גבע ודניאלה: מהערצה לשיתוף פעולה על הבמה
לאחר שנה מוצלחת בה הוציא גבע אלון את אלבומו הראשון בעברית "תהיי איתי", ודניאלה ספקטור את אלבומה השלישי "כל הדברים היפים באמת", חוברים השניים למופע משותף. שאלנו אותם איך שיתוף פעולה נולד, וגילינו הערצה ארוכת ימים
לאחר שגבע אלון שחרר את אלבומו הראשון בעברית "תהיי איתי" וקצר שבחים רבים, ודניאלה ספקטור הוציאה את אלבומה השלישי "כל הדברים היפים באמת" וזכתה לחיבוק חם מהקהל והרדיו, החליטו השניים לצאת למופע משותף שכולל עיבודים חדשים ומפתיעים לשירים מתוך הרפרטואר המוערך של שני היוצרים.עוד כותרות ב-nrg:
• תלונות קשות נגד אסי עזר והכוכב הבא
• לאלף את הקוף: כל הטרגדיות של הונדורס
• המלט באדידס: מאור זגורי מרים לשייקספיר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחרי שכבר מילאו אולמות והוכתרו כאחת ההצלחות הגדולות של פסטיבל הפסנתר, יגיעו אלון וספקטור גם למועדון הזאפה בירושלים ב-12.12.15 למועדון הזאפה בתל אביב ב-24.12.15 ולמרכז אמנויות אלמא זיכרון יעקב ב-2.1.16.
שאלנו אותם מה הביא אותם לשיתוף הפעולה המצליח, וקיבלנו תשובות שמורכות מהשירים האחד של השנייה שהם הכי אוהבים.

אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמתי את האלבום החדש של גבע במערכת בבית. קצת אחרי שיצא. השיר הזה, שיר הנושא, התחיל להתנגן ותפס אותי מהרגע הראשון.
הרגשתי כאילו אחרי שנים שגבע דיבר לכולם, באנגלית, באלבום הזה הוא התחיל לדבר אליי, אישית. השיר הזה, כמו שער לאלבום כולו, דרש ממני להקשיב, לצלול לתוכו.
יש משהו בכתיבה באנגלית שמאפשרת לכותב לרחף מעט מעל הסיטואציה, לסיפור להיות קצת יותר אוניברסלי. פעם ראשונה ששמעתי את השיר הזה, הייתי מרותקת לסיפור, לדימויים החזקים ולמתח שיש בו. ממש יכלתי לראות סרט קטן בעיני רוחי.
מאוחר יותר הבנתי את האמירה הפוליטית החזקה שלו. אבל עבורי זה לא הסיפור היחיד שמסתתר בשיר הזה.
נכון, זה שיר של דיוויד בואי, ומה החכמה לקחת שיר כזה גדול ולעשות לו קאבר?
ההיפך הוא הנכון - זו אמנות חכמה מאוד, השואבת מהבאר המופלאה של בואי ויוצרת דבר חדש לגמרי. גבע אלון מדבר מהלב בשיר הזה, גם אם זה במילים של בואי. יחד עם אקוסטית מהחלומות, זה אחד הלהיטים היפים של השנים האחרונות.
כשגבע שר בעברית פתאום שומעים את הזמר הישראלי של שנות השבעים שחבוי בקולו, במילים אחרות, אריק איינשטיין.
בשיר הזה זה יוצא היטב ועם לחן יפהפה שהזכיר לי קצת מהשירים ההם, הוא נשמע ממש כמו קלאסיקה עברית.
אני חסיד גדול של מונוטוניות. אני אוהב שצובעים אותי בצבע אחד לאורך זמן. אז אני יכול להכנס למקום החדש בלי הסחות דעת ולקבל את הטקסט בצורה הכי ישירה ונקייה.
ככה אני מרגיש כשאני שומע את הירושימה בכל פעם מחדש.
העובדה שמתוך כותבת רומנטית ולעתים אפילו נאיבית יוצא שיר שמחבר אותנו בחוזקה למקום שממנו באנו ושבו אנחנו מעבירים את חיינו, מדגישה ומגדילה מאד את המעמד שלו. ובלי קשר לכלום הוא פשוט שיר טוב שתפס אותי מהרגע הראשון.
יש פשטות בכתיבה של דניאלה שמתבטאת בצורה ממש יפה בשיר הזה. מחזוריות מהפנטת, דרכה אתה נכנס לעולם טוב ושלם שמסוכם בשלושה משפטים מדוייקים. בשבילי לא צריך יותר מזה.
השיר שדרכו נחשפתי אל דניאלה. מהשמיעה הראשונה של השיר הרגשתי שיש משהו מיוחד בשיר הזה. הטקסט, הלחן, ההגשה. הכל התגבש למשהו שתפס אותי מיד ועד היום אני חושב שהוא אחד השירים הטובים שיצאו בשנים האחרונות בארץ שלנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg