ראשי » תרבות » טלוויזיה

"משחקי השף": לבבות מתמודדים בציר סרקזם

תוכנית הבישול התחרותית של 'רשת' מהלכת על חבל דק בין ריאליטי סתמי המעביר את הזמן ביעילות לבידור סתמי בחסות מתמודדים צבעוניים ושופטים ענייניים ותיאטרליים בו זמנית. מתכון מוכר

תוכניות בישול הן עוף מוזר בפריים טיים. באופן שגרתי בטלוויזיה – גם הצופה הוא שופט מטעם עצמו. במקרה של "משחקי השף" – תחרות בישול המבוססת על טעימה עיוורת - מאיר אדוני, אסף גרניט ומושיק רוט הם היחידים האמונים על אכילת האוכל. לחדד את הנקודה - על המסך שרשרת מנות שאין לצופה שום יכולת לטעום, להריח או לחוות עליהן דעה מעבר ל"יפה" ו"לא יפה". זאת בעיה, מאחר והתוכנית היא לצופה.

עוד כותרות ב-nrg:
• המופע של רמי לוי: "אני לא מצפה לרווחים"
• 'הזמן המקביל' בשוויץ: "הצגה על שבוי פלסטיני"
• 50 שנה לכיבוש: המיזם החדש של שוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כדי לצלוח את המכשול - תוכניות בישול תחרותיות נוטות לסחוף את העלילה בשלל סיפורים אישיים בלתי רלוונטיים. דמעות, חיבוקים, התייפחויות, מטעמים מזוגיות שכשלה, שופטים תיאטרליים וסנטימנטליות מוזגמת לאוכל של פעם.
השופטים של "משחקי השף" תיאטרליים עד הסוף. הם אמנם מצטיירים כנוקבים וענייניים לעומת חבורת "מאסטר שף" המתייפחת מעל סיר חריימה שהורתח בילדות עצובה תחת שמי תפוח אדמה קודרים, אבל גם להם מניירות מוזרות. הם יושבים ספונים בתוך היכל שחור, לבושים לבן, ממיסים במבט גברים בני 37 ואז עושים שיחת נזיפה לאמא שלהם. מילולית, כלומר. מאיר אדוני התקשר לנזוף באמו המופתעת של מתמודד, גבר נשוי בן 37, על כך ש"הוא מאד כישרוני" ושהגיע הזמן לתת לילד לפרוש כנפיים. אגב, למרות העריכה הקפדנית, נדמה שהאמא לא לגמרי שוכנעה.
התוכנית עצמה נמרחת סביב מתמודדיה בהתלטפות חתולית, וממליצה להם לחבור לפמליה של 15 אנשים שיצרחו כשיצאו החוצה מן האודישן העיוור. המצלמה מתענגת על סיפורי ילדות עשוקה ומקרינה רצף של תמונות ממנה, מתמוססות זו לתוך זו לאט, בעוד הנבחנים מגישים את לבם כמנה העיקרית. העריכה הרגשנית של הפורמט לא רק חותכת בעניין – מי שקיבל זמן מסך וסיפר סיפור מרגש, גם עובר, הפתעה – אלא גם מכריעה תחתיה את שופטיו. השפים משדרים פרקטיות עסקית מלומדת - אלא שמשום מה הם פולטים לבסוף אמירות כנף כמו: "המנה שלך טובה מאד, והכי חשוב – היא אתה", חלולות וריקות. המלומד רוט אף פלט לאחר שהכיר את הג'ינג'י היהיר מאחורי המנה, שהצטער על שהעביר אותו לשלב הבא. האם המציאות הכריעה את כללי הריאליטי?
בהקשר זה, בשרשרת האודישנים מספר נקודות, רובן מעוררות אי נוחות. בתחילה, ספיישל לפלט את המבקר – מבקר המסעדות של "טיים-אאוט" מגיע להבחן בתוכנית. השפים שבפאנל בוחרים להעביר אותו פה-אחד לשלב הבא במבחני הטעימה העיוורת, אך כשמתבררת להם זהותו, הם מזעיפים אליו פנים ומתנגחים בו חזיתית באופן שהוא בלתי ספורטיבי ובעיקר תמהוני, לאור העובדה שכנראה שביקורת האוכל שלו לא גרמה להם ליפול לעוני מרוד – להלן הם שפים מעוטרים כוכבי מישלן, בעלי מסעדות וותיקות ומצליחות וכמובן - שופטים בתוכנית טלוויזיה.

בהמשך, הבמה מוגשת לאותו גבר הנושק ל-40 המתאבל על סיריו באומרו: "אמא, אם היית מפרגנת לי, אולי היום הייתי טבח". לאחר אודישן שצלח - ותלונות עליה לשופטים – המצלמה נדחפת לשמוע אותו מתקשר אליה ואומר: " די, עכשיו את צריכה לתת לי את החופש לעשות מה שאני רוצה". המסקנה: ארומה נצלנית בשעה 9 בערב היא כנראה תג מחיר משתלם לקורס פרטי ממאיר אדוני. עוד מסקנה: בידור לא לגמרי מזיק מתבשל על אש קטנה. ובהחלט מרענן לראות אנשים אוכלים ביום ראשון בפריים טיים משהו נוסף פרט לקוקוס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg