ראשי » תרבות » קולנוע

"חוקי הפשע" לא מקיים את ההבטחה

אוסף אנקדוטות שטחיות, תסריט לקוי והצגת פשעים אלימים כסיפור בפני עצמו ללא קונפליקט או אתגר מאפיינים את "חוקי הפשע" המפוספס. ג'וני דפ, שמפגין יכולות משחק מרשימות כהרגלו על אף הקשיים שהערים עליו התסריט, נותן את הסיבה היחידה לצפות בסרט

 
"תקשיב, חמוד" אומר ג'ימי 'ווייטי' בולג'ר (ג'וני דפ) לבנו בן השש אשר נתפס מרביץ לילד בביה"ס ונשלח אל המנהלת, "בחיים אתה צריך לדעת שזה לא משנה מה עשית, אלא מתי ואיפה עשית את זה, ועם מי או למי עשית את זה, כי אם אף אחד לא ראה את זה קורה", הוא מסביר לבנו הקשוב, "אז זה לא קרה". את קו המחשבה העברייני הזה מציג הסרט "חוקי הפשע" המבוסס על סיפור אמיתי ועוקב אחר מעלליו של גנגסטר רצחני וידוע לשמצה מבוסטון של סוף שנות השבעים.

עוד כותרות ב-nrg:
• סי היימן דורשת צדק
• אסף גרניט ממתק מהגיהנום
• על ההבדל בין ילדים לחתולים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסצנה המשפחתית המאוד אפקטיבית הנ"ל מצליחה בשני משפטים להעביר את מהות דמותו הערמומית של אותו בולג'ר. למרות שזאת סצנה מרתקת, באכזבה מסוימת ניתן לומר שהיא גם הסצנה היחידה המעניינת בתוך הסרט המשמים הזה. "חוקי הפשע" שעל פניו נראה מבטיח, גם בשל אוסף השחקנים המרשים שלו וגם בשל הנושא, הוא כאילו סרט שהקשיב לעצה של בולג'ר ונמנע מלהראות לנו את הסיפור האמיתי שמאחוריו. הוא מתחיל עם אוסף של עדים המבטיחים סיפור מרתק שדרכו אנו אמורים להכיר את בולג'ר, אבל מעבר לאוסף קלישאות ורציחות שונות ומשונות אשר הסרט מציג, זהו סרט שלא מקיים את הבטחתו. אבל לפני כל זה, את ג'וני דפ המככב בתפקיד הראשי אנו נוהגים לפגוש, כמעט בקביעות, בסרטי פנטזיה בהם הוא מגלם דמויות גדולות מהחיים. אך דפ, כמעט ושכחנו, מנהל לאורך הקריירה העשירה שלו גם רומן לא קטן עם ז'אנר סרטי הפשע ובעיקר כאלה המבוססים על סיפורים ודמויות אמיתיות. הוא שיחק, מצד אחד של החוק, שוטרים כמו המפקח פרדריק אברליין (זה שרדף אחר ג'ק המרטש) ב"ממעמקי הגיהינום" ואת סוכן ה-FBI הסמוי "דוני ברסקו". מהצד השני של החוק הוא היה סוחר הסמים ג'ורג' יאנג ב"שאיפות" והשודד המפורסם ג'ון דילינג'ר בסרט "אויבי הציבור".

"חוקי הפשע" מחזיר את דפ לתפקיד המבוסס על דמות אמיתית ואם יש סיבה לצפות ב"חוקי הפשע" היא בעיקר בשל איכות המשחק שלו. עם המעט שניתן מהתסריט הלקוי, דפ יוצר דמות מהפנטת, כמעט שטנית בהתנהלותה ובעלת חוש הומור מקברי. זו דמות שיש לה את הפוטנציאל להיות אחת מדמויות הנבלים הבלתי נשכחות, אך הסרט מתייחס אליה כמעט כאל דמות משנה וחבל. לכאורה, הסרט עוסק במערכת היחסים של בולג'ר עם חבר ילדות שלו שהפך להיות סוכן FBI ועל איך בולג'ר השתמש בחסינות שניתנה לו כתוצאה מכך שהפך להיות מודיע עבורו, על מנת למקם עצמו בעולם הפשע של בוסטון. כל זאת בשעה שאחיו, שעולה בסולם הדרגות הפוליטי, הפך לסנטור. אבל למעשה זהו סרט שמדלג דווקא על הפרטים המעניינים, אלו שבין הרציחות והפשעים האלימים, אלה אשר אמורים לספר איזשהו סיפור, להציב איזשהו אתגר, מחסום, קונפליקט, משהו אשר יאיר את דמותו של בולג'ר, מעבר לאותה סצנה שציינתי בפתיחה. כל זה חסר. מה שכן יש זהו סרט שנוטה להציג אלימות כסיפור ומשאיר אותנו לבסוף עם אוסף אנקדוטות שטחיות, שמהר מאוד גורמות לנו לאבד בהן עניין.

כאנקדוטה נוספת לחובבי ג'וני דפ שלבטח יטענו כי מדובר באחת מהופעותיו המעולות והמפתיעות, וכן לחובבי ז'אנר הפשע וחסידי הסרט "השתולים" הטוב בהרבה, האגדה מספרת שדמותו של ג'ק ניקולסון "פרנק קוסטלו", באותו סרט זוכה האוסקר של מרטין סקורסזה, בוססה בעיקרה על הדמות אשר מגלם ג'וני דפ בסרט זה. ועוד, מספרת האגדה, שדיווח על זיהוי אפשרי של אותו בולג'ר, כשהיה בחזקת פושע נמלט, מיקם אותו בבית קולנוע, צופה בסרט "השתולים". האגדה לא מספרת אם הוא אהב את מה שראה על המסך. לצד דפ האפקטיבי, מככבים גם בנדיקט "שרלוק" קמברבץ' בתפקיד אחיו הפוליטיקאי, ג'ואל אדגרטון (שלאחרונה נראה במותחן "המתנה") בתור סוכן ה-FBI, קווין בייקון הוותיק וקורי סטול (מהסדרה "הנגיף") מצטרפים בתפקיד משנה קטנים וכן גם דקוטה ג'ונסון מ"חמישים גוונים של אפור". על הבימוי מופקד סקוט קופר, במאי שדווקא עשה מספר סרטים טובים לאחרונה בהם "לב לא שפוי" המצוין ו"אחים בדם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg