ראשי » תרבות » טלוויזיה

"הוא קרא לי מלאלה": הסרט לראות ביום האישה

נוגע ללב, מרתק, ועשוי לעילא. הדוקו העוסק באקטיביסטית הפקיסטנית זוכת פרס נובל לשלום, מלאלה יוספזאי, מגולל את סיפורה של נערה אמיצה אחת, ובתוך כך גם את סיפורן של נערות רבות אחרות, שנאסר עליהן לזכות בהשכלה ובסיכוי שווה להצלחה

"אני מלאלה", השיבה הנערה הצעירה לשאלתו של איש הטאליבן שעלה להסעת בית הספר בה חזרה עם חברותיה וחיפש אחרי האקטיביסטית הפקיסטנית הצעירה, שדיברה בתקשורת הבינלאומית בלהט כנגד השלטון המדכא והאיסור שהוטל על נערות להתחנך ולרכוש השכלה. תשובתה זיכתה אותה במטח יריות, וכדור שפגע בראשה ובצווארה הביא לכך שהייתה מחוסרת הכרה במשך כמה ימים. גם לאחר שמצבה התייצב והיא החלימה, נותרו בה פגיעות שלא ניתן היה לרפאן, כמו אובדן שמיעה חלקי והיעדר יכולת להזיז באופן מלא כמה משרירי פניה.
ניסיון ההתנקשות בחייה לא ריפה את ידיה של מלאלה יוספזאי, שהייתה אז בת 15. יוספזאי, היום בת 18, שהוכרזה ככלת פרס נובל לשלום לשנת 2014 וכלת פרס סחרוב לחופש המחשבה מטעם הפרלמנט האירופי לשנת 2013, מתגוררת כיום בבריטניה, מאחר וחזרה לפקיסטן תעמיד את חייה בסכנה. היא ממשיכה להקדיש את חייה למאבק למען חירות המחשבה ולניסיון להביא לכך שנערות יזכו להשכלה, מבקרת ומדברת בפני נערות בשלל מקומות בעולם, מלמדת, מרצה בנושא ומביעה את עמדתה בשלל פלטפורמות תקשורתיות, משמיעה בכך את קולן של נערות שאינן יכולות לדבר או אינן מעזות לעשות זאת.

עוד כותרות ב-nrg:
• שמאלנים יקרים: מירי רגב כבר זוממת את הגזירה הבאה
• מציאות מדומה: סרט של האו"ם מתעלם מהצד הישראלי
• רון קופמן, שמור את הציוצים שלך לתחום שאתה מבין בו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסרט התיעודי "הוא קרא לי מלאלה", ששודר אמש (א') בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, מגולל את סיפורה מעורר ההשראה של הנערה האמיצה באופן נוגע ללב, תוך הצגת תמהיל מגוון ומדויק של חומרים. קטעי האנימציה המשובצים ממלאים את תפקידם במדויק – מהווים דרך נוספת להצגת התרחשויות תוך גיוון הראיונות המצולמים והענקת הפוגה מסוימת מקטעי הארכיון. יוצרי הסרט השכילו לשמור על איזון בין החומרים הקשים יותר ובין אלו הקלים יותר לעיכול, ובידיים אחרות, רגישות פחות, החומרים הללו היו עלולים להיערך ולהיות מוצגים באופן שיקשה על הצופים לצפות בהם לאורך כתשעים דקות.
לאורך הסרט, אנו מתוודעים אל היבטים שונים בעולמה של יוספזאי, גם אלו היומיומיים שבהם – מערכת היחסים עם אחיה, על שלל ההקנטות ההדדיות שבה, הציונים המתנוססים על מבחניה, או דעתה על כך שלרבות מן התלמידות בבית הספר הבריטי בו היא לומדת יש חבר. גם לנערה שהפכה לסמל של מנהיגות נשית צעירה ולפנים של המאבק למען השכלתן של נערות, ונפגשה עם אושיות דוגמת אובמה, הילארי קלינטון והמלכה אליזבת, יש מחשבות יומיומיות, רגילות – והצגתן מקלה על הצופות הצעירות להתחבר לדמותה ולהזדהות עמה.

הבחירה להציג את הפן השגרתי יותר בחייה מאפשרת לנו להתבונן ביוספזאי ולהבין כי סיפורה אמנם יוצא דופן, אך אורח חייה משותף לנערות רבות במדינות שונות, שפחד, השתקה ודיכוי הם מנת חלקן. הסרט עשוי כך שהוא מתאים לצפייה גם בקרב נערות ונערים, ויש בו כדי להדגיש את חשיבותה של השכלה ולעודד חשיבה עצמאית וביקורתית, הטלת ספק והתקוממות כנגד דיכוי.
מערכת היחסים בין יוספזאי ואביה, זיאודי, איש חינוך ואקטיביסט ידוע, זוכה לתשומת לב מיוחדת במסמך תיעודי זה, ושופכת אור על הרקע והתנאים לגדילתה והבשלתה כפעילה מלאת ביטחון וחדורת רוח לחימה. אם בתחילת הסרט הדבר נזקף במידה רבה לזכותו של אביה, לאורכו מתגלה כי אמנם נטע בה את הערכים ואת הידע הדרושים, אך היא עומדת איתנה בזכות עצמה. בחירתם של יוצרי הסרט לסיימו בשאלה האם בכך שבחר אביה לקרוא לה על שמה של משוררת ואקטיביסטית שמצאה את מותה על נס המאבק, אכן קבע את מסלול חייה, מעידה על עמדתם כלפי יכולתן וזכותן של נשים צעירות לקבוע את עתידן.
"ילד אחד, מורה אחד, ספר אחד ועט אחד יכולים לשנות את העולם", קראה יוספזאי מעל הבמה באחד מנאומיה, וזכתה לתשואות. ואם יורשה לנו להוסיף – גם מתן במה וביטוי לקול אחד, של נערה אחת - אמיצה, חכמה ודבקה במטרה, יכול לחולל שינוי. על כן, מלבד היותו סרט מעניין לצפייה העשוי לעילא, "הוא קרא לי מלאלה" הינו מסמך דוקומנטרי חשוב, הנושא עמו ערך של ממש עבור הצופים.

המתעניינים יוכלו להעמיק בסיפורה של יוספאזי בספר "מלאלה" שחיברה יחד עם פטרישיה מק'קורמיק. הספר הופיע לאחרונה במהדורה לקוראים צעירים בהוצאת צלטנר (תרגום: תמי לימון).

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg