השורדים מגיבים לחוזה: "פשוט חרטא, מי שלא רוצה - שלא ישתתף"
האם הם באמת מחויבים לאירועי יח"צ? האם הגיוני לדרוש ממתמודד לא לשנות את הופעתו החיצונית? איך ההפקה דואגת לשמירה על כללי המשחק הנוקשים שמחוץ למשחק עצמו? שוחחנו עם משתתפי עבר של "הישרדות" שהאירו את החוזה באור חדש, ולא כזה נורא
פנינו לשורדי עבר בולטים על מנת לקבל את חוות דעתם על החוזה הדרקוני של התוכנית. גילנו את הדרכים בהן ההפקה "מאיימת" על המשתתפים לשמור על כללי המשחק שמחוץ למשחק וגם על החתימה במעמד מלחיץ, שלושה ימים לפני היציאה לאי. עם זאת, רובם מסכימים, שמרבית הסעיפים נועדו רק להרתיע.
עוד כותרות ב-nrg:
• הו, האירוניה: הטנור העיוור שר על קולנוע
• פו פייטרס ביטלו הופעות, המעריצים כועסים
• החליפו ב'חברים' את רייצ'ל ואף אחד לא שם לב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"באופן כללי אני חתמתי על חוזה די דומה", מודה גיא גולד, שהשתתף בעונה הרביעית של התוכנית. "רוב הסעיפים האלו זכורים לי גם. קודם כל אולי כדאי לציין שמעמד החתימה עצמו מאוד מלחיץ. החתימה נערכת כשלושה ימים לפני הטיסה, אחרי שעברת את כל האודישנים ואתה כבר יכול 'להריח את האי', כמו שאומרים. אז זה מפעיל איזשהו לחץ על המתמודדים, שהוא לא כל כך הוגן. אתה כבר בפנים, אתה אל רוצה 'לריב' איתם עכשיו."מבחינת הסעיפים שקיימים בחוזה שפורסם היום - הסעיף לפיו אסור לשנות הופעה חיצונית הוא בסך הכל די הגיוני, אצלנו זה היה מוגבל עד הגמר. אחרי התכניות יש צילומי השלמה וחשוב לשמור על עקביות, ולא כמו מה שקורה עכשיו למשל עם רון שובל, שבכל צילום המשקל שלו שונה.

"לגבי הקנסות - המתמודדים שהיו בעונה שלי ואני הפקדנו צ'קים על סכומים של 200-300 אלף שקלים, למקרה שתפר את החוזה או תפרוש. אבל למעשה זו דרך שנועדה פשוט לאיים על המתמודדים. דבר ראשון, לאף אחד (כמעט) אין באמת את הסכום הזה לשלם, ודבר שני, להפקה אין בכלל שום סמכות חוקית לקנוס מתמודד. בישראל הגוף היחיד שיכול לקנוס את האזרחים הוא בית המשפט, כך שלהפקה של הישרדות אין את הסמכות הזו. מה שכן, במקרה של הפרת חוזה, הם יכולים להגיש נגדך תביעה, ואז יתחיל הליך רגיל של משפט, גישור, או כל דבר אחר. אבל לקנוס זו לא אחת מהאופציות שלהם.
"לגבי הנושא של הפרת סודיות, אני חושב שזה משהו מאוד רגיש, ובמיוחד בעונה הזו, שזו העונה הראשונה שבה המתמודדים הצביעו על האי. אז להפקה חשוב מאוד לשמור על סודיות, כי אחרת זה יהרוס לאנשים את חווית הצפייה. אבל ממה שראיתי, לא יעשו לאף אחד כלום. קרה שעשו פוליגרפים למתמודדים מעונות קודמות, אבל אין שום מקרה בהיסטוריה של הריאליטי בישראל שמתמודד נקנס. וזה למרות שהיו ספוילרים ודברים דלפו. בסופו של דבר זה גם אינטרס של המתמודדים, הם אלו שמשתתפים בתכנית אז אין להם סיבה לירות לעצמם ברגל. אני כשחזרתי סיפרתי אך ורק לאשתי ולאמא שלי. אף אחד לא ידע כלום, לא חברים ולא האחים. זה גם יותר נחמד ככה, לראות פרק ושאף אחד לא יודע אם אתה מודח או לא.
"השורה התחתונה היא שאמנם כל הסיפור הזה נשמע פופוליסטי - חוזים, סעיפים וכו', אבל בסופו של דבר הוא לא מחזיק מים. או במילים אחרות, זה פשוט חרטא. במציאות, אף אחד לא נקנס ואף אחד עוד לא נגרר ברצועה בכוח לאירוע השקה. אז בסך הכל, הכל טוב".

שי אראל, זוכה העונה השלישית של הריאליטי, מודה אף הוא שהחוזה עליו הוא חתם לפני כשש שנים היה די דומה לחוזה הנוכחי, אך סכום הקנסות היה קטן באופן משמעותי, בסביבות ה-100 אלף שקלים.
"לגבי הסעיפים, אז קודם כל הסעיף שלא מאפשר להשמיע ביקורת לא באמת נאכף. תמיד נשמעת ביקורת ותמיד יש מישהו שלא מרוצה", אומר אראל. "לגבי הסכמה מראש על בדיקות רפואיות ונפשיות- הישרדות זו סיירת המטכ"ל של תכניות הריאליטי. אתה מגיע שם למצבים קשים מאוד ואף קיצוניים. בדיקה רפואית ונפשית עלולה למנוע אי נעימות. בעונה שלי במשך שלושה ימים ירדו גשמים וסופות קשות, כאשר השיא היה רעידת אדמה על האי. חוסר האונים היה גדול ולכן בדיקה רפואית ונפשית בהחלט חשובה.
"גם האופציה לערוך בדיקת פוליגרף היא הכרחית לדעתי, מודה זוכה העונה השלישית. "בעיקר לפיינליסטים בגמר ולמושבעים".
"לגבי השתתפות בארועי יח״צ - זה שטויות, מסכים אראל עם גולד. "אם אתה לא רוצה להגיע אף אחד לא באמת יתבע אותך. לראייה, אני זכיתי ואמרתי תודה ושלום, לא הגעתי לאירועי יח"צ וחזרתי לשקט של הצפון. בהפקה כיבדו את בחירתי.
"ולגבי קנסות כספיים - בוודאי שאני מסכים. בסופו של דבר, תכנית כזו היא עסק שמושקע בו המון ויש מאות אנשים שמתפרנסים מהתכנית הזו. פרישה ופגיעה במוצר פוגעת קשה במותג. צריך שיהיה גורם הרתעה. עם זאת, בעונה שלי למשל שלושה מתמודדים פרשו מרצון ואף אחד לא נתבע. חשוב להבין שההפקה והערוץ משקיעים המון כסף ומשאבים על פרויקט כזה, ומצידם הם חייבים להגן על עצמם מפני פגיעה אפשרית".

עידן קפון, שהשתתף בשתי עונות של הריאליטי, טוען בחריפות שמדובר בזכות גדולה לשחק במשחק, ומי שהחוזה לא נאה לו - שלא ישתתף בתוכנית. עם זאת הוא טוען להתערבות בוטה של ההפקה בהדחות, ורומז שאם יש משהו ששווה להתעסק בו זה הקשר בין הסכום ששילמו למתמודדים המפורסמים להשתתף בתוכנית, לעומת המקום אליו הגיעו.
"הישרדות זו לא חובה, אלא זכות", מצהיר קפון. "מי שלא רוצה לקחת חלק במשחק מוזמן לצפות בו מהספה הנוחה בבית. רוב הסעיפים נועדו להרתעה בלבד ולא ניתנים לאכיפה משפטית. אני הייתי מוסיף סעיף שמותר לירות במי שמודח", הוא צוחק.
מה דעתך על הסעיף לפיו מי שרוצה לפרוש יידרש לשלם קנסות כבדים?
"חייבים את הסעיף הזה כי בכל עונה יש את המשתתפים שמקבלים שוק מזה שבאמת ישנים בשטח בגשם והם בוכים שהם רוצים הביתה ומזייפים התקפי לב כמו בטירונות. בזכות הסעיף הזה הם נשארים במשחק ונבלות כמוני זוכים לשלוח אותם הביתה ממררים בבכי".
אתה חושב שזה שווה את זה?
"שווה ועוד איך. זה לא פוקר או מחבואים. את הישרדות ניתן לשחק אך ורק באמצעות הפקה שבחרה אותך למשחק. זכות גדולה לשחק במשחק".

"חתמתי על כל חוזה שהניחו לפניי במטרה להיכנס למשחק. לאחר מכן עשיתי מה שראיתי לנכון. אם השתתפתי במשחק והרגשתי שהיו הוגנים איתי אכבד את החוזה. אם לא היו הוגנים - אף חוזה לא הרתיע אותי מעולם. בעונת האולסטארס הגעתי לגמר בזכות ולא בחסד, למרות ההפקה ולא בזכותם. ההפקה ניסתה להדיח אותי ולא הצליח להם. הייתי כה חזק שבשלב מסוים ביקשו את עזרתי לשמור על מתמודדים מסוימים במשחק שלא יודחו".
מי למשל?
"אפרט שהשיקולים היו אסטרטגיים לחלוטין ומעולם לא גילו לי מידע על מועמדים או הכתיבו לי למי להצביע. כן אספר שבהפקה ניסו להסית את מעיין פורטר נגדי כשנפגשו עימה וגילו לה שאני משקר לה ושאלו אותה למה היא מאמינה לי. באותו יום היא ומירית התהפכו עליי ורצו להדיח אותי. שתיהן הלכו הביתה, אחת בוכה. לאחר מכן בהפקה הבינו שאני חזק במשחק והחלו לשאול אותי עם מי בכוונתי להגיע לגמר.
לסיום, מוסיף עידן בנוגע לסיקור התקשורתי בנושא: "התקשורת צריכה להתמקד בכמה שילמו לכל מפורסם, לא בחוזים עליהם חתמו האלמונים. ככל ששילמו למישהו יותר, כך קטן הסיכוי שיודח מהר".
מערוץ 10, ששידר את העונות הקודמות של "הישרדות", העדיפו שלא להגיב לדברים.
