היצירה היא אלוקית: קובארי וחשמונאי מצאו תשובה במוזיקה
שתיהן יוצרות, שתיהן נעות על הקו שבין תשובה לשאלה, שתיהן חברות ושתיהן מוציאות עכשיו אלבום חדש. תפסנו את אביגיל קובארי ונעמי חשמונאי לריאיון כפול, על החיים שבין הדת למוזיקת רוק
אביגיל קובארי (גיל), ירושלמית במקור וכיום מתגוררת בתל אביב, מוציאה בימים אלו אלבום שני, שכמו הראשון, גם אותו הפיק זיו זק ("ילד על הירח"). האלבום הראשון שלה "דת בית אלוהים אהבה" יצא בשנה שעברה והוקלט עם להקה חיה במשך ארבעה ימים. בעקבות ההקלטה המהירה תיארה אותו קובארי כ"לא מושלם".עוד כותרות ב-nrg:
• חגיגות האלבום שהתחיל את הנוסטלגיה
• השראה לכולנו: מאות אמנים הספידו את בואי
• מותה של זיקית מוזיקלית: דיוויד בואי בתמונות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אמנם גם את האלבום החדש, "הפיל השמן", היא אינה מכנה "מושלם", אבל כן מקווה שהוא מעיד על התפתחות אישית ומוזיקלית."אני מרגישה ומקווה שזה אלבום בוגר יותר", קובארי מספרת. "אני חושבת שהיום יש לי יותר אומץ לדבר על הדברים בצורה ישירה יותר. ללכת עד הסוף, לקחת את עצמי ואת השירה לנקודות קיצוניות יותר: אם זה שיר כועס אז יותר כועס, ואם זה שיר מתגעגע אז להגיש אותו בצורה יותר אמוציונלית. הרגשתי שאני מוכה לקחת צעד נוסף במידת הכנות והרגש של השירים".
צפו בקליפ ל"סימני מתיחה" בבכורה:
קובארי מודה שתהליכים נוספים וחדשים בחייה משפיעים על ההתפתחות המוזיקלית שלה, כמו ההחלטה ללמוד תואר באמנות על מנת להעשיר את עולמה היצירתי, אך יותר מכל, עובדת היותה מבית דתי לאומי והתנודות בין העולם הדתי לחילוני מלווים את תהליך ההתגברות וההתבגרות שלה, בין היתר כאקט של מחאה שקטה ורועשת, בו זמנית.
"בגלל שאין שם הרבה מקום לנשים כיוצרות, כזמרות וככותבות בצורה חשופה, זה דחף אותי יותר לרצות את זה", היא חושפת. "שלושת השנים האחרונות הן השנים שקרו הכי הרבה התרחשות מהבחינה של הדת והעזיבה של הדת ולכן שומעים את זה גם בשירים, את ההתעסקות הזו בזהות של בין לבין.
"גם הסיבה שאני כותבת בעברית היא על בסיס של עיסוק בזהות. בעבר הייתי כותבת באנגלית, אך ככל שעבר הזמן הבנתי שהאתגר הכי גדול שלי הוא להוציא טקסטים יפים וטובים בעברית. זה יותר קרוב לזהות שלי, למרות שאני באה מבית אמריקאי עם שפת אם אנגלית. הרגשתי שלכתוב בעברית זה יותר אני. אולי זה גם בגלל שאנשים מתייאשים ומרגישים שקשה להוציא טקסט טוב בעברית, רציתי להוכיח אחרת".
בנוגע לשמירת מצוות ומסורת, קובארי מתנגדת להגדרות, ומספרת שהיא 'לא פה ולא שם'. "אני לא שומרת הלכה, אבל גם לא אגדיר את עצמי כחילונית. אני גם לא מרגישה דתיה בעולם של חילונים או להיפך ואני מופיעה בפני כולם. כך גם היחס שלי אל העולם הדתי: מצד אחד יש לי הרבה ביקורת על הדת, אבל מצד שני העולם הזה מאוד קרוב לליבי, ומהווה בית בשבילי.
"אבל זה לא שהתמודדתי עם איזשהו קונפליקט סביב זה. אני מכירה בזה שזה יכול להצטייר כך, והרבה אנשים מסביב אומרים שזה קונפליקט - החברה או ההורים שמפחדים מעולם הבידור והתעשייה, אבל זה לא משהו שהפחיד אותי. מהתיכון כבר התחלתי לכתוב מוזיקה, תמיד כתבתי טקסטים, תמיד הקשבתי למוזיקת רוק".
בשונה מקובארי, נעמי חשמונאי (31) חיפאית במקור, לא מופיעה בפני כל הקהלים (עדיין), וחיה את הקונפליקט של מוזיקה-נשים-דת בצורה קצת יותר מוחשית. "במובן של היצירה אין לי שום קונפליקט - היצירה היא דבר אלוקי, וזה מאוד טבעי לי ליצור. היצירה נובעת מתוך החיים, והחיים מלאים בהרבה מורכבויות וסתירות שזולגות לתוך היצירה - אתה יוצר מתוך העולם שלך. לכן אין בזה בעייתיות מבחינתי - יצירה מכילה את כל הצבעים האלו, את כל המורכבויות שלנו כבני אדם ולא צריכה להיות עם זה בעיה. אני חיה עם היצירה בשלום.
"כן יש לי מורכבות במובן ההלכתי - עד היום אני מתלבטת לגביו, ואין לי תשובה חד משמעית לגבי סוגיית 'קול באישה ערווה', למשל.
"כרגע אני מופיעה רק בפני נשים, אבל אני לא סוגרת את עצמי הרמטית לדבר הזה, אני מנסה לפעול ולפרוץ, אבל בתוך הגבולות שלי, שזה נשמע בלתי אפשרי, אבל אני מקווה שזה לא".
האזינו ל"נבל של נעמי חשמונאי:
חשמונאי גדלה בבית דתי, חזרה בשאלה ואחר כך שוב בתשובה. היום היא מוזיקאית ויוצרת מצד אחד, ועוסקת בלימוד של תורה וחסידות מצד שני.
היא מספרת שהחיים שלה תמיד נעו על ציר ה"בין לבין": "המעבר שלי מעולם ה'דתיות' לעולם ה'חילוניות' החל כבר בגיל 14. אמנם אז זה לא נראה כלפי חוץ - עדיין למדתי באולפנה, אבל בפנים עברתי תהליך שהייתה כרוכה בו סערה מאוד גדולה. באותה התקופה נחשפתי להמון מוזיקה, בעיקר רוק, שממש תפסה אותי. הרגשתי שייכת לסאונד הזה והתחברתי אליו. הייתי מקליטה את תכניות הרדיו של גידי שפרוט ומתייחסת אליהן כבמה לימודית - הייתי רושמת את השמות שהוא מספר עליהם ואת הלהקות שהוא משמיע והולכת לחפש אותן. העולם המוזיקלי הזה ממש תפס אותי וסחף אותי לחלוטין".
כשחזרה שוב בתשובה, חשמונאי לקחה אל החיים האלו את מוזיקת הרוק ביחד איתה: "בסיס האם שלי במוזיקה, כמאזינה, הוא רוק. זהו העולם המוזיקלי שהנפש שלי מסתובבת בו ונהנית ממנו, ולכן גם היום כשאני מקיימת אורח חיים דתי של תורה ומצוות, אני לא רואה סיבה שזה לא יתגלה ביצירה שלי".
על הקליפ החדש, שמובא כאן בבכורה, קובארי מספרת: "זה שיר מיוחד באלבום, זה טקסט שאמא שלי כתבה באנגלית לפני הרבה שנים. אני תרגמתי והלחנתי אותו, והוא אלקטרוני יותר מאשר השירים האחרים באלבום. את הקליפ צילמתי בניו יורק ביחד עם חברה באמצעות האייפון שלי. אמא שלי ניו יורקרית, אז עשינו קליפ אווירה - ניסינו לחשוב על האווירה שבה אמא שלי כתבה את השיר. האלבום אמנם עדיין רוקי ופאנקי, אבל בגלל שהפעם היה לנו יותר זמן אולפן יכולנו גם להתעסק בעוד דברים, כמו טריפ-פופ, ולהוציא גם את השיר הזה".
השקה האלבום של קובארי תתקיים מחר, ה-13.1 במועדון ה"אזור" בתל אביב. ינגנו: זיו זק (גיטרה) מאור אלוש (בס), לירן פרידמן (גיטרה ומחשב) והוד שריד (תופים).
במקביל, ביום ראשון האחרון (10.1) יצא לאור אלבום הבכורה של חשמונאי, אותו הפיק אמיר צורף. האלבום נקרא "שמונה שורות", על שם אחת הרצועות באלבום, שנכתבה בהשראת מדרש תלמודי: "המדרש מספר על כך שמשה רבנו מגיע לבית המדרש של רבי עקיבא, הוא כמו קופץ בזמן, אבל כשהוא יושב בבית המדרש, הוא אינו מבין כלום מדבריו של רבי עקיבא. וזה מוזר, כי משה רבנו הוא גדול הנביאים.
"הסיפור הזה דיבר אלי בצורה יוצאת דופן, כי זה מדרש שמתאר פערים, ופערים מעניינים אותי במיוחד במובן הנפשי. המדרש הזה מתאר משהו מאוד יומיומי בסך הכל: השתוקקות להגיע להשיג משהו ללא הצלחה, שלפעמים הוא רחוק מדי מאתנו. במדרש משה יושב 'בסוף שמונה שורות', כלומר, איפה שהתלמידים החלשים יושבים. הוא מקשיב לדברי התורה ולא מבין מה נאמר. זה ייצג בעיני חוויה פשוטה, אנושית ויומיות, שבה אנחנו עומדים מול חוסר הבנה, או רצונות שלא מתממשים.
"מצאתי את זה מאוד אנושי ומרגש. וזה דיבר אלי, גם כמי ששומרת תורה ומצוות, שלא תמיד זה בא לה בקלות".
למרות שבהקלטות לאלבום ניגנו גם מוזיקאים גברים, את ההופעות עורכת חשמונאי בליווי של מוזיקאיות בלבד. "בהופעות מנגנות איתי רק נגניות - קרן טפרברג על תופים, דנה רוט על בס וליאת סבא על צ'לו. אני חושבת שההבדל שבין הקלטות להופעות הוא בכך שהופעות זו כבר עבודה וקרבה יותר אינטנסיביים - נוסעים יחד, מתקשרים, מתחברים, והרגשתי שיהיה לי יותר נעים ונכון לעשות את זה ביחד עם נשים".
מופעי ההשקה של חשמונאי כרגע מיועדים לנשים בלבד ויתקיימו ב-2.2 במועדון ה"סינקופה", וב-29.2 ב"לבונטין 7".
אקו"ם