המאבק על המורשת: מה לערוץ 2 נגד ערוץ 20?
בסיפור הזה מעורבים כסף, פוליטיקה ויש מי שטוען - גם מאבק על חופש הביטוי. ערוץ 20 נלחם על קיומו ודורש לשדר חדשות ולא רק מורשת. חלק מדרישות הערוץ נענו בחיוב, אבל בגופי התקשורת האחרים לא מתכוונים לוותר
בשבועות הקרובים צפוי ערוץ 20 להשיק תוכנית תחקירים חדשה בעריכת משה כץ, מי שערך במשך כעשור את 'כלבוטק'. תוכנית התחקירים המדוברת תצטרף ל'הפטריוטים' ול'כלכלי בלילה', שתי תוכניות דגל של הערוץ העוסקות באקטואליה ומשודרות בשעות צפייה מרכזיות. בנוסף, ביום רביעי שעבר שודר בערוץ חלקו השני והאחרון של 'מנותקים', סרט דוקומנטרי בהגשת קלמן ליבסקינד על העקירה מגוש קטיף, כחלק מרצועה חדשה בערוץ בשם "סיפורה של מדינה".
עוד כותרות ב-nrg:
• לא מפחד: אברי גלעד נגד "הישרדות"
• "משחקי השף": לבבות מתמודדים בציר סרקזם
• נאמנות בתרבות: המקבילה האיראנית לחוקי רגב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לטובת מי שטרם הבין לאן מועדות פניו של ערוץ 20, להודעה על תוכנית התחקירים החדשה צורפה הצהרה שבה נאמר כי "בעוד ש'המקור' מתאמצת לפעול להפלת הממשלה וב'עובדה' עדיין עסוקים בהתנצלות על אותו תחקיר בודד, יחיד סגולה ב־22 עונות התוכנית, אנו נציג לראשונה קול אחר בטלוויזיה הישראלית ומבלי להתנצל על כך".
אלא שלצד חיזוק תדמיתו כגוף טלוויזיוני שלראשונה מציב אלטרנטיבה לערוצים 2 ו־10, מתמודד ערוץ 20 עם קשיים שמערימים בדרכו גופי הרגולציה השונים. גורמים בערוץ מדברים על תקופה קריטית שעשויה לקבוע את גורלו לשבט או לחסד. מדובר בשלושה נושאים הקשורים ליכולתו של הערוץ לפרוץ לקהל הרחב: עתירה לבג"ץ בדרישה שיורה להעביר את שידורי הערוץ בממירי 'עידן פלוס', כפי שהובטח מלכתחילה במכרז; בקשה להקים חברת חדשות שתספק שידורי אקטואליה, אפשרות שגם היא מופיעה במכרז בכפוף להסכמת רשות הכבלים והלוויין; ובקשה של הערוץ לשדר עד 25 אחוז מזמנו תוכניות שאינן בנושאי מורשת.
המועצה לשידורי כבלים ולוויין אישרה את בקשת ערוץ 20 לתיקון תנאי הרישיון שלו. לצד תוכניות בנושאי מורשת יוכל מעתה הערוץ לשדר גם תכנים בנושאים אחרים בשיעור של 25 אחוז. ההחלטה התקבלה לאחר הליך שימוע ארוך של מועצת הכבלים והלוויין, שבמסגרתו נשמעו התנגדויות מגופי תקשורת בישראל, ובתוכם חדשות 2, ערוץ 10 וערוץ 24.
לפני כמה חודשים תוקן באופן דומה הרישיון של ערוץ המוזיקה (ערוץ 24), צעד שבזמנו לא זכה להתנגדות רבה כל כך. גורמים בשוק התקשורת מעריכים כי האישור אינו מהווה סוף פסוק, וכי גופי התקשורת הגדולים צפויים לעתור לבג"ץ נגד החלטת מועצת הכבלים והלוויין.
בערוץ 20 בירכו על החלטת מועצת הכבלים והלוויין, ומסרו כי "ההחלטה מתקנת עוול מתמשך באשר לתנאים שבהם ניתן הרישיון לערוץ. נמשיך לספק טלוויזיה אחרת ואיכותית, המשלבת את אלו שקולם נעדר עד כה מהמסך".
במקביל, בערוץ 20 מנהלים עדיין עתירה נגד אי הכללתו של הערוץ במערך שידורי 'עידן פלוס', בניגוד למה שהובטח למנהליו עם הקמתו. דיון בנושא צפוי להתקיים בבג"ץ בחודש אפריל הקרוב.
ערוץ 20 עלה לאוויר ביוני 2013 כחלק מתוכנית של משרד התקשורת עוד משנות התשעים, להקים שורה של ערוצי נישה ייעודיים. בתנאי הזיכיון של הערוץ נאמר כי הוא יעסוק בשידורי מורשת, ללא הגדרה ברורה של גבולות המושג. ערוצים אחרים שהוקמו במסגרת המהלך הם ערוץ 9 ברוסית שסובל גם הוא מקשיים כלכליים, וערוץ המוזיקה שבבעלות 'קשת'.
"שום דבר לא הולך להיסגר, אבל זהו בהחלט מאבק על עתידו של הערוץ", אומר גורם בכיר בערוץ 20. "ההכנסות של הערוץ בנויות על אחוזי הרייטינג, ומכיוון שבתנאי המכרז נאמר שהערוץ ישודר גם בעידן פלוס, התוכנית העסקית שלנו נסמכה על היקף חשיפה שכולל גם את הצופים דרך עידן פלוס ולא רק את אלה של הכבלים והלוויין. הבטיחו לנו את עידן פלוס ברישיון של המכרז, אבל למרות שיחות שקיימנו עם הרשות השנייה, עד היום לא קרה דבר".
על פי הערכות, לשידורי עידן פלוס מחוברים כיום כ־200 אלף מכשירי טלוויזיה. בנוסף, בערוץ 20 מחזיקים בנתונים שלפיהם שיעור ההימצאות של עידן פלוס בקרב הציבור הדתי והמסורתי, קהל היעד הטבעי של הערוץ, עומד על יותר מפי שניים לעומת כלל האוכלוסייה. בערוץ מעריכים את הנזק הכספי של ההיעדרות מעידן פלוס בהיקף של מיליוני שקלים בשנה.
באופן עקרוני, שידורי עידן פלוס הבנויים בשיטה הדיגיטלית עשויים להכיל עשרות ואף מאות ערוצים, בדיוק כמו בכבלים ובלוויין. הרחבת השידורים אמורה להתבצע אך בינתיים הדבר טרם קרה, ועל הממיר נמצאים כעת שישה ערוצי טלוויזיה בלבד. מדובר בערוצים 1, 2, 10, 23 (חינוכית), 33 (הערוץ של רשות השידור בשפה הערבית) ו־99 (ערוץ הכנסת). "אחת ההצעות שלנו הייתה להוריד את ערוץ 33 מהממיר ולהיכנס במקומו", אומר גורם בערוץ. "רוב המגזר הערבי קולט טלוויזיה באמצעות צלחות לוויין פרטיות, ורק אחוז אחד ממנו מחזיק בעידן פלוס. הצורך של ערוץ 33 בעידן פלוס הוא מינורי, זאת לעומת קהל מהמגזר היהודי־דתי שרבים ממנו מחזיקים בעידן פלוס, ונמנעת מהם האפשרות של ערוץ 20".
בנוסף, בימים האחרונים פורסם כי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מתכוון להוביל שינויים דרמטיים בתחום ולפתוח את שוק הטלוויזיה כולו לתחרות. הוועדה שמונתה לבדוק את הנושא ושפילבר עומד בראשה, צפויה להמליץ בין היתר על מתן אפשרות לערוצים ייעודיים להקדיש עד חמישים אחוזים משעות צפיית השיא לתחומים שאינם נמצאים בנושאי הליבה של הערוץ, ועל הקלות משמעותיות למי שירצו לפתוח ערוץ ברודקאסט (כמו ערוצים 2 ו־10). אם ההמלצות האלה יאומצו, השינוי ישפיע כמובן גם על ערוץ 20. מכל מקום, עצם הכיוון שמסמנת ועדת פילבר עשוי לאותת למועצת הכבלים והלוויין, בבואה לבחון את בקשתו הצנועה בהרבה של ערוץ 20.
בישראל, מדינה שאזרחיה צורכים חדשות באופן אינטנסיבי, שידורי חדשות ואקטואליה הם מתכון בטוח לעלייה בשיעורי הצפייה, המשפיעים על קיומו הכלכלי של ערוץ הניזון מפרסומות. מסיבה זו אפשר להבין את רצונו של הערוץ להתרחב לתחום החדשות, כמו גם את חששם של הערוצים האחרים מנגיסה בכוחם.
"בערוצים 2 ו־10 מפחדים שמה ש'ישראל היום' עשה לשוק העיתונות המודפסת יעשה ערוץ 20 בטלוויזיה, ולכן הם פועלים בכל הכוח כדי למנוע את אישור הבקשות", אומר גורם בכיר בשוק התקשורת. "כל סוללת המתנגדים הזאת לא אמרה מילה כשנתנו את ההקלות האלה לערוץ 24 ששייך לקשת, כך שאי אפשר לשלול את העובדה שיש פה גם חשש פוליטי מערוץ 20". לטענת גורמים בערוץ 20, ההתנגדות לבקשות האלה הייתה הרקע למתקפה התקשורתית שספג הערוץ בעקבות פוסט שפורסם בדף הפייסבוק שלו נגד נשיא המדינה רובי ריבלין.
מנגד טוענים בכירים בשוק התקשורת כי כל עוד ערוץ 20 לא קיבל היתר לשינוי, עליו לפעול בהתאם לתנאי המכרז הנוכחיים. לדבריהם, העובדה שכבר עתה משדרים בערוץ תוכניות אקטואליה היא מתיחת חבל, שפוגעת בסיכוייו לקבל היתר קבוע. בערוץ אומרים בתגובה כי על פי הרישיון מותר לערוץ לשדר 15 אחוז מזמנו תוכניות תעודה ותחקיר, וכי התוכניות החדשות ייכנסו תחת קטגוריה זו. עוד אומרים בערוץ כי על פי תפיסתם "מורשת" איננה מצטמצמת לעיסוק בנושאי יהדות בלבד, כמו למשל בערוץ 'הידברות' או 'תכלת' המנוח, אלא היא קשורה גם לנושאי אקטואליה.
"המלחמה פה היא על השאלה אם ערוץ 20 יהפוך מערוץ מורשת עם קצת חדשות, לערוץ חדשות עם קצת מורשת", טוענת ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, ראשת פרויקט 'רפורמות במדיה' במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מועצת הכבלים והלוויין אומרת שהאישור לשדר חדשות מותנה בצעדים כמו בניית קוד אתי, יצירת הפרדה בין המערכת לבעלות, השקעה כספית מינימלית בכל משדר ועוד. בכל הרגולציה של מערכות החדשות בארץ יש כללים מאוד נוקשים איך עושים חדשות כמו האיסור לערב פרסום וחדשות, הצורך באיזון דעות, דרישה להוגנות ועוד. כל הכללים האלה צריכים לחול גם על ערוץ 20, וכרגע מבחינת המועצה אין עמידה בתנאים האלה - התוכן מאוד חד־צדדי, ההשקעה הכספית נמוכה, אין קוד אתי ועוד.
"בנוסף יש פה טענה של ערוצים 2 ו־10 כלפי המדינה, שכשהם בנו את התוכניות העסקיות והמחויבויות שלהם, השוק כלל מספר מסוים של שחקנים בתחום החדשות, ואם עכשיו מכניסים מתחרה נוסף לשוק ולא מורידים מההתחייבויות של הערוצים כלפי המדינה, בעצם פוגעים בהם. בעיניי זו טענה מאוד מתקבלת על הדעת, שלהערכתי גם בג"ץ יקבל אותה. יש פה ניסיון לשנות את תנאי השוק בדיעבד. אני לא אומרת שכולם צדיקים גדולים, אבל כן יש פה משחק מסוים במצב השוק. אני רואה סיכוי שהמועצה תאשר את הבקשה של ערוץ 20, אבל בג"ץ יהפוך את ההחלטה".
ומה בנוגע לחופש הביטוי? אחרי כל הדיבורים של חדשות 2 ו־10, פתאום הם סותמים את הפה לערוץ 20.
"אני לא אוהבת שנושאים את שם חופש הביטוי לשווא. גם כשחדשות 10 טענו שלא לאשר להם את הארכת המהדורה זו פגיעה בחופש הביטוי, פרסמתי טור נגד האמירות האלה. סליחה חברים, אבל אף אחד לא סותם לכם את הפה. אתם אנשי עסקים, חתמתם על רישיון ועל כללים, תכבדו את תנאי הרישיון. קיבלתם אישור לערוץ מורשת - תעשו שידורי מורשת, בדיוק כמו שמי שקיבל רישיון לשדר חדשות עד השעה תשע, שישדר חדשות עד תשע. הטענות על פגיעה בחופש הביטוי הן פשוט דמגוגיות.
"בנושא הזה אפשר לבוא לערוץ 20 בהרבה מאוד טענות, כי הערוץ חתם על תנאי רישיון והוא מפר אותם ברגל גסה. אין שום דרך להסביר מה שהוא עושה. הם קיבלו קנס ועוד קנס ועוד קנס, והם מנסים לגייס ח"כים ודעת קהל מימין ואומרים שהם ימשיכו להפר את תנאי הרישיון, ואז לטעון שסותמים את הפה לימין. לדעתי בהחלט נכון שיקום סוג של 'פוקס ניוז' ישראלי, אבל זו דרך רעה מאוד למצב אתוס עיתונאי לערוץ טלוויזיה ימני בישראל".
איתן זליגר, חבר פאנל בתוכנית 'הפטריוטים' בערוץ 20 ומבעלי משרד הפרסום והיח"צ זליגר־שומרון, חולק על הדברים. לטענתו, תנאי המכרז נוצרו מלכתחילה כדי לעקוף אותם. "אין אף גוף תקשורת בישראל שמתנהל לפי התנאים שהוא חתם עליהם", הוא אומר. "הרדיו האזורי משדר מחוץ לגבולות שלו, ערוצי 2 ו־10 משחקים כל הזמן עם הכללים ועם כל מיני הבטחות והגדרות מהי 'סוגה עילית'. בסוף מיישרים את הדברים בדיעבד או מעלימים מהם עין. רק בשנה שעברה טענו בערוץ 10 שסוגרים אותם וסותמים להם את הפה, כשבפועל מה שקרה הוא שהם הפרו את תנאי המכרז ולא שילמו למדינה תמלוגים לאורך שנים. אפשר לאהוב את זה או לא, אבל בואו נכיר את העובדות כמו שהן".
להמחשת טענתו, מספר זליגר את האנקדוטה הבאה: "כשמוטי זיסר התמודד בזמנו על המכרז של ערוץ 10 הוא התייעץ עם כל מיני בכירים בתחום, והיו יועצים שאמרו לו להעלות את סכומי התמלוגים וההשקעות בתוכן בהצעה שהוא מגיש. זיסר סירב ואמר: 'איך אני יכול להציע יותר? אני לא מחפש לעשות הון, אבל אני גם לא מוכן להפסיד כסף'. אז הוא באמת לא שינה את ההצעה שלו, ומי שזכו במכרז בסופו של דבר היו אילי הון שכן העלו את ההצעות של סכומי התמלוגים, אבל אחרי הזכייה ביקשו עוד ועוד הקלות".
זליגר, יש לציין, הוא פרילנסר בערוץ 20 אבל הוא מגדיר זאת כתחביב יותר מעבודה. "במדינה נורמלית כולם היו צריכים ליישר קו ולעבוד לפי החוק", הוא אומר, "אבל זה לא המצב. יש פה התנגשות של שני ערכים, הקפדה על כללי המכרז או חופש עיתונות לכולם, ואני בצד של חופש העיתונות. מהסיבה הזו תמכתי במציאת פתרון לערוץ 10 לפני שנה, וגם היום בנושא אורך המהדורה אני בעד שישדרו את המהדורה באיזה אורך שהם רוצים. לכן אני גם לא מקבל את הטענות שנשמעות פתאום שצריך שיהיה ערוץ יהדות, ושיחזקו את המורשת ולא את החדשות. אם חושבים שחשוב שיהיה מורשת בישראל, אני מזמין את כולם לפתוח מחלקת מורשת בערוץ 2 ובערוץ 10 ולתת לזה שעות שידור.
"האבסורד הוא שכל אותם אבירי החופש שהיו מוכנים להקריב את כל הכללים, החוקים והרגולציה בשביל הפרנסה הפרטית שלהם, נזכרים כמה חשוב לשמור על הכללים כשזה מגיע לערוץ 20. בדיוק כמו שהכללים היו נורא חשובים כשהקימו את 'גלי ישראל', וכמו שסגרו את ערוץ 7 ושניסו לסגור את 'ישראל היום' עם חוק מיוחד. משום מה, כל פעם שקופצים עם טענות על הפרת הכללים זה על גופי תקשורת מצד ימין".
אקו"ם