דעה לא שגרתית: קולדפליי החדש לא כזה נורא

פעם קולדפליי הייתה הדבר הכי מגניב בעולם והיום היא בעיקר שק חבטות למבקרי המוזיקה. גם ערן איצקוביץ' איבד את התקווה שהלהקה הבריטית תחזור אי פעם לרגש אותו, אבל לא מתבייש ליהנות מהפופ המשומן והממכר של הלהקה הפומפוזית

ערן איצקוביץ' | 17/12/2015 12:27

A Head Full Of Dreams, קולדפליי

פעם היה מגניב לאהוב את קולדפליי. הלהקה הצעירה, אופיינה כלהקת רוק-פופ אלטרנטיבי שהתקבל בחיבה רבה על ידי הפלייליסטים, המבקרים והקהל, הלהיטים הציפו אותנו והפרסים הציפו אותם.

עוד כותרות ב-nrg:
התפוצץ ונעלם: מה קרה לאנריקה איגלסיאס?
"מלחמת הכוכבים": האם הכוח באמת התעורר?
לפסיכיאטר של "האח הגדול" מצפות שעות נוספות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עד שמישהו החליט שזה כבר לא מגניב לאהוב אותה והלהקה ירדה מגדולתה. נכון, זה היה תהליך שארך כמה שנים והם עדיין זכו להצלחה והכרה, אבל זה כבר לא היה "מגניב" יותר לאהוב את קולדפליי. בכלל.
צילום: Julia Kennedy, באדיבות לב גרופ מדיה
פעם הם היו הכי מגניבים בעולם. קולדפליי צילום: Julia Kennedy, באדיבות לב גרופ מדיה
האמת? בצדק. שני האלבומים האחרונים שלה היו נפילה די גדולה למי שנחשבה לפני עשור וחצי לאחת הלהקות הטובות בעולם. וכיום? להקה סבבה, ולא יותר מזה. מכונת להיטים משומנת. אבל לעומת כל הביקורות שקברו אותה ואת האלבום החדש שלה, קבלו דעה קצת שונה: נכון, כריס מרטין וחבורתו לעולם לא יחזרו להיות סמל של מגניבות כפי שהיו בעבר, אבל הם לגמרי מצליחים לעשות נעים באוזניים, וזה לא דבר של מה בכך.

הכבוד הכי גדול ללהקת קולדפליי

אם בעבר קולדפליי התביישה בנטייה הפופית שלה וחבריה ניסו להחביא את זה במסווה של יוהרה אומנותית, שלא לומר יומרות פלצניות, הם לגמרי התאפסו באלבום החדש "A Head Full Of Dreams", שהוא אלבום פופ מ-א' ועד ת'.  מרטין וחבורתו הלכו הפעם עם הפופ המוכר שלהם עד הסוף, ועשו את זה לא רע.ההפתעה הגדולה באלבום היא ההשפעות הבולטות מתקופת הדיסקו ושאר איפיוני פופ לא טריוויאליים, שבולטים במיוחד בלהיט "Adventure Of A Lifetime" ובשיר הנושא של האלבום. עם זאת, למרות ההשפעות המפתיעות, הלהקה עדיין מנסה להישאר נאמנה למקורותיה הפומפוזיים, בעוד הכוונה לעשות הכל "גדול יותר" מורגשת בכל תו ותו.
עטיפת האלבום
A Head Full of Dreams עטיפת האלבום
מה שמאוד יפריע למעריצים הנאמנים של קולדפליי, ואפילו לאלה שחיבבו אותם בתקופה היחסית מלנכולית שלה, היא העובדה שהלהקה לא מצליחה לרגש אפילו לרגע אחד. קולדפליי הפכה מלהקה שיכלה לפרק את הלב תוך מצמוץ ללהקה שמחפשת איך ליצור שירים גדולים מהחיים, כאלה שאלפי אנשים יוכלו לשיר בהופעותיהם בעולם.

אבל למרות המחמאות, "A Head Full Of Dreams", אחרי הכל, הוא אלבום מפוספס. גם בשיאו הוא לא מצליח לתת תחשובה טובה באמת או התרגשות מושלמת, לא ב-"Hymn For The Weekend" בו ביונסה עושה קולות רקע ושיגרום לכם להתמכר אליו רק בגלל הפזמון הסופר קליט שלו (ולא כי הוא באמת כזה טוב), ולא בבלדה "Everglow" שמרגישה כדבר הקרוב ביותר לקולדפליי הישנים והטובים, ושהייתה יכולה להיות כזו לו הייתה זוכה להפקה מעודנת יותר. החדש של קולדפליי הוא אלבום פופ למהדרין והוא אינו מתבייש בכך, וזה אחלה – רק חבל שאין בו זכר לקולדפליי הישנה והטובה. מדובר באסופת שירים מהנה, אך לא כזו שתשאיר חותמת בלבנו.
צילום: Julia Kennedy, באדיבות לב גרופ מדיה
פופ צבעוני, רמת ריגוש אפס. קולדפליי צילום: Julia Kennedy, באדיבות לב גרופ מדיה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק