצירה קולנועית. ו"סיפור על אהבה וחושך" הוא אכן כזה, אך הוא גם יפהפה וברגעים מסוימים אף מרגש עד דמעות. וכן, גם שאפתני, אך פורטמן מצליחה לא רק לכבד את המקור אלא גם באופנים מסוימים להעשיר אותו (נטען בתעוזה מהוססת). רק בשביל לראות כיצד הופכת כוכבת הוליוודית יצירה בסדר גודל כזה למשהו שניתן לצפות בו, ואפילו להפיק ממנו הנאה (אם כי זו מהולה בעצב) שווה לבלוע את כל ההנחות שאולי היו לכם ולתת לסרט הזה צ'אנס. חושך כבר יש בו, והרבה, זה הזמן לתת לו גם קצת אהבה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg