ראשי » תרבות » מוזיקה

החיים יפים וסתמיים: על החדש של עידן רייכל

האלבום הראשון שהוציא עידן רייכל אחרי 13 שנים עם "הפרויקט" מספק מלוא החופן שירי חורף חמימים ונעימים. אם אתם מעוניינים במשהו מעבר לזה, עדיף שתחפשו במקום אחר

 
מוזיקה אופטימית ואפקטיבית היא לא אחת אוקסימורון, אולי כי קשה לפצח את הדרך הנכונה והלא מעוררת אנטגוניזם שבה אפשר לומר: "החיים יפים, איך אני אוהב אותם, איך אני אוהב אותך", מבלי שהמאזין יגלגל עיניים במבוכה. עידן רייכל, באלבום החדש שלו, לא באמת מצליח להפריך את האקסיומה הזו. ספק אם הוא בכלל מנסה.

עוד כותרות ב-nrg:
• התפוצץ ונעלם: מה קרה לאנריקה איגלסיאס?
• "מלחמת הכוכבים": האם הכוח באמת התעורר?
• לפסיכיאטר של "האח הגדול" מצפות שעות נוספות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"היד החמה", אלבום הסולו הראשון שהוציא רייכל אחרי 13 שנות פעילות עם "הפרויקט", הוא ציון דרך בקריירה של אחד האמנים המצליחים בארץ. אלא שלא מדובר ברגע השיא בקריירה המוזיקלית של רייכל. במשך 11 רצועות מציע האלבום מלודיות קליטות וחמימות. רובן לא רעות, חלקן אפילו נעימות לאוזן, אבל התוצאה הסופית היא דיסק חורפי, רגשני ומפויס – ולא הרבה יותר מזה. נכון, זה גם עניין של טעם. יתכן מאוד שמי שאוהב את המוזיקה שלו שלווה וחולמנית ייהנה יותר מ"היד החמה". ובכל זאת, התחושה אחרי מספר האזנות לאלבום, היא שגם בתוך הרוגע החמים הזה – משהו חסר. ולא, לא חייב להיות אינדי-אקספרימנטלי-אלטרנטיבי או באנגלית כדי לרגש. זה פשוט צריך להיות אמיתי.וכאן מגיעה הבעיה האקוטית של רייכל: הוא לא מצליח לחדור. עם הלחנים הנעימים שלו ועם הטקסטים הפשוטים שלו, הוא מצליח רק לגרד את פני השטח, וגם זה בקושי.

גם מוזיקה מפויסת ואסירת תודה יכולה להכיל אמיתות מרגשות או משפטים מפלחי קרביים, אבל במקרה הזה התוצאה היא אלבום רומנטי ומתקתק – וזהו. בלי רגעים גדולים, בלי לפרוץ את חומת האדישות של המאזין, בלי להגיד מילה אחת בין השורות, בלי להפתיע עם תו אחד בין המילים. האלבום של רייכל מציע, בין היתר, מעין גרסה נשית ל"ילד של אבא" ("ילדה שלי קטנה"), רצועה חביבה שנשמעת כמו עיבוד עדכני לשיר כלשהו של עוזי חיטמן ("בחמש שניות") ובעיקר הרבה מאוד שירים מינוריים ורומנטיים ("היד החמה", "געגוע").

ב"לפני שייגמר", השיר שחותם את האלבום, רייכל שר: "מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו, להגיד שהגענו". וזה בדיוק מה שחסר באלבום: רגע אחד, משפט אחד לאחוז בו, להגיד שהגענו. זה לא רע. זה פשוט גנרי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg