PC Music: התופעה המוזיקלית של השנה
שירים חדשים ומצוינים לא שומעים כל יום, אלבומים ששומרים על רמה אחידה וגבוהה גם לא מצויים בשפע, וטרנד מוזיקלי שלא נשמע כמו שום דבר שבא לפניו – זה כבר משהו נדיר באמת. תכירו את PC Music, הדבר הכי גדול שקרה למוזיקה בשנת 2015
בפעמים האחרונות שפניו של הפופ השתנו היה זה הדאבסטפ שהכניס את החריקות, הגליצ'ים והעצירות הפתאומיות לאופנה (סקרילקס, למשל), וכמעט במקביל התפתח תת-ז'אנר קיטשי של EDM שעשה שימוש נרחב בגיטרות אקוסטיות (אביצ'י וחבורתו). אבל התנועה המהפכנית הכי גדולה בפופ של השנים האחרונות התחילה להתגבש לפני שלוש שנים, צברה תאוצה בסוף 2014 והגיעה לשיאה רק השנה – ואם לא שמעתם עליה, זה רק כי היא מפוצצת-מוח מדי בשביל ההמונים.עוד כותרות ב-nrg:
• "אשאל את ה' למה אני לא בפלייליסט"
• האח הגדול: פאסיב אגרסיב דרגה דאן 5
• בכורה עולמית: קליפ חדש לג'וני גרינווד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפעם הראשונה ששומעים שיר של PC Music היא חוויה בלתי נשכחת. באופן אישי, היה זה "Lemonade" של SOPHIE – קול של קשית המוצצת משקה מכוס, אנחת תענוג ואז סינת' עצום וחלקלק וקול נשי מעוות קשות.
ההתאהבות הייתה מיידית. יש משהו מענג בתקופת הבלבול מתופעה מוזיקלית חדשה שאך נחשפת אליה, אבל עם PC Music הבלבול הזה עשוי להכניע את המאזין – גם סאונדים בולטים וקשים, גם ביצועים ווקאליים ממוחשבים, גם מבני שירים לא קונבנציונליים, וכאילו שזה לא מספיק, גם מהומה רבתי ברשת, שלא ניתן לחלץ ממנה שום מידע קוהרנטי. במשך חודשים לא היה ברור מה זה בכלל PC Music: לייבל? סצנה? ז'אנר מוזיקלי חדש?
היום, כשחלק מהערפל התפזר אבל הראות עדיין לא ברורה, ניתן לענות שכל התשובות נכונות. מדובר בלייבל של המפיק הבריטי איי. ג'יי. קוק (25), בו חתומים מיני שמות שונים ומשונים – מהכוכבת והפנים של הלייבל האנה דיאמונד, דרך GFOTY ועד ממבו ג'מבו של שמות כמו easyFUN, Lipgloss Twins ו-Felicita, שיש הטוענים שהם בכלל שמות שונים לאותו הבנאדם, או לקבוצה מסוימת של אנשים שמשחקים בזהויות האלו. אולם זהו גם ז'אנר, עמו מזוהים גם אמנים מסוימים שלא חתומים בלייבל, כמו SOPHIE.
לא ניתן לטעות בשירים של פי-סי: הם נוצצים, מצועצעים וצעקניים באופן קיצוני ביותר. כמו פארודיה על הפופ, שהופכת לתת-ז'אנר עצמאי ורציני לגמרי שלו. הם מוגזמים, הם ממכרים, ואם מקשיבים להם יותר מדי זמן ברצף, הם עלולים לעשות לכם כאב ראש.
אם עושים בהם שימוש נכון, לעומת זאת, הקשת הרגשית הפוטנציאלית שלהם רחבה בדיוק כמו בכל ז'אנר אחר: שירים מסוימים יגרמו לכם לרצות לרקוד, אחרים יגרמו לכם לרצות לבכות.
דבר מרגש נוסף בז'אנר הזה הוא המנוע הפילוסופי שלו – גם מבחינת התוכן, אבל אפילו מעצם העובדה שהוא קיים. פי-סי היא מוזיקה שמיוצרת בעידן שבו במקום לדבר אנחנו מתכתבים, ובמקום להתכתב אנחנו משתמשים באימוג'י. היא מוזיקה לעידן שבו גוף הוא דבר כל כך מכאיב וספוג בקונוטציות שליליות, שעדיף כבר להיות אבסטרקטי. היא מוזיקה לעולם שבו כל כך הרבה פרטים רוצים להיות מיוחדים במינם, שנוח יותר לוותר מראש על זכותך לזהות משלך. היא מוזיקה לתקופה שבה כולם כבר התפכחו מאשליית אידיאל האותנטיות. ויותר מכול, היא מוזיקה לעולם שבו כל כך קשה להיות אנושי, עד שאין מנוס מלחפש דרך אחרת להתקיים.
עם הפופולאריות הגוברת של הז'אנר (שהתפשט דרך הרשתות החברתיות, אלא מה), הוא הולך ונכנס אל המיינסטרים. SOPHIE עבד עם מדונה על האלבום החדש שלה; הוא גם צפוי לשתף פעולה עם צ'רלי XCX בעבודה על אלבומה הבא (ממנו כבר שוחרר השיר Vroom Vroom); האנה דיאמונד, מהדמויות הבודדות בז'אנר שלא נתרעות מהצגתן כבן אדם אמיתי, בדרך להפוך לכוכבת פופ באופן רציני לגמרי.
ועדיין, יש בליבתו משהו כל כך חתרני, כל כך מזעזע, כל כך לא טבעי במובן המעניין של המילה, שהוא לעולם לא ישתלב באמת בזרם המרכזי של הפופ המסחרי, פופי ככל שיהיה. יכול להיות שבעוד כמה שנים כל העסק ייראה לנו כמו קוריוז, אבל בינתיים, פי-סי מיוזיק הוא ללא ספק הדבר הכי מרענן שקרה למוזיקה כבר הרבה זמן.
• להיט הרשת הכי מוצדק של 2015
• תוכנית הטלוויזיה החשובה של 2015
• הסרט הכי משמעותי ב-2015
• 10 הקאברים הגדולים של 2015
• הרגע החשוב בספרות הוא סוף
אקו"ם