עמוס גיתאי מגיב להאשמות: 'עיוותו את דבריי'
נשיא איטליה נכח בהקרנת הבכורה של "רבין, היום האחרון" של הבמאי עמוס גיתאי בפסטיבל ונציה. בראיון בלעדי ל-nrg טוען גיתאי שלא האשים את הימין בטרגדיה של משפחת דוואבשה וכי צוטט לא נכון. המבקרים על הסרט: קפדני, מטריד וארוך מדי
צילום: רויטרס
אמש (ב') נערכה ההקרנה החגיגית של "רבין, היום האחרון", סרטו של עמוס גיתאי בנוכחות אולם מלא. הקהל עמד והריע דקות ארוכות. לפני כן התפרסמו בישראל ידיעות בהן צוטט גיתאי לכאורה, מאשים את הימין ברצח משפחת דוואבשה. בראיון בלעדי ל- nrg גיתאי מספר הבוקר (ג'): "הייתה הקרנה בלתי רגילה". גיתאי כבר זכה בעבר בפסלון האריה והוא חבר של קבע בתחרות הרשמית.
"כל הקהל נעמד במשך כרבע שעה, מחא כפיים ולא רצה לעזוב את האולם בסיום הסרט", מוסר עמוס גיתאי. "נשיא איטליה, נפוליטנו, היה גם הוא בהקרנה, כמו גם המפיקים של ברטולוצ'י וכמובן המשלחת של הצוות מישראל, השחקנים והצוות הטכני".
"למדתי מאנשים שעוסקים בכדורגל לא לנבא את תוצאות המשחק לפני שהוא נגמר. התגובות מאוד חזקות, זה הסרט העשירי שאני מציג בתחרות הרשמית של הפסטיבלים קאן וונציה, וזה כשלעצמו ניצחון מאוד גדול. אני מקבל קומפלימנטים על המשחק המצוין של הצוות וכמובן גם על הנושא, מכיוון שרבין נגע בלבבות האנשים בכל העולם, בזכות הכנות והיושרה שלו".
עוד כותרות ב-nrg:
• נורית גלרון: אסור להגביל את האומנים
• הדוכסית ממאלפי: סקס, שקרים וחוויה מאלפת
• מה לבשה בר למסיבת הסיום של אקס פקטור?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תקפת את הימין והאשמת אותו ברצח משפחת דוואבשה במסיבת העיתונאים אתמול?
"אני רגיל שמצטטים אותי בצורה מעוותת ואני לא היחידי, כך שאני לא מרגיש מקופח. אני ביקשתי שיקומו לדקת דומיה לזכר המשפחה, שזה היה אירוע טרגי, וגם לזכר הקורבנות, גם הישראלים וגם הפלסטינים. כמובן שאנשים אצלנו בארץ שיש להם כוונות פוליטיות השמיטו חלק מהדברים שאמרתי, עשו עריכה 'קלסית' מה שנקרא וכוונותיהם ברורות".
• מטלטל: צפו בטריילר ל"רבין, היום האחרון"
המבקרים מציינים את חשיבות הנושא ומשבחים את אופן הטיפול של גיתאי ברצח רבין מבחינה סוציולוגית, אך גם מציינים לשלילה את אורכו של הסרט וסגננו הכמעט דקומנטרי.
פיטר דה ברוג' מה"ווראייטי" כותב: "הסרט של גיתאי המגובה בעובדות בקפדנות, מנסה להבין את השאלה הגדולה יותר של 'איך' - כלומר, מהם התנאים התרבותיים שהפכו טרגדיה כזאת אלימה לאפשרית - ומה זה אומר על ישראל של היום. בקנה אחד עם מכלול היצירה בדרך כלל של גיתאי, זו יצירה ארוכה, איטית ומפוכחת - אפשר לקרוא לזה אפילו סרט תיעודי, למרות העובדה שהשחקנים נשכרו לבצע סצנות הנגזרות ישירות מתמלילי התצהירים של ועדת שמגר.
"גיתאי עצמו כנראה עדיין מתמודד עם אובדנו של רבין, אחרי שקיבל השראה ממאמצי השלום של ראש הממשלה וחזר למולדתו לאחר תקופה ארוכה בת עשור, כשגזר על עצמו גלות, בצרפת. עבור גיתאי, פתרון השלום הראוי לישראל מגיע היישר משפתיו של רבין, דברים הנשמעים בישורת האחרונה של הסרט בן ה-153 דקות הזה, כשראש הממשלה קורא לעמיתיו הפוליטיקאים לסיים את שיח השנאה שמחולל קרע בעם.
אם יש דחיפות מחודשת למסר הזה היום, זה בגלל שגיתאי מרגיש בבירור שהקיצוניות הדתית באזור והאלימות הנלווית לה הפכו לנורמה בפתרון בעיות פוליטית".
דבורה יאנג כתבה הלילה ב"הוליווד ריפורטר": "אפילו כמחוות יום שנה לרצח רבין, הסרט מטריד בתיאור הבטן האפלה של המדינה, שבה תרבות של שנאה סללה את הדרך לאלימות וטרגדיה. החשיפה בתחרות ונציה תעשה טוב לסרט, אם כי אורך של 153 דקות מוצדק רק עבור מי שמתעניין בכנות בנושא.
"למרות מסקנות ועדת החקירה שמדובר באקדוחן בודד שלחץ על ההדק באותן שלוש יריות קטלניות, הסרט בוחן את האווירה האפלה של כעס והסתה שדחפה את האקדח בידו.
"אם היה טיוח, הסרט לא מראה שום עדות לכך. גיתאי מתעקש במקום על כישלונה של המדינה לשלוט במחרחרי השנאה שחסידיהם עדיין מסיתים למניפסט על פיו גורל ישראל הוא מעל לחוק ולקודים מוסריים. קולם של פוליטיקאים מימין כמו בנימין נתניהו, תרם רבות לכך".
הסרט, שנפתח בסצנת הרצח של יצחק רבין (מרדכי שפיגלר) על ידי יגאל עמיר (יוגב יפת) עוקב ומביא במקביל את סיפוריהן של הדמויות השונות ביומו האחרון של יצחק רבין, משעות הבוקר המוקדמות ועד לרגע מותו, מסוכני האבטחה, היועצים הפוליטיים, ועד הפנאטים הדתיים, הרוצח וקרבנו.
בסרט משולבים קטעי ארכיון, ראיון עם שמעון פרס שהיה שר החוץ בממשלת רבין, צילומי חובבים, קטעי חדשות וסצנות מבוימות ומשתתפים בו מעל ל-70 שחקנים בהם: יצחק חזקיה, מיכי ורשביאק, פיני מיטלמן, יוגב יפת, עינת ויצמן, רותי אסרסאי, מלי לוי, דליה שימקו, יעל אבקסיס לירון לבו, מרדכי שפיגלר, אמנון רכטר, תומר סיסלי, אלדד פריבס, גדליה בסר, ניר ביקלס, שלום שמואלוב, רותם קינן, זבולון מושיאשוולי, יהודה מור, אורי גוטליב, יונה רוזנקייאר, תומר רוסו, יריב הורביץ, נועה פרומרמן ועוד.
במוצ"ש יוכרז הזוכה בפרס אריה הזהב בטקס הנעילה של הפסטיבל. צוות היוצרים ייסע מוונציה היישר לפסטיבל טורונטו, שם יוקרן הסרט במסגרת המאסטרס היוקרתית. הסרט נמכר למספר מפיצים גלובליים ויוקרן ביפן, ברזיל, אירופה ועוד, וכמובן בישראל, סמוך ליום השנה לרצח.
אקו"ם