ראשי » תרבות » קולנוע

היהודים מציגים: סרט הכריסטמס הטוב אי פעם?

גם השנה חג המולד זימן לבתי הקולנוע סרטי כריסטמס מבדרים שלא מתיימרים להיחקק בזיכרון הצופים רגע אחרי סיום הצפייה בהם. הניסיון של סת' רוגן וחבריו היהודים ליצור את סרט הכריסטמס הטוב בכל הזמנים כמעט ומצליח להם, אבל נכשל בכל המקומות הצפויים

עונת החגים (או שמא עונת "חג המולד") האמריקאית דוהרת אלינו במהירות, ואיתה גל סרטי החגים שמטרתם בידור זול ואיכותם, באופן צפוי למדי, בגובה הרצפה.

עוד כותרות ב-nrg:
• שני שירים חדשים בבכורה לעידן רייכל
• עזר: יצאנו מהארון, אנחנו קדם אירוויזיון
• עומר מהישרדות: ההפקה התערבה וגרמה להדחתי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

רק לעיתים רחוקות ביותר סרט חג שכזה מתעלה על הרמה הממוצעת של סרטים הוליוודיים מהז'אנר הזה בשנים האחרונות, ולא שמישהו מתיימר להצליח. הפעם אנו מקבלים את רוח החג בצורת "הלילה שלפני", סרט "חבר'ה" בכיכובם של סת' רוגן, ג'וזף גורדון לויט ואנתוני מאקי ובבימויו של ג'ונתן לוין (שכבר עבד עם רוגן וגורדון לויט על הסרט "50/50")."הלילה שלפני" מגולל את סיפורם של שלושה חברים ומסורת חג המולד שלהם. איתן, אייזק וכריס חוגגים את חג המולד כל שנה ביחד, ועושים תמיד את אותם הדברים בדיוק. אך השנים חולפות, ואייזק, שעומד להפוך לאב, וכריס, שהפך לספורטאי מפורסם, מחליטים להפסיק את המסורת שהפכה למאוסה. לידיו של איתן נופלים כרטיסים למסיבת כריסטמס אגדית והשלושה יוצאים להרפתקה האחרונה שלהם יחדיו.

• ועכשיו ברצינות: ראיון סוף עם סת' רוגן

כפי שהחברים מנסים לחוות את "המסיבה הכי טובה אי פעם" בסרט, כך נראה שגם יוצרי הסרט עצמו מנסים לספק לצופיהם את "סרט הכריסטמס הכי טוב אי פעם" על ידי שימוש באינספור רפרנסים לכל סרט כריסטמס אחר שנוצר מאז המצאת הקולנוע. באופן אירוני, או שמא דווקא מתאים, נראה שכל מי שהיה מעורב בעשיית הסרט הוא יהודי, כאילו שכל יהדות הוליווד מנסה להגיד לכל חוגגי חג המולד ה"לגיטימיים" – "כל מה שאתם יכולים לעשות, אנחנו יכולים לעשות יותר טוב". אבל כמו "המסיבה הכי טובה אי פעם", השאלה המתבקשת היא – כמה טוב זה כבר יכול להיות? אז כן, יש כמה וכמה בדיחות שלמרות, או אולי בזכות חוסר התחכום שלהן יצליחו לגרום לצופים לצחוק בקול רם, ואף כמה רגעים מבדרים ביותר שבהם דמותו של סת' רוגן מתחילה להבין את השפעותיהם של שלל הסמים שצרכה באותו ערב. אייזק הוא כנראה המוצלח ביותר בין שלושת החברים בתור דמות קומית, בעוד שהשניים האחרים לא מסוגלים להציג את מגרעותיהם באותו חן. בשלב זה, יש לציין שבאופן מפתיע, ישנן מספר דמויות נשים בסרט, כולן שונות אחת מהשנייה, ואף אחת מהן אינה קריקטורה – בהחלט נקודה לזכותו.

ועם זאת, כמו בכל סרט שבו מעורב רוגן (או כל חבר אחר בחבורת "הלבנים הסטלנים", ע"ע ג'יימס פרנקו, ג'ונה היל, ג'יי ברושל ושות') בשלב מסוים הקומי הופך ממוצלח ל"אוקיי, עכשיו זו בדיחה פרטית שלכם". כאילו שהחשיבות העצמית, הו כמה אנחנו מצחיקים ומוצלחים, לא יכולה להכיל את עצמה והיא מוכרחה פשוט להיפלט החוצה כמו קיא שמותז על כל צופה וצופה באולם. הלבנבנים הממוצעים האלה פשוט לא יודעים מתי לעצור.

אך זו לא הבעיה היחידה של "הלילה שלפני", הרי שאין זה סתם סרט, אלא סרט חגים. ומה זה סרט חגים בלי קלישאות מפה על להודעה חדשה? איך אפשר ללא אותם מאתיים ועוד קצת רגעים מחממי לב, שאמורים להזכיר לנו – הצופים שיושבים באולם חשוך בשתיקה במקום לבלות על האנשים החשובים בחיינו – כמה אהבה/ אופטימיות/ טוב לב יש באוויר? זו אפילו לא אשמת המעורבים ביצירתו, נראה שזהו פשוט תנאי הכרחי, חוק מקודש אך בלתי כתוב שאומר שכל סרט שיוצא בסביבות חג המולד חייב לנטוף מתיקות מלאכותית. וזוהי אפילו בעיה יותר גרועה מההומור המאוהב בעצמו של יוצרי הסרט. סך הכל, למרות מספר רגעים מבדרים, "הלילה שלפני" הנו רק הוכחה נוספת לשבלוניות הזו של "סרטים בכיכובו של סת' רוגן" – לרוב הוא מתחיל טוב, הצפייה בו אינה מזיקה, אבל באיזשהו שלב די ממצה את עצמו ולא משאיר חותם. וכך, למרות שהסרט משתמש בכל כך הרבה קריצות לקלאסיקות כריסטמס ידיעות ואהובות, הוא בעצמו לא יזכה להצטרף לרשימת הקלאסיקות הזו – וספק רב אם מישהו ירגיש צורך לחזור לסרט זה בשנה הבאה. אולי באמת עדיף שנישאר עם חג החנוכה שלנו ונשאיר את חג המולד בידיהם של הגויים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg