ראשי » תרבות » קולנוע

גאון קולנועי או גנב סדרתי? ההשראה של טרנטינו

לקראת עליית סרטו השמיני של טרנטינו חזרנו לשישה מסרטיו וגילינו איזכורים לסרטים אחרים. השראה אמנותית או גניבה מתוחכמת?

גשו לבית ספר או לחוג ללימודי קולנוע ושאלו את הסטודנטים - אילו במאים אתם אוהבים? אפשר לשים כסף על כך שהשם "קוונטין טרנטינו" יעלה יותר מפעם אחת. למה בעצם הקולנוע שלו מתאים לחובבי ויוצרי קולנוע מתחילים? ראשית - כיוון שהוא מבדר ומסעיר אבל גם אינטליגנטי ומרשים ברמתו המקצועית. כלומר, אפשר ללמוד ממנו המון וקל יותר לצפות בו מאשר בסרטי ארט האוס ארוכים ואיטיים. דבר נוסף שקוסם לקהל הוא התחושה שטרנטינו הוא אחד מהם - אוהב קולנוע אמיתי עם התלהבות של ילד, שרק רוצה שכולם יכירו את הדברים המיוחדים שהוא מצא.

עוד כותרות ב-nrg:
• סקס מוכר, אחי: הנוער כבר בעניינים
• הישרדות בוליווד: כלום לא מביך אותם
• כבר לא יחף: הקידום המקצועי של רון אלוף
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

טרנטינו לא למד קולנוע באופן ממוסד, אלא העדיף לבלות את זמנו בבית הספר הקולנועי של החיים - מאחורי הדלפק של ספריית הווידיאו. מאז ועד היום הוא לא מפסיק לצטט ולקרוץ לסרטים האהובים עליו, יצירות מופת איכותיות לצד סרטים ירודים ואזוטריים.

השבוע מגיע למסכי הקולנוע המערבון החדש שלו, "שמונת השנואים", שהושק בארצות הברית בחג המולד. בנוסף לגרסה הרגילה הופצה גם גרסת פילם 70 מ"מ, שלא תוקרן במחוזותינו עקב מחסור במכונת הקרנה מתאימה. התגובות מהקהל והמבקרים בחו"ל די חיוביות, גם אם לא יוצאות מגדרן. לכבוד עלייתו של הפרק החדש באנציקלופדיית הקולנוע מאת ק.טרנטינו, נזכרנו בכמה מהסרטים שהתגלגלו אל עבודותיו בעבר.

• שמונת השנואים: טריילר ראשון

סרט פשע של הבמאי ההונג קונגי רינגו לם, העוקב אחר שוטר סמוי שחבורת הפושעים אליה הסתנן מתחילה לחשוד בו. לטרנטינו יש מקום חם בלב לסרטי האקשן והמתח תוצרת הונג קונג, כשבנוסף לסרט זה ראוי לציין את "A Better Tomorrow 2" ממנו השאיל את האאוטפיט האלגנטי הכולל חליפה שחורה, חולצות לבנות, אקדחים וכוונות רעות.

חפשו אותו ב: "כלבי אשמורת". העלילה הבסיסית דומה להפליא, מנקודת המוצא ועד התיקו המקסיקני העקוב מדם שבסיום. לא מדובר ברימייק כמובן -טרנטינו השמיט חלקים מהסיפור, הוסיף אלמנטים המזוהים עם במאים אמריקאיים כמו סקורסזה וכתב בסגנון המזוהה עמו. יש שיגידו שכבר בסרט הביכורים שלו, טרנטינו חצה את הגבול הדק בין "שואב השראה" ל"מעתיק ללא בושה".

הגבולות מטשטשים בין "עיר בלהבות" ל"כלבי אשמורת":
 

• על הרצפה: טרנטינו קיבל כוכב
• טרנטינו הודיע על כוונתו לפרוש
• משטרת ניו יורק נגד טרנטינו

טרנטינו הצעיר, כיאה לעובד ספריית וידיאו, העריץ את ז'אן לוק גודאר. הוא אפילו קרא לחברת ההפקה שהקים ב-1991 על שם סרטו - "A Band Apart". "גודאר לימד אותי את הכיף, החופש והאושר שבשבירת חוקים", העיד טרנטינו עצמו בראיון שרץ ברשת. ההערצה פחתה עם השנים, אבל הוא עדיין מחשיב את הביקורת שכתבה מבקרת הקולנוע המיתולוגית, פולין קייל, על הסרט ככזו שעיצבה במוחו את סוג הסרטים שהיה רוצה ליצור: "כאילו שמשוררים צרפתים לקחו ספר מתח אמריקאי בנאלי ויצרו סרט שלא מבוסס על הספר עצמו, אלא על השירה שהם קראו בין השורות".

חפשו אותו ב: "ספרות זולה" המושפע מאוד מהגל החדש הצרפתי. שימו לב לסצנות התאומות בשני הסרטים: במקור, אודיל, פרנץ וארתור, משולש אוהבים וגם שותפים לפשע, מכריזים על דקת דומייה ואחר כך קמים לרקוד. בינתיים, בדיינר - מיה וואלס תוהה למה אנחנו צריכים לברבר על בולשיט כדי להרגיש בנוח, ואז רוקדת עם וינסנט וגה לצלילי "C'est la vie".

סצנת הריקוד מ"חבורה נפרדת" עם הסאונד של "ספרות זולה":
 

בשנות ה-60 החלה לצבור תאוצה בארצות הברית תעשיית "סרטי הניצול" (Exploitation Films), סרטים קיצוניים שהופקו במהירות ובזול במטרה למשוך כמה שיותר צופים. האמצעים: דם, אש, תמרות עשן ועירום. טרנטינו מעריץ מושבע של הסגנון ובמיוחד של תת הז'אנר לקהל האפרו-אמריקאי, "בלאקספלויטיישן". "פוקסי בראון", בכיכובה של מלכת הבלאקספלויטיישן פאם גריר, הוא מסע נקמה עקוב מדםמאת אלמנתו של סוכן סמוי שנרצח.

חפשו אותו ב: "ג'קי בראון", עיבוד לספר מאת אלמר לאונרד ומחווה לתת ז'אנר. פאם גריר חוזרת לזירה בתפקיד דיילת ומבריחת כספים, הזוממת תרגיל עוקץ גדול שלאחריו תוכל לאמץ חיים שלווים יותר. מחווה נוספת של טרנטינו לסרטי הניצול הוא "גריינדהאוס", דאבל פיצ'ר של סרטי מחווה לז'אנר שיצר יחד עם חברו רוברט רודריגז.

אותה גברת בשינוי אדרת. "פוקסי בראון":
 

הנציג היפני בעולם סרטי הניצול הוא ה"צ'מברה" - סרטי סמוראים מופרעים, אלימים ופופיים יותר מהיצירות המהורהרות של אקירה קורסוואה, בהם האלמנטים המובילים - נקמה, מין, דם וקרבות חרבות. "מתנקש השוגון" הוא גרסה מדובבת לאנגלית וערוכה מחדש עבור קהל אמריקאי של שניים מסרטי "הזאב הבודד והגור". זהו להיט גדול ביפן המלווה לאורך שישה סרטים סמוראי בשם אוגמי איטו ואת בנו הקטן במסעם בעקבות רוצחי אם המשפחה.

חפשו אותו ב: "להרוג את ביל". עלילות הכלה הנוקמת הם סוג של אנתולוגיה לסרטי נקמה דלי תקציב מרחבי העולם, ובמיוחד לצ'אמברה ולקולנוע מזרח אסיאתי בכלל. לאחר שהגיבורה מתאחדת עם הבת שנלקחה ממנה, השתיים צופות יחד בסרט הזה בדיוק.

קריצה ל"להרוג את ביל". "מתנקש השוגון":
 

בשנות השישים, כשהאמריקאים כבר מאסו במערבונים, החלו אולפנים איטלקיים ליצור גרסאות משלהם לסיפורי האקדוחנים. הסגנון החדש זכה בתחילה לכינוי המזלזל "מערבון ספגטי", אבל לאחר מכן הצליח מאוד והמציא את הז'אנר מחדש. סרטו של אנזו קסטלארי מ-1978 הוא דוגמה די יוצאת דופן לסגנון זה - הוא בכלל מתרחש באירופה של מלחמת העולם השנייה, ומלווה חבורת אסירים אמריקאית המנסה להימלט לשוויץ הניטרלית ובדרך מכסחת את הצורה להמון גרמנים.

תמצאו אותו ב: "ממזרים חסרי כבוד", כמובן. טרנטינו השאיל את שמו של הסרט באנגלית והפך אותו למעשיית היסטוריה אלטרנטיבית, בה החיילים האמריקאים הם יחידת עילית יהודית שיוצאת לקרקף נאצים בצרפת הכבושה, שם מתגוררת גם צעירה הזוממת לחסל את בכירי הרייך השלישי. גם סרטו - "ג'אנגו ללא מעצורים" - השאיל טרנטינו את השם ממערבון איטלקי.

האם רק השם בהשאלה? "ממזרים ללא תהילה":
 

טרנטינו מחשיב את "הטוב, הרע והמכוער" לאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם, ואת סצנת הסיום שלו לרגע הקולנועי האהוב עליו. מערבון הספגטי של המאסטר סרג'יו לאונה הוא סיפור על שלושה פורעי חוק המתחרים על אוצר אבוד בתקופת מלחמת האזרחים. כמעט בכל סרט של טרנטינו ישנם אלמנטים שניתן לפרש כהשפעה או אפילו חיקוי של ליאונה, אך את החסכנות בדיבורים הוא בחר שלא ללמוד ממנו.

חפשו אותו ב: "שמונת השנואים" הושווה לליאונה עוד לפני שאיש ראה את הסרט במלואו, וכדי להפוך את המחווה למושלמת, גייס הבמאי לצוותו את המלחין אניו מריקונה, שהלחין את המוזיקה ל"הטוב, הרע והמכוער" ולסרטים רבים אחרים. טרנטינו התייחס בעבר למריקונה וליאונה כאל צמד הטוב בתולדות הקולנוע, ונראה שהוא נרגש מההזדמנות להיות גלגל חמישי.

מצאו את ההבדלים. "הטוב, הרע והמכוער":
 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg