"האחיות המוצלחות שלי": המקור מוצלח יותר
לזכות סדרת המקור החדשה של yes יאמר שהיא מביאה למסך נשים אמתיות - עוף מוזר ונחוץ בטלוויזיה הישראלית. לחובתה יאמר שהנשים האלה מגיעות מעט מדי, מאוחר מדי וממוצע מדי. ביקורת
אחרי חודשים של ציפייה, הגיעה השבוע למסך סדרת המקור החדשה "האחיות המוצלחות שלי". הסדרה החדשה בבימויו של גורי אלפי, היא קומדיה נועזת המספרת את סיפורן של שלוש אחיות המנסות למצוא את מקומן בעולם, כל אחת בדרכה שלה, לאחר שהוריהן מחליטים לעזוב אותן למען מסע מסביב לעולם באניה. לא נעים להגיד, אך מהר מאוד מתגלה שעם בנות כאלה, גם אנחנו היינו מעדיפים להפליג לצדו השני של העולם.עוד כותרות ב-nrg:
• כל האמת בפרצוף: זק, הרסת לנו את "האח הגדול"
• "תאמין לי": צפו בקליפ החדש של עדן בן זקן
• מאיפה הגיע הבולשיט של שרת התרבות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא קשה להבין מאיפה מגיעות הדמויות הללו, ואת המסר הישיר שעובר באמצעותן. אין ספק ששתי יוצרות הסדרה, גלית חוגי ונעה ארנברג, מודעות לצורך המהותי של נשים אמתיות בטלוויזיה.
''האחיות המוצלחות שלי''
צילום: אוהד רומנו, באדיבות yes
ב"אמתיות" הכוונה היא לא בנתוניהן הפיזיים אלא באופיין ובסיפורי החיים שלהן – נשים שלא הכל הולך להן, שלא סגורות על מסלול החיים שלהן, שלא רוצות רק דבר אחד. כאלה שלפעמים מצליחות ולפעמים נכשלות, ולפעמים אפילו לא רוצות לנסות כלום, אלא רק ליהנות. ובאמת, שלוש הדמויות הללו (בגילומן של דנה סמו, נלי תגר, וטס השילוני) מציגות חוויות מאוד שונות ורחוקות ממושלמות, כאלה שניתן להזדהות איתן, במקרים החיוביים וגם השליליים, וכן, במקומות מסוימים גם לא לחבב אותן בכלל.
זו אולי הסדרה הראשונה מסוגה בארץ, אך לא ניתן שלא להשוות את "האחיות המוצלחות שלי" לסדרות בינלאומיות מצליחות כמו "ברוד סיטי", ובמיוחד "בנות", שפחות או יותר עוסקות באותם הנושאים ומעמידות במרכז נשים אמיתיות, שבמקרה גם לא יודעות מהחיים שלהן כלום. אפשר לראות בזה גם כבעיה העיקרית של הסדרה החדשה שמגיעה באיחור של כמה שנים, כשכבר די מיצינו את הקונספט.
מודעות לצורך של נשים אמתיות בטלוויזיה. גלית חוגי ונעה ארנברג, יוצרות ''האחיות המוצלחות שלי''
צילום: אלעד רובין, באדיבות yes
"האחיות המוצלחות שלי" היא לא סדרה גרועה. לעיתים היא אפילו די משעשעת. אבל חסר אותו דבר שיגרום לצופים להשתוקק לפרק הבא, משהו שבכל זאת ייחד אותה מאותן סדרות אמריקאיות מהן היא ללא ספק לקחה השראה. זאת ועוד, עצם העובדה שמדובר בחיי היומיום של שלוש בחורות מקומיות גם קצת משחק לרעת הסדרה, שכן בעוד שהדמויות של "בנות" חיות את החיים הגרועים שלהן ובכל זאת הם עדיין טובים ומעניניים משלנו, קשה להבין למה מישהו ירצה להדליק את הטלויזיה ולהתעניין חצי שעה בבחורות שכנראה נתקלנו בהן לא מעט (והספיקו להימאס עלינו) בחיים האמיתיים.
כבר מיצינו את הקונספט. דנה סמו, נלי תגר וטס השילוני
צילום: אלעד רובין, באדיבות yes
הטריק בלעשות סדרה טובה על "חיי היומיום" בעולם הטלוויזיה התחרותי של ימינו היא ליצור חוויה שהיא שונה מספיק מהחיים האמיתיים ובה בעת מאפשרת הזדהות, הרגשה שברמה מסוימת יוצרי הסדרה מדברים אלינו באופן אישי. "האחיות המוצלחות שלי" היא תוצאה די ממוצעת של שני המאפיינים הללו – היא לא מספקת זווית על שום דבר חדש שאנחנו עדיין לא מכירים, וגם לא כל כך מצליחה למצוא את האיזון העדין בין דמות מעצבנת לדמות מעוררת הזדהות. היא אולי אופציה יותר טובה מצפייה ב"האח הגדול", אבל בהשוואה לסדרות ישראליות אחרות מהתקופה האחרונה, ולאחיות הרחוקות מחו''ל, "האחיות המוצלחות שלי" רחוקה מלהיות מהפכנית או להטביע חותם רציני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם