משבר הפליטים: כשהזומבים מציפים את אירופה
כמו ב"המהלכים המתים", שם הזומבים הם רק תפאורה לאטימות הנפש, כך מבקשי המקלט חושפים עד כמה אירופה היפה חלשה ופחדנית. הישראלי שבסך הכל רוצה שבוע בשנה בלונדון בלי להכנס לפוליטיקה, תקוע כרגיל באמצע, ורק מבקש להזדכות על קלף השואה
יש לי וידוי: אני מפחד מזומבים. אף פעם לא אהבתי סרטי אימה ולא הבנתי את החיבה האנושית לפחד (אני מדבר על סרטים כמו "הצלצול" וה"חוש השישי", לא על קומדיות כמו "הצעקה"). הספיקו לי שלושה פרקים של "המהלכים המתים", דרמת הזומבים הפופלרית של רשת AMC, כדי להתחיל לחשוב פעמיים לפני שאני קם באמצע הלילה לשתות כוס מים (הדרך מהחדר למתג האור במטבח מעולם לא נראתה ארוכה יותר).עוד כותרות ב-nrg:
• ליאור שליין הוא ג'ון סטיוארט הישראלי
• סרדינים ובהמות: המילים שעשו את תשע"ה
• "עכשיו נראה להם": שרת התרבות סוגרת חשבון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יש לי וידוי נוסף: אני מפחד ממהגרים, זרים ופליטים. בתור יורופיל מושבע, אני חרד למחשבה שבטיסה הבאה לרומא, פריז או ברלין, אני אמצא את עצמי מסתובב בין מסעדות עמוסות נרגילות, כשאני מחפש אחר פאב מקומי אותנטי. אני מפחד שזרם מבקשי המקלט יגזול ממני את אירופה האהובה והשאננה, משכן של נוסטלגיה ואסקפיזם, ויהפוך אותה להוויה אקטואלית ומשממת להחריד של יחסי איסלאם-נצרות.
ובמלים אחרות: רצחתם אותנו, לפחות תנו לנו שבוע בשנה באמסטרדם. בלי מהגרים, בלי פוליטיקה, בלי עבר ובלי עתיד. רק שיטוט אינסופי בין בתי קפה, בתים ויקטוריאניים, שיט, בגט, אופנה והאוכלוסייה המקומית המשכילה והנאורה. אני לא מפחד מכך שזרם המהגרים יהפוך את אירופה ליותר פרו-פלסטינית ממה שהיא כיום - אני פשוט מפחד שהוא ישנה את פיסת הציוויליזציה האסקפיסטית שלי לבלי היכר.
המהגרים הם לא אנשים רעים. חלקם הגדול אכן נאלץ להתמודד עם הזוועות שחוללו ברוני מלחמה ושליטים אדישים תחת דגל האסלאם. אחרים, רואים באירופה הזדמנות לשדרוג חייהם, בדומה ליהודים שחיפשו במשך שנים מולדת חדשה שתעניק להם שוויון הזדמנויות והתחלה חדשה.
גם הזומבים הם לא אנשים רעים. מי שצפה ב"מהלכים המתים" לא יכול להתרשם מהרוע שלהם, אלא בעיקר מחוש התיאבון המפותח ויוצא הדופן שלהם. למעשה, הסדרה מציגה את "המהלכים המתים" כיצורים מסכנים, עניים המשוועים לפת לחם (או לכף רגל ומעי גס). בשלב מסוים הם מפסיקים להיות מפחידים והופכים למטרד, כמו יתוש בליל קיץ חם במדינתנו החמה, יצורים שרוצים לשתות לך את הדם ולהרוס לך את שנת הלילה.
באופן מעניין, הדרך להתמודד עם הזומבים דומה אף היא לאופן שבו חלק מהמנהיגים האירופאים רוצים להתמודד עם משבר הפליטים באירופה: חסימת גבולות, סריקות, בדיקה פרטנית שתבחין בין מבקש מקלט אמיתי (בן אדם) לבין מנצל הזדמנויות (זומבי). גם טענותיהם של המתנגדים לקליטתם של המהגרים מזכירה את החשש הנצחי של ריק גריימס וחבורתו מפני כניסת זומבים למחנה: הפחד מנשיכה והידבקות (התערות בחברה) ומפני שינוי מאזן הכוחות הדמוגרפי.
אפילו הוויכוח הסמנטי דומה: מדינות אירופה, האו"ם וכלי התקשורת מתקשים להחליט על כינוי אחיד לזרים שמגיעים ליבשת. קשה למצוא חוקיות שמסבירה מתי הם מכונים "מבקשי מקלט", "מהגרים" או "פליטים". כך גם זוכים הזומבים ב"מהלכים המתים" לשורה של כינויים שונים: "נרקבים", "משוטטים", "מהלכים", או בפשטות – "מתים".
אולם למרות הפחדים הקמאיים שמעוררים בי זרים ואנשים נוטפי דם וזוללי איברים פנימיים, ברור לי שכשם שהמהלכים המתים כמעט ולא עוסקת בזומבים, כך גם משבר ההגירה לא עוסק באמת בפליטים.
בשלב מסוים של הצפייה ב"מהלכים המתים" אתה מבין שהם (הזומבים) בסך הכל משמשים כרעש רקע וכתפאורה לזירת ההתרחשות האמתית – בני האדם. השנאה, הפרנויה, היריבות ויצר ההישרדות הופכים את אלו שעוד לא ננשכו על ידי הזומבים לאויבים הגדולים ביותר של עצמם, מפחידים הרבה יותר מחבורת מסרכי הרגליים שלא מסוגלים אפילו לפתוח דלת של אוטו.
לאחר שסיימתי את חמש העונות הראשונות של ה"מהלכים המתים" (לקראת העונה השישית שתעלה לאוויר ב-11 באוקטובר), הבנתי שאני כבר לא מפחד מזומבים. בסך הכל מדובר ביצורים נחשלים שמנסים לשרוד בדרכם שלהם, לאחר שהגורל התאכזר אליהם. האמת היא שאני מפחד מבני האדם, ומפחד ממה שהם הופכים אליו כשהם חשים מצוקה או סכנה.
משבר ההגירה הנוכחי חושף עד כמה אירופה חלשה. עד כמה השדרות הרחבות והיפות שלה מכסות על עמוד שדרה שברירי. הריק גריימסים של אירופה הם ארגוני ימין קיצוניים שלמרביתם יש אג'נדה אנטישמית שאני לא יכול להזדהות איתה. מאידך, אנשי השמאל מזכירים יותר מדי את ליזי, הילדה הבלונדית הנוירוטית מעונה 4, שהאמינה שצריך לחוס על המהלכים ואפילו להינשך על ידם.
בהקבלה ל"מהלכים המתים", ישראל היא הריק גריימס האמיתי. מדינה שיודעת לדאוג לעצמה בתוך הסבך המוסלמי המשוגע ומצליחה למצוא בכל פעם דרך חדשה לשרוד. אבל הבעיה עם השריף ריק היא שהוא מזיע, מלוכלך ומייגע. אין לו חוש הומור, רק חוש הישרדות.
AMC הואשמה בגזענות בגלל התפקיד שאותו מילאו השחקנים השחורים בסדרה (משהו שנע בין כושי סמבו לסובייקט שכל תפקידו הוא להקריב את חייו בשביל לבנים). אירופה מבקשת לחמוק מביקורת דומה. והיהודים? היהודים הם כרגיל איפשהו באמצע. מפחדים ממוסלמים, עדיין זוכרים מה שעוללו הגרמנים, מהלכים שרק מתים לחזור לביקור קצר באירופה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם