ראשי » תרבות » קולנוע

שונאים סיפור אהבה: סיבה אחת לצפות ב'ברוקלין'

נדמה שכבר הכתירו כל מתמודד על תואר סרט השנה בטקס האוסקר הקרוב כיוצא דופן מבין השמונה, ונאמר את זה גם על "ברוקלין", אבל לא מהסיבות הנכונות. בקטגוריית השחקנית, לעומת זאת, מדובר בסיפור אחר לגמרי

 
מבין שמונת הסרטים המועמדים השנה לפרס האוסקר ל'סרט הטוב ביותר', "ברוקלין" הוא לחלוטין יוצא הדופן שבחבורה. הוא תמים, שגרתי, עשוי בטעם של פעם ובעיקר יוצר תחושה שבסרט הזה כבר היינו ושאת הסיפור הזה כבר ראינו. מנגד, הוא ניחן בעבודת משחק מרשימה של השחקנית הראשית סירשה רונן ובתסריט המציב סיפור מעניין – מהגרת עבודה המנסה למצוא את מקומה בעולם.

עוד כותרות ב-nrg:
• "משה איבגי ידוע כאחד שאוהב מגע"
• האח הגדול: המצית שהדליק את שי חי
• השורדת האולטימטיבית עזבה את האי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה שעוד מבדיל בין "ברוקלין" לבין שאר המתמודדים על הפרס היא העובדה שההפקה האירית-בריטית-קנדית העומדת מאחורי הסרט הצליחה ליצור את הסרט האמריקאי ביותר מבין כל החבורה. יותר מאשר סרט על מהגרת המתמודדת מול קונפליקט זהות, "ברוקלין" הוא שיר הלל לאמריקה, לחלום האמריקאי, לאידיאלים האמריקאים.

בתקופה שבה אירופה מתמודדת מול גל הגירה עצום ומול אוכלוסיית מהגרים אשר השתלבותה בחברה המערבית עומדת בסימן שאלה גדול, "ברוקלין" הנוגע בנושאי ההגירה והאינטגרציה בחברה האמריקאית עוסק בקונפליקטים חברתיים ואישים מולם מתמודדים מהגרים ולמרות שהוא מתרחש בשנות החמישים, הוא רלוונטי לתקופתנו. "ברוקלין" עוקב אחר קורותיה של צעירה אירית בשם איליס (סירשה רונן) העוזבת את משפחתה ואת העיירה הקטנה באירלנד לטובת חיים חדשים באמריקה. לאחר מסע מפרך ומאתגר בריאותית היא חוצה את האוקיאנוס ומוצאת קורת גג בבית שותפים בברוקלין, אלא מה, עם קבוצת בנות. במהרה היא אף מוצאת עבודה כזבנית בחנות כלבו ואפילו נרשמת ללימודי חשבונאות. היא מתערה היטב בין המהגרים האירים עד כי נראה כי מעולם לא עזבה את אירלנד.כשהיא מכירה בחור איטלקי נחמד בשם טוני ומתאהבת בו, עולמה משתנה. אך הקונפליקט האמיתי מכה באיליס כאשר היא נדרשת לחזור לאירלנד בשל משבר משפחתי ובמהרה נאלצת להחליט סופית האם לחזור הביתה – אך איפה בדיוק הבית שלה כעת? באירלנד או באמריקה?

• "מכונת הכסף": להמר דווקא נגד השוק
• "ספוטלייט": זרקור על מועמד לא שגרתי לאוסקר
• "חדר": קלסטרופוביה וחוסר אונים כל הדרך לאוסקר

אחת הסצנות היפות והמשעשעות ביותר ב"ברוקלין" מתרחשת דווקא בחלקו האירי של הסרט, בחוף ים שומם וסגרירי בו ארבע דמויות יוצאות לבלות יחד. הן מגיעות לחוף על מנת לשכשך במים, נעמדות כאשר מגבת כרוכה לגופן ומחליפות מתחתיה לבגד ים – מתברר שזהו מעין מנהג אירי מקובל. הסצנה הזאת באה כקונטרה לסצנה קודמת, בה גיבורת הסיפור יוצאת לבלות בחוף ים בניו יורק, שם השמש זורחת, החוף עמוס באנשים מרקעים שונים, ומהר מאוד היא מבינה שלהחליף לבגד ים תחת מגבת לעיני כל - אינו מנהג אמריקאי בשום צורה ואופן, אלא מעשה מביך המבדיל אותך מכל השאר. "ברוקלין", יותר מאשר הוא מנסה לעמוד על ההבדלים בין אירים לאמריקאים, עוסק קודם כל בשינוי. למרות שהמראות של שנות החמישים אשר הסרט מציע נראים כיום מיושנים ומרוחקים, הרעיונות שבבסיסו אינם. מבליטה זאת היטב כותרת הסרט "ברוקלין" – כאשר הכוונה כאן היא לא רק למקום גיאוגרפי אליו מתנקזים מהגרים שונים בהגיעם לאמריקה, אלא כרעיון של מיזוג והיווצרות של חברה חדשה ומודרנית, "אמריקאית" כהגדרתה, בה רב המאחד על המפריד.

אך למרות הנושא המעניין, הסצנה המשעשעת הזכורה לטובה והרלוונטיות של הסרט לימינו אנו, מה שתיקחו אתכם ביציאה מבית הקולנוע הוא בעיקר את סירשה רונן. מדובר בשחקנית מחוננת וכריזמטית שזכורה לטוב מהופעת הבכורה שלה כילדה מ"כפרה" (2007) שיוצרת בכישרון רב דמות המשתנה לנגד עינינו מנערה אירית אבודה ומופנמת, לצעירה אמריקאית בוגרת, מתוחכמת ואצילית, תפקיד אשר עליו היא מועמדת לאוסקר ובצדק. בכל הקשור לתסריט (המבוסס על ספרו של קולם טויבין) ולבימוי – דווקא חצי השעה הראשונה של הסרט, המתארת, בסגנון כמעט דוקומנטרי, את המעבר של איליס מאירלנד לאמריקה והשתלבותה בחיי הקהילה האירית בברוקלין, מעניינת בהרבה משאר התפתחויות העלילה הרומנטיות שמרגישות די מאולצות. אותו סיפור אהבה המתפקד כלב הסרט, הוא למעשה לא יותר מאשר דרמה חביבה, משעשעת לעתים, לעתים אף מותחת, אך נטולת ייחוד ומכאנית. הלב הפועם של "ברוקלין", כאמור, נעוץ בשחקנית מצוינת אחת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg