מלכת השאנסון לנצח: מאה שנה לאדית פיאף
מהופעות כלוליינית רחוב לבמות הגדולות בכל העולם, מרעב, מחלות ומגורים בבית בושת לסמים והסרטן שהכריעו את גופה: ציון מאה שנה להולדת הזמרת הכי גדולה של צרפת החזיר אותנו לחייה המסקרנים ומלאי הסתירות של אדית פיאף
ציון מאה שנה להולדתה של אדית פיאף הוא הזדמנות לחזור להמנונים של הזמרת העממית הגדולה של צרפת.עוד כותרות ב-nrg:
• התפוצץ ונעלם: מה קרה לאנריקה איגלסיאס?
• "מלחמת הכוכבים": האם הכוח באמת התעורר?
• לפסיכיאטר של "האח הגדול" מצפות שעות נוספות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אדית גו'באנה גאסיון נולדה בפריז, ב-19 לדצמבר 1915, בת לזמרת רחוב ואקרובט.
ההתחלה של חייה הקצרים לא הייתה קלה, בלשון המעטה. אימה הפקידה אותה אצל סבתה בזמן שאביה שירת בחזית בימי מלחמת העולם הראשונה. כאשר חזר מן המלחמה, מצא אצל הסבתא ילדה מורעבת ומוזנחת, ולקח אותה אל אמו שלו – מדאם בבית בושת בצפון צרפת.

מכורה אמיתית, בגיל 47, חולה בסרטן הכבד וחודשים מועטים לפני מותה, היא נשאה לתאו סרפו, ספר בן 26.
אך מעבר לסמים, המחלות, הילדות הקשה והקונספירציות, הייתה המוזיקה, ואותה מוזיקה חיה עד היום ומוכרת גם למיליוני צעירים שלא יודעים בכלל מי הייתה אדית פיאף.לרגל מאה שנה להולדתה של השאנסונרית מספר אחת, הוציאה חברת וורנר מארז מיוחד שבו 20 תקליטורים הכוללים רימסטרים של ההקלטות המקוריות לשיריה והאלבומים שהוציאה וכן הקלטות של הופעות באולם אולימפיה בפריז ובקרנגי הול בניו יורק. זהו האוסף המקיף ביותר של ההקלטות של אדית פיאף שיצא עד היום, המאפשר צלילה עמוקה ליצירתה.
בנוסף למארז המפואר, הוציאו וורנר אוסף כפול, צנוע יותר, הכולל את מיטב שיריה, למעריצים הפחות כבדים, את שנייהם ניתן למצוא בחנויות המוזיקה בכל רחבי הארץ. בין מאות השירים שהשאירה לנו פיאף ישנן קלאסיקות כמו "מתחת לשמי פריז", "האקורדיאוניסט", "ההמון", "מילורד", ועוד ועוד שירים שפיאף הפכה לאלמותיים בקולה הדרמטי. לכבוד ציון יום הולדתה המאה של הזמרת, בחרנו להתמקד בשלושה מהם.

אם מחפשים את הרגע שבו אדית פיאף הפכה להצלחה בין-לאומית, לאייקון של שאנסונרית צרפתייה קוקטית, הרי זה הרגע בו שחררה את "החיים בוורוד".
פיאף כתבה את השיר, וככל הנראה גם את הלחן, למרות הייחוס למלחין לואי גוגליאמי, ב-1945. בעצת חבריה, שמצאו את השיר חלש מידי בהשוואה לרפרטואר הרגיל שלה, היא העבירה את השיר לזמרת אחרת וראתה כיצד הוא מצליח, שלא תחת ידיה.
היא החלה לשיר אותו בעצמה בהופעותיה ולבסוף הקליטה אותו ב-1947. הסינגל קצר הצלחה אדירה בארה"ב, עם מכירות של למעלה ממיליון עותקים.
ב-1950 הקליט לואי ארמסטרונג את גרסה מפורסמת משלו לשיר בתרגום אנגלית. גרסאות של השיר הופיעו בעשרות סרטים, ביניהם גם "סברינה" עם אודרי הפבורן. המילים הפשוטות של השיר, יחסית למלודרמטיות של שיריה האחרים, המתארות כיצד קרבתו של הגבר של חייה מאירות את החיים באור ורוד, הפכו אותו לאחד משירי האהבה המבוצעים ביותר. בישראל זכה השיר לביצוע של קורין אלאל בקולה הצרוד, בגרסא מתורגמת לעברית על ידי אהוד מנור.
בין האגדות הרבות על חייה של פיאף, סיפור האהבה בינה ובין המתאגרף הצרפתי, אלוף העולם מרסל סרדן, היא המפורסמת ביותר.
למרות שהיה נשוי ואב לשלושה ילדים, ניהלו פיאף וסרדן רומן סוער שהחל ב-1948 והסתיים באופן טרגי כאשר מטוסו של סרדן התרסק בדרך לפריז מארה"ב, שם הגן על התואר שלו. לפי האגדה, היתה זו פיאף שהתעקשה על כך שסרדן יבוא לפריז לפני שימשיך למחנה האימונים שלו בארה"ב, ותחושת האשמה על מותו ליוותה אותה עד סוף חייה.
פיאף כתבה את מילות השיר ומרגריט מונו, חברתה, הלחינה. השיר בוצע לראשונה ב-1949, כחודש לפני התאונה שלקחה את חייו של סרדן. השיר נכתב אמנם על מי שנחשב לאהבת חייה, אך במילים שלו אפשר למצוא הצהרת נאמנות לא לגבר מסוים אלא לאהבה עצמה, הסם המועדף עליה, אהבה עבורה היא תעשה הכל, גם אם העולם כולו ילך לעזאזל.
השיר שנחשב לשירת הברבור של אדית פיאף, למרות שהמשיכה להקליט שירים עד מותה ב-1963.
השנה הייתה 1959, ולביתה הפריזאי של פיאף החולה והחלשה הגיעו המלחין שארל דומונט והפזמונאי מישל ווקר. הפגישה לא תואמה עם פיאף, שזעמה מצדה על האמבוש שארגנה מנהלת משק הבית שלה. את הנסיונות הקודמים של צמד היוצרים להציע לה שירים היא קטלה ולא הייתה לה סבלנות אליהם. היא נתנה להם לבצע בפניה רק שיר אחד.
השיר היה "אינני מתחרטת על דבר". פיאף ביקשה מהם לבצע אותו שוב בפניה. "זה השיר שחיכיתי לו", היא אמרה להם.
השיר בוצע לראשונה בהופעה של פיאף בתיאטרון אולימפיה, ב-1961, כשנתיים לפני מותה. סדרת ההופעות של פיאף באולם בשנה זו הצילה את בעליו של האולימפיה מקריסה כלכלית. מילות השיר, אף שלא נכתבו על ידיה, מטיבות לתאר אישה המסתכלת אחורה על חייה – על הרע, על הטוב, ואינה מתחרטת על דבר. זהו שיר ניצחון של אשה המשלימה עם העבר כדי להמשיך הלאה להתחלה חדשה בזכותה, כמובן, של האהבה.