כמו בר רפאלי: "משחקי הכס" לא ראויה לכתר
דווקא עבור העונה המשעממת והצפויה מכולן החליטו חברי האקדמיה להעניק ליוצרי "משחקי הכס" לא פחות מ-12 פרסים, בהם הדרמה הטובה של השנה, על חשבון הסדרה הטובה אי פעם. בדיוק כפי שדיקטטורת בר רפאלי מעידה על עונינו התרבותי, כך גם פרסי הטלוויזיה לא כפופים לביקורת אלא מונעים על ידי הערצת הקהל
אולי זה לא מקרה שמשחקי הכס שברה את שיא הזכיות בפרסי אמי, ימים ספורים לפני החתונה המדוברת של בר רפאלי. מדובר בשני מותגים שכבר אינם כפופים לביקורת אמיתית ושכוחם שאוב רק מאהבת הקהל המוענקת, כפי הנראה, ללא תנאי.עוד כותרות ב-nrg:
• היהודים ואבטיפוס חוגגים 20
• אובססיה? בראד פיט רכש אופנוע נאצי
• משבר הפליטים: הזומבים מציפים את אירופה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
העונה החמישית של משחקי הכס הייתה משעממת. הסצנה שזיכתה את הסדרה בשניים מהפרסים החשובים ביותר (בימוי וכתיבה) היא ה"ווק אוף שיים" של סרסיי, שדיממה בעירום במעלה המלך כעונש על חטאיה. מלבד יצירת המופת הקצרה הזו, נאלצו הצופים במהלך העונה להטיח את הראש בשלט ולבהות במגש הפיצה הריק בתסכול כשהם מחכים שהעלילה הכה צפויה וכה בנאלית תרגש אותם.
הניצחון של "משחקי הכס" הגיע על גבה של סדרה טובה ממנה – "מד מן". גם אם אתם לא פלצנים אליטיסטיים שממליצים לכל מי שמוכן לשמוע על האיכויות הבלתי נגמרות של מתיו ויינר (שיצר את הסדרה הטובה ביותר בכל הזמנים, יותר מ"הסמויה", "הסופרנוס", "שובר שורות" ו"המומינים"), אל תצפו מאיתנו להאמין שאתם חושבים ש"משחקי הכס" הרוויחה את זה ביושר.
אפילו הענקת פרס שחקן המשנה הטוב ביותר לפיטר דינקלג' המצויין איננה מצודקת. גם אני שייך למעריציו המושבעים של טיריון לאניסטר הציני, המפוכח וטוב הלב, אלא שהעונה הוא פשוט לא קיבל את זמן המסך שמצדיק זכייה.
אגב, ג'ון האם מ"מד מן" שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר גם לא ראוי לכך. בסך הכל מדובר בשחקן די חד מימדי, שפשוט מככב בסדרה מעולה. וככה נסגר לו מעגל זכיות לא ראויות.
מותגים דומים לדיקטטורים. הם עולים לשלטון ואז מחזיקים בו באמצעות כוח ושליטה בדעת הקהל. "משחקי הכס" הפכה לסדרה הפופולרית בעולם בזכות הבגידות, הטוויסטים העלילתיים, סצנות הסקס והאלימות הגרפיות (שכבר אינן בגדר חידוש) והתפאורה של אירופה בימי הביניים. אולם מאז מותו של נד סטארק וחתונת הדמים אפשר לראות שהסדרה נוטה לעבר הקיטש והמלודרמה הצפויה כשהיא נשענת על הערצה חסרת תקדים, שבאה לידי ביטוי בשיא של כמות הורדות פיראטיות ברחבי העולם. המציאות שהיא מציגה עדיין מרהיבה ומסעירה את הדמיון (מתים מהלכים תכולי עיניים זה תמיד חומר טוב), אבל הטקסט מאובן, ולא מצליח לאתגר את הצופים.
הסדרה ניצבת על פרשת מים ואש. הסופר ג'ורג' מרטין עוד לא סיים את כתיבת הספר הבא שאמור לשמש כרקע לתסריט, ויוצרי הסדרה כבר הודיעו שהם יוצאים לדרך עצמאית. אלא שנכון לעכשיו נראה שהם איבדו אותה. המסר המאכזב מטקס הענקת פרסי ה"אמי" הוא שעדיפה סדרה טובה מאוד שזוכה במעט פרסי אמי, מאשר שמלות נוצצות על השטיח האדום ודיאלוגים משמימים בין פוד לבריאן מטארת'.
ואולי לא במקרה, יום הכיפורים יצא השנה בדיוק באמצע, בין פרסי האמי לבין החתונה ביערות הכרמל. זהו זמן לעשות גם חשבון נפש תרבותי, ולבחון האם אנחנו בסך הכל צרכני מקדונלדס מושבעים, שאוהבים ג'אנק פוד, חצאיות נצנצנים ודרקונים מעופפים, או שעדיין לא ויתרנו על הצורך שלנו באיכות אמיתית. בסופו של דבר פרסי האמי הם תעודת עניות לצופים – הכוח האמיתי שמאחורי הפרס, והם התאפשרו רק בזכות שנה חלשה בתעשיית הסדרות האמריקאיות (הרבה בינוניות מוצלחות, הרבה גרועות ואף אחת בלתי נשכחת).
אפשר רק לקוות ש"משחקי הכס" תצדיק בעתיד את מושב הקבע שקיבלה בהיכל התהילה של HBO, ותכפר על ה"שיים" של העונה החמישית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם