להאניש את הגאון: סטיב ג'ובס משעמם עד דמעות
ידוע שהקלישאות הכי גדולות מקורן במציאות, אך הבחירה להשתמש בכל קלישאה אפשרית בסרט אחד הפכה את "סטיב ג'ובס" למתיש, עלוב ומשעמם. תוסיפו לזה משחק מוגזם, האדרה מוגזמת ואורך מוגזם, וקבלו עוד דוגמה לדרמה הוליוודית הכי צפויה שיש
''סטיב ג'ובס'', במאי: דני בויל

בשנת 2011 הלך לעולמו סטיב ג'ובס, היזם וגאון המרקטינג שהפך את עולם המחשבים על פניו ואת החורים בכיסים של כולנו לעמוקים יותר. ארבע שנים – זהו פרק הזמן שלקח לעשות על ג'ובס לא אחד, אלא שני סרטים הוליוודיים. השני מביניהם, בעל השם המינימליסטי "סטיב ג'ובס", שנכתב על ידי אהרון סורקין ("הרשת החברתית", "חדר החדשות", "הבית הלבן") ובוים על ידי דני בויל ("טריינספוטינג", "נער החידות ממומביי"), יצא כעת לאקרנים.
עוד כותרות ב-nrg:
• דיירי השבט, נא לא ללקק צפרדעים
• הזמר הברזילאי: לעולם לא אבקר שוב בישראל
• ח"כ מגל: שליין לא שמאלני, אתה נותן לו תחמושת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מעבר לשני השמות הגדולים מאחורי הקלעים, שמראש מבטיחים להפוך את הסרט ללהיט, כוכביי הענק שמופיעים בו – מייקל פאסבנדר בתפקיד ג'ובס, קייט וינסלט, ג'ף דניאלס וסת' רוגן בתור המיניונים (הזמניים) שלו - די סוגרים את הפינה ומסבירים כיצד סרט כה ממוצע כבר הספיק לזכות בביקורות מהללות.

''סטיב ג'ובס''
צילוום: באדיבות גלובוס מקס
מי שמכיר את סגנון הכתיבה של סורקין יודע כבר למה לצפות – המון דיאלוגים קולחים, חדים ומלאי חשיבות עצמית שאינם מותירים לא לשחקנים ולא לקהל הצופים מרווח נשימה. ואכן כך מתנהל הסרט במשך שעתיים. בנוסף, בין הדרמות המשפחתיות והמקצועיות המשמימות, היוצרים גם מנסים (אם כי בלי להתאמץ יותר מדי) להסביר לצופים מדוע ג'ובס יצא כזה טיפוס לא נעים, באמצעות סיפור על ג'ובס התינוק שנדחה הן על ידי הוריו הביולוגיים והן על ידי משפחתו המאמצת הראשונה, וחיפש דמות אב כל חייו. אין ספק שהקלישאות הכי גדולות מקורן בעולם האמיתי, אז למה לא לנצל אותן.

כל הוליווד לא הצליחה להציל את התסריט הזה. ''סטיב ג'ובס''
צילום: באדיבות גלובוס מקס

נתנחם באייפון. ''סטיב ג'ובס''
צילוםף באדיבות גלובוס גרופ
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg